אחרי כמעט שמונה חודשים של חיים בצל מגיפת הקורונה, שגובה קורבנות רבים, כבר ברור שגם אצל חלק מהמחלימים מדובר בתהליך לא פשוט. חלק קטן מהמחלימים, כך מתברר, אף נזקק לתהליך שיקום במרכז הרפואי לשיקום בית לוינשטיין ברעננה.
מנהל המרכז השיקומי, ד"ר חגי אמיר, מציין: "מתחילת הקורונה ועד היום, עברו אצלנו כעשרה מחלימי קורונה. מדובר במקרים מועטים של אנשים צעירים שעברו את השלב הקשה של הקורונה ונשארו עם מערכת שרירים ושלד שאין להם את האפשרות להפעיל אותם. הם במצב שהם לא מסוגלים לתפקד עם הגפיים", הוא מסביר. "מצב נוסף הוא של מחלימים שהייתה להם פגיעה בשריר הלב ויש להם בעיה של לב ריאות וירידה בכושר הגופני. מחלימים נוספים שמגיעים לשיקום אצלנו הם כאלו שהקורונה גרמה אצלם לבעיות בדם, בלב, ולפגיעה מוחית. כל אלו גורמים לאנשים שנפגעו קשה לעיתים לא להיות עצמאים בשלבים הראשונים של ההחלמה. צריך להבין שמדובר במעט מאוד אנשים שהם גם צעירים, גם נפגעו קשה וגם מערכות הגוף שלהם כשלו, והם למעשה צריכים עכשיו להשתקם על מנת להיות עצמאיים".
איך נעשה תהליך השיקום?
"אנחנו מקבלים אותם רק אחרי שאנחנו בטוחים שאין חזרה של המחלה. זאת מכיון שאצל אותם אנשים שהיו במצבים הקשים, אנחנו רואים לעיתים נדירות שאחרי שבועיים עד חודש מההחלמה, היא עלולה לחזור שוב. אנחנו חייבים להיות בטוחים שזה לא המצב, שלא נקבל חולה והוא יחטוף קורונה והוא יתדרדר מחדש. לכן אנחנו ממתינים שבועיים אחרי ההחלמה ורק אחרי שתי בדיקות שליליות אנחנו מקבלים את החולה אלינו. ברגע שאנחנו מקבלים אותו, אנחנו עושים הערכה רב מקצועית שכוללת גם את הפיזיותרפיסטים, הריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת וכמובן הרופא והאחיות. אנחנו עושים הערכה משולבת גם נוירולוגית, גם פיזיקלית וגם אורתופדית, כדי להבין את המצב התפקודי ולאיזה מצב תפקודי אנחנו מסוגלים להביא אותם. בהתאם לכך אנחנו מתחילים לבנות תוכנית שיקומית. ברגע שאנחנו מגיעים למצב שאותו חולה, כבר יכול להיות עצמאי, יכול לתפקד, להסתובב עם הליכון, להתחיל לדאוג לעצמו, ללכת לשירותים, להכין אוכל, אנחנו משחררים אותו להמשך שיקום בקהילה. זה בעצם מה אנחנו עושים לכלל המטופלים שלנו ולא רק למחלימי הקורונה, אבל בקורונה, יש לנו שילוב של אנשים צעירים, שיש להם פגיעה גופנית קשה במערכת השלד והשרירים ובמערכת הלב ריאות".
על אילו גילים אנחנו מדברים?
"המטופלים שמגיעים אלינו הם בסביבות הגילים 50-65".
# # #
ד"ר אמיר מספר למשל על מחלים מקורונה שהגיע אליהם לשיקום עם קשיים תפקודיים גדולים: "הגיע אלינו בחור כבן 50 עם פגיעה ריאתית, עם ירידה בחמצון, עם קושי בהפעלת הידיים והרגליים וקושי בישיבה במיטה בגלל החולשה. למעשה אנחנו מתחילים גם להפעיל אותו מבחינה אירובית, לנסות להביא אותו לפעילות לבבית יותר טובה, לחזק את הפעילות של הריאות. אנחנו עושים פיזיותרפיה ריאתית ובמקביל אנחנו מפעילים אותו עם כל הטכנולוגיות שיש לנו, לדוגמא להוליך בנאדם עם משקל פחות ממה שהוא שוקל".
כלומר?
יש לנו מכשיר שנקרא אנטגרבטי – מכשיר שפותח בנאסא וברגע שמלבישים לבנאדם מכנס מיוחד, המכשיר יודע להרים אותו מהרצפה ומוריד חלק מהמשקל. לדוגמא אם הוא שוקל 70 קילו, משקל הגוף שלו הוא 30 קילו והמכשיר יודע להרים אותו מהרצפה, אנחנו מוליכים אותו על הליכון ואז הרבה יותר קל לו ללכת. מכשיר נוסף זה מכשיר וקטור, מסילה שמחוברת לתקרה שממנה יוצאת רתמה ואנחנו מחברים את האדם לרתמה והיא יודעת להוריד מתנועת הגוף בכל תנועה שהוא עושה, הוא יכול לעלות מדרגות, לרדת מהרצפה ובכל פעולה שהוא עושה, זה מוריד חלק ממשקל הגוף ותומך בו לכל אורך הפעילות. כך אנחנו מחזירים אותם בהדרגה לפעילות".
המטופל בן ה-50 היה אדם חולה או בריא לפני שנדבק בקורונה?
"לא היו לו מחלות רקע מיוחדות, אבל הוא סבל מקורונה שתקפה אותו בצורה רצינית. הוא היה חולה קשה וברוך השם יצא בהליכה וחזר לקהילה והמשיך שיקום שם".
איך מחליטים מי מגיע אליכם?
"זה תלוי במספר דברים: בגיל שלו, האם יש לו מחלת רקע ומה מידת הפעילות שהייתה לו לפני המחלה. אם יש לו הרבה מחלות רקע או שהאיתה לו פעילות תנועתית מוגבלת לפני המחלה, אז אין טעם להביא אותו אלינו. אנחנו מומחים בעבודה אינטנסיבית כדי להחזיר בנאדם לפעילות בתפקוד רגיל ואם מהתחלה התפקוד היה ירוד, אז אין טעם להביא אלינו והם מועברים למחלקות הגריאטריות. אצלנו אנחנו מקבלים אנשים צעירים, ללא מחלות רקע ובעיות קודמות ומביאים אותם בחזרה לעצמאות, בעבודה אינטנסיבית קצרת טווח, של שלושה עד ארבעה שבועות והם יוצאים להמשך תפקוד בקהילה".
מגיעים אליכם יותר נשים או יותר גברים?
"גברים. קשה לי לדעת מה הסיבה, אבל זה מי שמגיע אלינו".
# # #
בית לוינשטיין, נמצא כיום בתפוסה של 109 אחוז ויכול להגיע במקסימום ל-119 אחוזי תפוסה, לאור מספר מיטות שיש במקום. למקום מגיעים אנשים לשיקום אחרי עברו תאונות דרכים, אחרי שבץ מוחי, אחרי מחלות, ניתוחים שונים ועוד. "המרכז הרפואי שלנו מתפקד באופן מלא כל הזמן וגם בתקופת הקורונה ואנחנו מקבלים בהתאם למצב, את מי שהקהילה מייעדת אלינו", מציין ד"ר אמיר. עוד הוא מוסיף שכיום מאושפזים במרכז שני מחלימי קורונה.
איך שורדים את תקופת הקורונה מבחינת המרכז השיקומי?
"אנחנו משתדלים וזו המדיניות גם של משרד הבריאות וגם של הכללית, לשמור את המרכז הרפואי כנכס לאומי שהוא נקי מקורונה, שהוא תמיד יכול לקבל את מי שזקוק לשיקום אינטנסיבי. ברגע שנתחיל לקלוט חולי קורונה, ניסתם".
מה זה אומר?
"אם אחד המטופלים יוצא חיובי או בן משפחה שהיה חיובי, אנחנו עושים תחקיר אפידמיולוגי ואנחנו בודקים מי צריך להיכנס לבידוד ואת מי צריך לפנות, אבל אנחנו לא משאירים מישהו שהוא מאומת בבית החולים. אצלנו במרכז הרפואי אין קורונה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
