מאות אבני יד מצור, ששימשו את האדם הקדמון, נחשפו בין השאר בחפירה ארכיאולוגית משותפת של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בג'לג'וליה. על פי רשות העתיקות, מדובר באתר פרהיסטורי חשוב ונדיר בן כחצי מיליון שנה. החפירה מתנהלת במסגרת יוזמה של רשות מקרקעי ישראל להרחבת היישוב.
האתר, המתפרש על פני כעשרה דונמים, נחשף בחודשים האחרונים. בארץ ובלבנט (המזרח התיכון הקדום) ידועים רק אתרים נוספים ספורים מתקופה זו, המזוהה עם שלב מאוחר של "התרבות האשלית".
"כלי הצור שנחשפו בכמות יוצאת דופן במהלך החפירה, מספקים מידע חשוב על אורח החיים של בני האדם הקדמונים בתקופה הפליאוליתית התחתונה באזורנו", נכתב בהודעת רשות העתיקות. "נראה כי התנאים הסביבתיים שהתקיימו בג'לג'וליה לפני כחצי מליון שנה, יצרו סביבה מועדפת, אליה חזרו הקדמונים שוב ושוב. את כלי הצור שנמצאו באתר בכמויות יוצאות דופן, ניתן ליחס ל'הומו ארקטוס' – האב הקדמון הישיר של כל בני האדם החיים היום. בתקופה זו, היו הקדמונים ציידים -לקטים: הם נהגו ללקט ולצוד את המזון שלהם ונעו ממקום למקום בהתאם להיצע שסיפק להם השטח. שחזור הסביבה הקדומה מלמד כי בני האדם הקדומים חיו על שפת נחל (אולי נחל קנה, שאפיקו עובר היום כחצי ק"מ מדרום לאתר) אשר היווה 'נקודה ירוקה' בנוף. בנקודה זו, היו זמינים במקום אחד שלושה צרכים בסיסיים של האדם הקדמון: מים לשתייה, סוגי מזון שונים (צמחייה ובעלי חיים) וסלעי צור, מהם יצרו כלים. היקף האתר מלמד שלאדם היה זיכרון גיאוגרפי של מקום, וייתכן שהוא חזר לאזור לפי מעגל עונתי".
אבני צור שנתגלו באתר האריכאולוגי הפרה היסטוריה סמוך לג'לג'וליה. צילום אתר צילום רשות העתיקות
על פי הרשות, אבני היד, שמאות מהן נמצאו באתר, הן כלי מרשים שצורתו לרוב מזכירה טיפה גדולה. סיתות ועיצוב אבני יד הם מלאכה מורכבת, הדורשת תכנון קפדני מראש והיכרות מעמיקה עם חומר הגלם. אבני היד היו בשירות האדם הקדום במשך למעלה ממיליון שנים. יש המציעים, כי כלים אלה שמשו בעיקר לביתור בעלי חיים גדולים כדוגמת פילים אחרים גורסים, שהם שימשו כ"אולר שוויצרי" של תקופת האבן, והיו לה שימושים נוספים כגון ציד וטיפול במזון צמחי. כלי הצור באתר מלמדים על חדשנות ויצירתיות טכנולוגית.
רוצים להישאר מעודכנים?
לדברי מעין שמר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות לצומת השרון: "מדובר בפרויקט ארוך שהתחיל בנובמבר 2016. עוד לפני סלילת כביש 6 באזור עשו סקרים באזור וסימנו אותו כאתר פרה היסטורי".
מה זאת אומרת סימנו?
"לפעמים אתה מסתובב ורואה על הקרקע פריטים ארכיאולוגים ויודע להגיד שיש אתר מתחת לפני השטח, זה לא קורה במקרה אלא הרשות שולחת ארכיאולוגים לבדוק מה קורה מעל פני הקרקע בטרם עבודות. האתר שמצאנו, הוא לא מה שתואר בסקר. ציפינו למצוא אתר מתקופה קצת יותר מאוחרת וגילינו אתר בן חצי מיליון שנה בערך בין מטר וחצי למחמישה מטרים מתחת לאדמה".
אז אם ידעתם שעשוי להיות שם אתר, מה הפתיע אתכם?
"כמה דברים. ראשית אתרים כאלה אנחנו מוצאים בשני מקבצים, צפוני ודרומי. מכל מיני סיבות לא מצאנו עדיין במישור החוף המרכזי ובשרון אתרים מהתקופה הזאת – זו הפעם הראשונה. שנית אתה צריך לחשוב שכשאנחנו מדברים על אדם קדום, אנחנו מדברים על ציידים לקטים שמסתובבים. העדויות שהם משאירים אחריהם בשטח מאוד מצומצמות. פה מצאנו השתמרות מאוד טובה, כמעט 10 דונם של אתר, משהו בסדר גודל שאנחנו לא מכירים. זה אולי אחד האתרים הגדולים בארץ".
כבר יש תגובות מהעולם?
"הגיעו חבר'ה לבקר, כל מיני חוקרים מאוניברסיטאות שונות, השתתפו איתנו במחקרים, ניסו לעזור לנו לתארך את הממצאים. אני מקווה מאוד שזה יצליח".
לדברי פרופ' רן ברקאי, ראש החוג לארכיאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב השותף לחפירה: "קשה להאמין שדווקא בין ג'לג'וליה לכביש 6, מתחת לחמישה מטרים של שכבות כיסוי, נמצא נוף קדום בן כחצי מליון שנים שהשתמר באופן כל כך מרשים. אתר יוצא דופן זה, יאפשר לנו להתחקות אחר התנהגותו של האב הקדמון הישיר שלנו, ולשחזר את אורח חייו ודרכי התנהגותו במהלך המסע הארוך מאד של קיומו של המין האנושי. העבר האנושי של כולנו, כל בני האדם, טמון מתחת לקרקע, ויש לנו הזדמנות חד פעמית לנסוע בזמן חצי מליון שנים ולהכיר טוב יותר את בני האדם הקדומים שחיו כאן לפנינו, בין ג'לג'וליה לכביש 6".
