לא חשוב איך העונה הזו תסתיים, איש לא צפה את רכבת ההרים המשוגעת שעברה על הפועל כפר סבא מודל 2017/18 – לא אנשי המערכת, לא השחקנים ובטח שלא האוהדים. מי שרצתה בסך הכל לשרוד בליגת המשנה לאחר קיץ קשה מנשוא שסבב בעיקר סביב השאלה האם בכלל תהיה קבוצה, הפכה תוך חודשיים וחצי למפלצת שואבת נקודות שהתבססה בצמרת. כשחלומות העלייה הפכו לפתע למציאות ירוקה נוצצת, הגיעה קריסת מערכות שרבים סבורים שמקורה בעיקר במאבקי כוח ומלחמות אגו והרבה פחות באלמנטים מקצועיים כמו שמירה בהגנה או סגירה אלכסונית.
לכבוד חג הפסח הבא עלינו לטובה ורגע לפני סיום העונה הסדירה, התכנסנו ב”ספורט צומת השרון” לעשות סדר בכאוס הירוק המתמשך. זאת כאשר זהות הפלייאוף בו תשחק כפר סבא עדיין לא ידועה וקולות עוצמתיים משני צדי המתרס – שבעצם אמורים להיות באותו צד – עדיין לא החליטו האם מדובר בעונה שתתויג כהצלחה או כישלון.
המרעננת הרשמית
תזכורת: באמצע יוני בשנה שעברה הודיע הבעלים סתיו שחם על עזיבתו לאחר ארבע שנים והכניס את המועדון לחרדה קיומית. תחילה דובר על אופציה של העברת מניותיו לעמותת האוהדים אך בסופו של דבר מי שהגיע על תקן “המושיע” הוא שחקן העבר והמאמן יצחק שום, שרכש את הקבוצה והתהדר בטייטל נוסף ברזומה: “בעלים”. בהמשך יתברר כי החיוכים ולחיצות הידיים בין השניים יעברו אל כתלי בית המשפט.
אחווה לרגע. סתיו שחם ויצחק שום
בתקופת הביניים, כנהוג במקומותינו, לא מעט שחקנים שנשרו אשתקד עם הקבוצה מליגת העל החלו לנטוש את הספינה הטובעת. שחקני מפתח דוגמת טל איילה, אלי אלבז, טל בנש, מאוויס צ’יבוטה והשוער רן קדוש עזבו – מי לליגת העל, מי לאירופה ומי לפרויקט העלייה העתידי של הפועל תל אביב. אל הקווים הוזנק עוזר המאמן מסאי דגו, חסר כל ניסיון כמאמן ראשי, שהחל ללקט עקב בצד אגודל סגל חדש כמעט לחלוטין. את השורות מילאו צעירים דוגמת אלמונים יחסית כמו השוער בן ויצמן, מיקי יאזו, יהב אפריאט ותומר לוי, לצד שמות שאמנם צברו קילומטראז’ בליגות הראשונות, אך לא ממש סיפקו את הסחורה בשנים האחרונות כמו איתי אלקסלסי, עידן דוד, דושאן מאטוביץ’ ורועי זיקרי. לצדם הובא החלוץ הזר פיטר נוורה.
באורח פלא, התלכיד הצנוע שבנה דגו הצליח מעל המשוער. בתשעת המחזורים הראשונים צברה הקבוצה שמונה ניצחונות ותיקו, זיקרי ונוורה כבשו בצרורות וכפר סבא השאירה שובל ארוך של אבק לשאר הליגה והתבססה בפסגה. דגו, שרבים בסך הכל קיוו שישרוד עם אסופת שחקנים שבשל קוצר זמן כמעט לא שיחקו ביחד בתקופת טרום העונה, זכה לתשבחות מדי שישי ובתקשורת החלו לטפטף כי חזרה לליגת העל היא רק עניין של זמן.
פתיחה חלומית. זיקרי עם החברים לשעבר. צילום: עזרא לוי
דגל אדום
החריקות החלו במחזור ה-10 – משחק העונה מול הפועל תל אביב בו נוצחה כפר סבא 1:0 וספגה הפסד בכורה. עוד לפני המשחק ומחוץ לשדה המשחק הספורטיבי, פורסם כי דגו קיבל פנייה מהאדומים – זמן מצוין עבור עכברי מקלדת לדון בשכר הנמוך יחסית שהרוויח תחת שום. דגו הכחיש מכל וכל את הפרסומים, אבל הנזק כבר נגרם. זאת ועוד, בין המאמן לבעלים הייתה קיימת מתיחות תמידית סביב שיתופו של המגן הימני והנכד טום שלח, כמו גם העדפתו של שום את שוער המשנה ניקיטה חייקין, אותו צירף הבעלים למועדון.
אבל השיא הגיע עם פרשת רועי זיקרי – כמותה לא זכורה בלאומית כבר שנים ארוכות. לצד העובדה כי מלך שערי הליגה הלוהט לא מחזיק בחוזה לעונה הבאה, שוב הופיעה הפועל תל אביב בסיוטים של כפר סבא ופרסום כבר בתחילת ינואר לפיו החלוץ סיכם בשורות היריבה על כרטיס העלייה טרף את הקלפים. זיקרי הושעה ובהמשך הוגלה ליציע, כשברקע ספג גידופים ונאצות מיושבי היציע הירוק והפך בן רגע מאליל לבוגד. את החולצה הירוקה של כפר סבא לא שב ללבוש – מה שכמובן עיקר את ההתקפה של דגו – ורק ביום האחרון של חלון ההעברות ולאחר הליך בוררות הושאל להפועל רעננה.
“גם בקרב תומכי שום הבינו מהר מאוד שלמרות הכעס על זיקרי השחרור שלו היה טעות מהותית והוא חסר לנו מאוד”, אומר אוהד ותיק של כפר סבא. בעונה הבאה, כידוע, זיקרי ישחק כמעט בוודאות בליגת העל. כפר סבא, באותה מידת ודאות – לא. אגב, כמעט חודשיים תמימים מאז עזב את כפר סבא המדרדרת, אף חלוץ בלאומית לא הצליח להדביק את מכסת 13 השערים שלו. זיקרי עצמו הספיק לתרום שערים חשובים במאבק ההישרדות של רעננה בליגת העל וכבונוס יופיע במדיה גם על הבמה המכובדת בסמי עופר בחצי גמר הגביע. יחי ההבדל.
הנזק כבר נגרם. מסאי דגו. צילום עזרא לוי
תורת החילופים
הזעזוע הקיצוני בעקבות עזיבתו של זיקרי, כך הסתבר בדיעבד, לא הספיק לבעל הבית שום. רגע שפל נוסף ומשמעותי נרשם לאחר הניצחון 1:3 בדרבי הגביע ההיסטורי מול בית”ר כפר סבא. דגו, שעוד הספיק להודות לאוהדים שעודדו אותו לאחר העלייה לרבע הגמר, נקרא לחדרו של שום ופוטר בו במקום, כשברקע עדיין שירת הניצחון של שחקניו בחדר ההלבשה. בעל הבית הכחיש כמובן כל קשר בין הפיטורים לאי שיתופו של שלח בהרכב הפותח, אבל דגו טען מנגד כי עוד באימון המסכם לפני הדרבי נאמר לו במפורש כי במידה והנכד יישב על הספסל הוא יסיים את דרכו במועדון. עזיבתו של דגו, גול עצמי מבחינת כפר סבא, שלא לומר אגרוף בבטן הרכה, הייתה הסנונית הראשונה בדרך לשחרורם של עוגנים מרכזיים בקבוצה עוד לפני תם חלון ההעברות שנחשבו “שחקנים של המאמן” – בראשם איתי אלקסלסי ותומר לוי, עד לאותה נקודה השחקן הבולט בחלק האחורי.
“שום לא המציא את מה שקורה וישנן הרבה קבוצות בהן הבעלים שולטים במאמנים”, אומר שחקן העבר של הקבוצה, מייקל יפה, שכיכב במועדון בשנות ה-90. “השאלה היא למה בכלל למנות מאמן? שהבעלים יאמן במקביל. ברור שההחלטה להחליף את דגו לא מובנת כי הקבוצה רצה יפה מאוד, ואם הסיבה היא באמת אי שיתוף הנכד של שום זה לא נכון, לא מקצועי ולא ראוי”.
המהלכים של שום גררו ביקורת נוקבת בסביבת היציע, שם החלו לטעון כי הבעלים פשוט לא רוצה לעלות ומלבד בית הספר לכדורגל אין לו כל עניין בקבוצה. הקהל המסור, שבפתיחת העונה שב בגדול ליציעים, שב לכורסה הביתית בצהרי שישי והתקשה להאמין למראה עיניו.
יצחק שום ניהל את ההפסד 3:2 לבית”ר תל אביב/רמלה ואת התיקו 1:1 עם מכבי הרצליה, לפני שהנחית על הקווים את חברו הטוב ריימונדאס ז’וטאוטאס. הליטאי, שזכור ככוכב ענק כשחקן במכבי חיפה, התגלה כמאמן חלש, ולצד תצוגות נפל וכדורגל ירוד טרח לעדכן מול מיקרופון פתוח ששחקניו בעלי אינטליגנציה נמוכה. שישה משחקי ליגה ניהל ז’וטא על הקווים בכפר סבא, בהם זכתה הקבוצה ב-4 נקודות מתוך 18 אפשריות, כבשה 4 שערי זכות (שלושה מהם מול נשר) וספגה 13. יפה מתקשה לראות את הבשורה שהביא עמו הליטאי: “כנראה שלפני שלקח את הקבוצה היה צריך לשלוח את השחקנים לבדיקה פסיכולוגית או אחרת כדי לבדוק את האינטליגנציה שלהם”, הוא אומר בציניות. “הזוי לטעון טענות כאלה ותמיד קל להפיל אשמה על אחרים”. “מה יש להגיד? הבן אדם לא הגיע עם רקורד מרשים והמשיך לא להרשים לצד אמירות לא מרשימות. בקיצור, זמן מיותר ומבוזבז בלשון עדינה”, הוסיפו יושבי היציע.
יצחק שום. צילום: ניר קידר
רוצים להישאר מעודכנים?
אפילו לבעל הבית והחבר הקרוב זה הספיק כדי להבין שהקטסטרופה לא יכולה להימשך, ז’וטא סיים את תפקידו (לטענת הקבוצה התפטר) ואת מקומו תפס חיים שאבו. ימים ספורים לאחר הגעתו נוצחה כפר סבא 2:0 מול מרמורק ולפתע היא רק שמינית. פתאום הדיבורים על עלייה נראים כמו פנטזיה רחוקה ואפילו הפלייאוף העליון בסכנה. הקהל, שהתלהב בתחילת הדרך, מגיע כעת במספרים נמוכים הרבה פחות. “כשיש לחץ זה מייצר המון מתח ועצבים, בטח במצב של חרדת קיום”, מאבחן אוהד ירוק. “תחשוב כמה טלטלות עבר המועדון הזה. אין שום יציבות, אפילו לא במשך עונה אחת”. “נכון שלכפר סבא יש קהל של אלפים ויש כאלה שהולכים אחריה בטוב וברע, אבל בלי הצלחות קשה לקהל לתמוך ובטח לגדול”, מסכם יפה. “אסור לשכוח שעד לפני כמה שנים הפועל באר שבע הייתה כמו כפר סבא מבחינת הקהל, ותראה מה נעשה שם היום”.
