ד”ר רובי חביב מבית החולים מאיר בכפר סבא, תושב רעננה בן 43, הוא באופן רשמי המתמחה הראשון בישראל בראומטולוגית ילדים. “רוב האנשים שעוסקים בתחום, כולל הבוס שלי, למדו את המקצוע בחו”ל והביאו אותו לארץ”, הוא אומר, “אני הראשון שהתחיל וסיים התמחות במלואה. כרגע יש מתמחה נוספת בבית החולים שערי צדק ובתקווה שיהיו עוד נוספים”.
חביב, בוגר לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, עבר התמחות בשניידר ושימש כרופא בכיר במשך שנה וחצי בבית החולים. אחר כך עבר לחטיבת הילדים במאיר והוא עובד בה בחמש וחצי השנים האחרונות.
מה זאת בעצם ראומטולוגיה?
“ראומטולוגיה היא תורת הדלקת והיא עוסקת בעקרון במחלות דלקתיות שהן לא תוצאה של גוף זר – כלומר לא של חיידק, נגיף או זיהום. הגוף מייצר את הדלקת בעצמו, כמו מחלות אוטואימוניות (כאשר משתבש תפקוד מערכת החיסון והגוף אינו נלחם מפני פולשים זרים) ומחלות אוטואינפלמטוריות (כאשר הדלקת נגרמת בדרך-כלל ללא גירוי, באופן עצמוני)”.
את יחידת ראומטולוגית ילדים מנהל פרופ’ יוסף עוזיאל. היא מטפלת בכ-1,500 חולים בשנה ועוסקת במגוון בעיות השלד ורקמת החיבור: דלקת מפרקים תגובתית, דלקת מפרקים כרונית לתת סוגיה השונים, מחלות קולגן כגון זאבת, סקלרודרמה ממוקמת לעור או סקלרודרמה מערכתית, וסקוליטיס – דלקות כלי דם, תסמונת הנוך שונליין, מחלת בכצ’ט, מחלות חום דלקתיות כגון קדחת ים תיכונית, תסמונת PFAPA, תסמונות שלד שונות כגון כאבי גדילה, גמישות יתר, תסמונות כאב מוגברות, פיברומיאלגיה ועוד. עיקר הטיפול הוא בהזרקות למפרקים כחלק מהטיפול למחלה וטיפולים ביולוגים הנפוצים מאוד בשנים האחרונות.
“חלק נרחב מהמחלות שאנחנו מתעסקים בהן מתבטאות בדלקת מפרקים כרונית”, מסביר ד”ר חביב. “לכן אנחנו מזריקים תכשירים של סטרואידים בחלל המפרקים כשזה מתאפשר, כדי להוריד את הדלקת. חוץ מהמחלות הדלקתיות, אנחנו מתעסקים בכאבים לא דלקתיים כמו תסמונות כאב כרוניות, פיברומיאלגיה (שיבוש בהולכת הכאב ועיבודו במערכת העצבים המרכזית), הפרעות שינה וירידה בריכוז וגמישות יתר”.
האם יש משהו שהאדם יכול לעשות כדי להימנע מהמחלות הללו שתיארנו ושאתם מטפלים בהם?
“לא שאנחנו יודעים על זה היום. עקרונית, יש מטען גנטי כבד למחלה ויש משמעות לסביבה. אם יש במשפחה הרבה מחלות כאלה, אבל נחשפת למחלה זיהומית מסוימת, הקומבינציה יכולה להוביל למחלה כרונית. על פי מחקרים עישון מעלה את הסיכון למחלות מפרקים כרוניות ולזיהומים של חלל הפה. אני כן יכול לומר שפעילות גופנית אירובית מונעת תסמונות כאב כרוניות והיא מאוד חשובה. מעבר לזה אני אוסיף שאורח החיים המודרני, העצלני, שגורם לילדים עד גיל ארבע-חמש לא לעשות פעילות גופנית כבעבר, גורמת לחולשת שרירים ולהתגברות הכאב. חולשת השרירים אגב מוכחת מחקרית. אחיזת היד כיום חלשה יותר בכ-60 אחוז ממה שהייתה בשנות ה-60. זו הסיבה שלמבוגרים יש לחיצת יד חזקה יותר מאשר לצעירים. בדקו חיילים ביחידות קרביות, גורילות כאלה, שמתלוננים על כאבים. אם תשים את אמא שלו לידו ותנסה להוריד להם יחד את היד, האמא תראה התנגדות ואת השריר של הבן אפשר להוריד בשתי אצבעות”.
אז המסקנה היא להעיף את הילדים מהבית?
“אולי לא כל כך בקיצוניות, אבל בהחלט פחות סלולרי, שהוא האסון של העולם המודרני, פחות טכנולוגיה, לשאוף לפעילות כמו שאנחנו אמורים לעשות – להתרוצץ ולחזק את השרירים”.
ספר על השימוש בתרופות ביולוגיות.
“הטיפול התרופתי הזה נכנס בהדרגה מתחילת שנות האלפיים, ובעשור האחרון מדובר במהפכה של ממש. התרופות הללו מייצרות נוגדנים בשיטות מעבדתיות מתקדמות. זה ממש הפך את עולמנו. מחלות שהיו מתים מהן לפני עשר שנים, או שבמקרה הטוב הבן אדם היה נשאר נכה, אנחנו מצליחים להביא להחלמה באחוזים גבוהים מאוד, אם אתה יודע לאתר ולזהות אותן בזמן”.
- המדור רופא/ה מומחה/ית נעשה בשיתוף עם בית החולים "מאיר"
