האמונה נמצאת בדברים הקטנים: מאחורי פרשת השבוע וזמני כניסת ויציאת שבת בכפר סבא

כניסת השבת בכפר סבא: 19:21

יציאת השבת בכפר סבא: 20:33

פרה אדומה, משה והסלע: פרשת חוקת

התורה פותחת במילים "זאת חוקת התורה". הכותרת של התורה כולה נמצאת בפרשה שלנו בשתי נקודות מעניינות: האחת זו מצוות פרה אדומה, בה בשעה שאפר הפרה מטהר אדם שנגע במת, הוא גם מטמא את האדם המתעסק בטהרה ומזה את האפר על הטמא. בכך אנו רואים מדוע נקראת מצוה זו בשם חוק.

שלמה המלך 'החכם מכל האדם' התבטא עליה "אחכמה ממני". מה באמת מיוחד בפרה אדומה שהיא מבטאת את הכותרת של התורה? פרה אדומה באה לכפר על חטא העגל. אמא (פרה) באה לנקות לכלוך בנה (עגל).

מצוות פרה אדומה מלמדת אותנו את עניין האמונה. הצד החזק של עם ישראל, כבר במתן תורה, אמרו 'נעשה ונשמע' – כוח האמונה. גם אם לא מבינים כלל כמו פרה אדומה.

נקודה שניה בפרשה מדברת על הכאת משה רבנו את הסלע במקום לדבר. עם ישראל מגיע למדבר צין, שם נפטרה מרים, אחותם של משה ואהרן שבזכותה היו מים לעם, 'בארה של מרים', ונפסק כשנפטרה. העם צמא למים, ובני ישראל מצידם החלו לבוא בטענות אל משה ואהרן.

מצווה הקב"ה את משה ואהרן לקחת את המטה ולאסוף את בני ישראל ליד סלע מסויים. שם הם אמורים לדבר אל הסלע לפני כל העדה והסלע יתן מים. משה ואהרן אספו את כולם, אך במקום לדבר אל הסלע כפי שצווה, משה היכה את הסלע פעמיים ואז החל הסלע להוציא מים. הקב"ה אמר למשה ואהרן שמכיוון שהם לא קידשו את שמו לעיני כל ישראל, לא ייכנסו לארץ ישראל. התורה קוראת למים "מי מריבה", ורש"י מציין כי זה מה שהאסטרולוגים של פרעה ראו במצרים, שמנהיג היהודים ילקה במים ולכן גזרו להטביע את כל הבנים ביאור.

התורה מאריכה בסיפור שקרה שם. מדוע? הרי זה לא ההיתקלות הראשונה שהעם צמא. התורה באה ללמד אותנו כמה חשובים הדברים הקטנים. משה רבנו שהוציא את ישראל ממצרים, קרע את הים, ניצח מלכים גדולים ועצומים, ודווקא בדבר כל כך קטן הוא חטא. לא דיבר אלא היכה.

יעקב אבינו, כאשר עבר את הירדן לאחר שהעביר את נשיו וילדיו ואת כל הרכוש, ראה ששכח פכים קטנים. מיד בא אליו שרו של עשיו להילחם איתו. למה לא תפס אותו קודם? לשרו של עשיו הפריעה ההיצמדות של יעקב לפרטים הקטנים, הרי זה לא פשוט לעבור את הירדן כל כך הרבה פעמים, ויכול היה לוותר על הפכים הקטנים.

הקב"ה מסתכל עלינו בדברים הקטנים בפנימיות של האדם, מבחן האמונה הוא בפרטים הקטנים שבונים בניין גדול. זהו המסר העיקרי מפרשת השבוע האמונה בה' ומצד שני חשיבות הפרטים הקטנים.

ביום חמישי, ג' תמוז, עברו 26 שנים שאיננו רואים בעיניים שלנו את הרבי מלובאוויטש. אבל בכוח האמונה אנו מאמינים ומרגישים את כוחו, אם בברכה ועצה על ידי כתיבה ב'אגרות קודש' ואם בלימוד תורתו והליכה בדרך שעיצב לנו 'לראות בכל יהודי את הנשמה שלו, וכן בכל בן אנוש גם לא יהודי את צלם אלוקים שבו'.

חטא העגל קרה בעקבות מצג שווא שעשה השטן שהציג כביכול את מיטתו של משה רבינו שמת, ובאמת לאחר כמה שעות ירד עם הלוחות. ובינתיים חשבו שמת ועשו את העגל. גם אנו בתקופה שהרבי אומנם נעלם מעינינו אך מצפים מאמינים ומייחלים להתגלותו עם בית המקדש השלישי בקרוב, אמן.

שבת שלום!

הרב יעקב מזרחי הוא מנהל בית חב"ד כפר סבא.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו