כניסת השבת בכפר סבא: 19:21
יציאת השבת בכפר סבא: 20:33
אבות, אמהות ומה שביניהם: פרשת בלק
פרשתנו "בלק" מתארת את סיפורו של בלעם בן בעור, נביאן של אומות העולם, שנאלץ בעל כורחו לברך את ישראל. אחד הדברים שאמר היו: "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו". מפרשים חז"ל, ש"צורים" רומז לאבות, ו"גבעות" לאימהות. בפסוק זה מודה בלעם, שייחוסו של עם ישראל בא משלושת האבות ומארבע האימהות.
בגמרא מובא כי בלעם היה מיוצאי חלציו של לבן הארמי – "בעור זה לבן". בנבואתו האמורה מבטל בלעם את דברי לבן, שטען באוזני יעקב "הבנות – בנותי והבנים – בני". לבן טען שבני ישראל שייכים לו, ובשעה שיהודי נמצא בעולם הזה, אתה נפרד מהקב"ה, בין אם תרצה ובין אם לאו. אם כן – שלי אתה!
לכן היה צורך שאחד מצאצאיו ייאלץ להודות בעצמו, שהעם היהודי מתייחס אך ורק לאבות ולאמהות. האבות הקדושים סימלו את כוחו של יהודי להיות דבק בקב"ה גם בעת שהוא עסוק בדברים גשמיים. כוח זה הורישו האבות לכל יהודי.
אין שום סיבה שהחיים הגשמיים יפרידו בין יהודי לקב"ה. כאשר העיסוק בגשמיות – אכילה, שתייה, שינה או עמל הפרנסה, נעשה בכוונה טהורה, כדי לעשות לה' 'דירה' בעולם הזה, אין כאן שום ירידה רוחנית. להפך, זוהי עלייה. כשיהודי יודע שהוא עוסק בענייני העולם כדי לזככם ולהשכין בהם קדושה, הוא פועל בשליחותו של הקב"ה "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים".
עוז ותוקף מבטאים מציאות אישית גדולה יותר. העוז האמיתי של יהודי נעוץ בתכונת מסירות הנפש שלו, בכך שיהודי מוכן לאבד את כל מציאותו למען ה'. כשמעמידים יהודי בניסיון על אמונתו ועל דבקותו בקב"ה הוא חש שהיפרדות מהקב"ה היא דבר בלתי אפשרי בשום אופן, עד שהוא מוסר את נפשו בפועל ממש. תוקף רוחני זה יוצר את ייחודו של עם ישראל, כפי שנאמר בהמשך "הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב".
עוז זה נלקח מהאבות ומהאמהות. אבות האומה – אברהם, יצחק ויעקב, והאמהות – שרה, רבקה, רחל ולאה, הם המורישים כוחות נפש אלה לכל יהודי, עד סוף כל הדורות.
ואף דבר זה אינו נתפס במושגים גשמיים. בדרך כלל, ככל שחולף הזמן, הדברים נחלשים והולכים. וכאן, מדור לדור עוברת תכונת מסירות הנפש בכל תוקפה ועוצמתה, ואין בה שום שינוי וחולשה. כי זהו חוזק רוחני-אלוקי, השאוב ממקורות קדושים – האבות והאמהות, ולכן הוא קיים בכל יהודי עד עולם.
שבת שלום!
הרב יעקב מזרחי הוא מנהל בית חב"ד כפר סבא.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
