יום שישי ו' טבת ה'תשפ"ב
ערב שבת פרשת 'ויגש'
הדלקת נרות: 16:15
צאת השבת: 17:15
הרב יעקב מזרחי על פרשת השבוע:
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הפרשה נפתחת בכך שיהודה ניגש לדבר עם יוסף על מנת שישחרר את אחיו בנימין.
אם בנימין לא יחזור עם אחיו, יעקב אביהם ימות.
יהודה מציע שיוסף יקח אותו בתור עבד במקום בנימין.
בשלב זה יוסף לא יכול להתאפק ומגלה שהוא אחיהם.
ומרגיע אותם על כך שמכרו אותו למצרים, כיון שכתוצאה מכך הוא יכול לכלכל אותם והכל משמים.
כאשר יעקב רואה את העגלות הוא מאמין כי יוסף חי, זה היה רמז על לימוד משותף שלהם לפני 22 שנה.
יעקב יורד למצרים ובדרכם דרומה, בבאר שבע, מקבל הבטחה מהקב"ה שבמצרים הוא יהיה לעם רב, ושלבסוף ה' יחזיר אותו משם.
ושולח את בנו יהודה לרדת ראשון למצרים לפני שאר המשפחה, על מנת להקים שם ישיבה.
יוסף מגיע לפגוש את אביו, לאחר שלא ראו אחד את השני במשך עשרים ושתיים שנים,
יוסף מכין את אחיו לפגישה עם פרעה ובפגישה מציע להם פרעה לגור בארץ גושן.
ולסיום מתואר כיצד הגיעו תושבי מצרים ליוסף לקנות אוכל במהלך שנות הרעב. בתחילה הם נתנו לו את כל כספם, לאחר מכן הם שילמו בבהמות, וכאשר גם הבקר אזל שילמו בקרקעותיהם. לבסוף הם מכרו את עצמם בתמורה לאוכל.
בנתיים, בארץ גושן פרו בני ישראל ביותר.
***
מבט על חיי יוסף מאוד מעניין.
יוסף בכה 7 פעמים (הכי הרבה בתנ"ך) לכאורה צריך להיות מדוכדך, האחים שנאו אותו נזרק לבור ואחר כך לכלא מס' פעמים, שרה המשקים שוכח אותו.
אבל… יוסף חזק באמונה שלו וידע שכל ירידה מביאה אחריה עלייה עוד יותר גדולה.
הביוגרפיה המקראית על חיי יוסף הצדיק ארוכה מאוד באופן יחסי, סיפורו האישי מופיע באריכות יותר מסיפורם האישי של 3 אבות האומה – אברהם יצחק ויעקב, ואפילו יותר מסיפורו האישי של – משה רבנו.
שמו מוזכר בהקשרים שונים – 172 פעמים.
עוד בהיותו בן שבע-עשרה, הוצא בעל כורחו מבית אביו למצרים, "נשבה לבין הגויים", ונמכר שם לעבדות.
ברבות הזמן הוא הושלך לבית האסורים, והוא ישב שם שתים עשרה שנה.
למרות שאנשי מצרים היו רעים ומקולקלים – "שטופי זימה", "ערות הארץ", הוא התמודד ונשאר קדוש וטהור, גאה ביהדותו.
גם בהיותו במיצר ושביה בבית האסורים, הוא נשאר יהודי גאה, והוא הצהיר בפני האסירים: איש עברי אנכי.
בסופו של דבר התהפך המצב, ומעבד שפל ונחות הוא זינק מעלה לתפקיד רם ביותר.
מושל ושולט על ארץ מצרים ורכושה העצום.
למרות העוצמה, השלטון והשפע, הוא ממשיך בדרכי אבותיו הקדושים.
כל כך הרבה תהפוכות, ניסיונות ופיתויים עברו עליו ועמד בכולם, לכן הוא היחיד מכל דמויות המקרא, האבות השבטים, שזכה להיקרא דרך-קבע לדורות על ידי חכמינו ז"ל: "יוסף הצדיק".
לומדים מיוסף את כוח האמונה של עם הנצח….
שבת שלום!
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
