החודש, לקראת סיום 12 שנים במערכת החינוך, נערכים הנערים והנערות בשכבות י”ב בבתי הספר התיכוניים בכפר סבא לנשפי הסיום. בשנים האחרונות נערכים הנשפים ברוב פאר והדר בסגנון נשפי הסיום האמריקאיים, “הפרום”, והנשף הנכסף הפך גם להוצאה גדולה להורים שמסכימים לשלם עבור האירוע ש”קורה פעם אחת בחיים”. מחירי ההשתתפות בנשף עצמו נעים בין 400-300 שקלים עבור כל נער ונערה. אבל לפחות מבחינת הנערות, המחיר הזה הזו הוא רק חלק קטן מסך ההוצאות המתוכננות שיכול להגיע ליותר מ־2,000 שקלים עבור הערב החד פעמי: מחירי שמלות הערב לנשף נעים בין 1,000-300 שקלים, מחיר זוג נעליים בין 500-250 שקלים ואיפור ותסרוקת שמחיר כל אחד מהם בסביבות 300 שקלים. כל אלו, כמובן, לאחר סיבוב אצל הקוסמטיקאית לסידור גבות וציפורניים, מה שיכול להגיע ליותר מ־100 שקלים.
רונית אביהב בן יוסף. צילום אדיר לוטן
אבל בזמן שיש הורים שמתחברים לרוח התקופה ולראוותנות של נשפי הסיום, ומוכנים לשלם במיטב כספם כדי שבנותיהם ירגישו הכי יפות שאפשר, יש גם מי שמנסים למתן את הרוחות ולהציע חלופות כדי לחסוך בעלויות. כך רונית אביהב בן יוסף (50), תושבת כפר סבא ובעלת חנות הבוטיק לבגדי יד שנייה “ברונית” שבפינת הרחובות אלקלעי ואלחריזי בעיר. היא החליטה לפתוח קבוצת פייסבוק prom dresses Israel, שבה נערות יכולות למכור ולהחליף ביניהן שמלות לנשף הסיום. את הקבוצה פתחה בן יוסף בשבוע שעבר והיא מונה כיום כ־750 חברות, אמהות ונערות, שיכולות להתייעץ ולשאול שאלות בכל הנוגע להכנות לנשפי הסיום. מרבית חברות הקבוצה הן תושבות כפר סבא בעצמן. “לפני שלושה שבועות ערכתי אירוע אצלי בחנות יחד עם יבואנית שמלות ובו מכרנו שמלות לנשף הסיום, שמלות יד שנייה ושמלות מעודפי חנויות שאותן מכרנו במחירים שפויים”, מספרת בן יוסף כיצד התגלגל בראשה הרעיון לפתיחת הקבוצה, “באותו אירוע נחשפתי לאמהות ולשמינסטיות לחוצות, כאלה שלא יודעות מה נהוג, עם פנטזיות של שמלות יקרות מאוד, איפור ושיער ועוד פרמטרים. כאב לי מאוד על חוסר הפרופורציה ואיבוד השליטה בהוצאה הכספית הגבוהה ובמערך הציפיות מנשף הסיום. כל אחת רוצה יותר ויותר מפואר, וזה היה נשמע לי הזוי ורחוק מהמציאות. החלטתי לעשות מעשה ולפתוח קבוצה שתיתן פלטפורמה גם למכור שמלות ששמינסטיות לבשו לנשף ולא השתמשו בהן מאז, וגם מקום שבו האמהות של הבנות יוכלו לשאול ולהתייעץ. פניתי גם לכמה חברות שלי מתחום האופנה והסטיילינג, שיתנו טיפים בקבוצה לבנות לקראת הנשף בכל הקשור באיפור ולבוש, ובאמצעות הקבוצה נוכל ליצור מקום נעים יותר לנשף, גם בלב וגם בכיס” היא אומרת.
שמלת יד שנייה לנשף? פדיחות.
“אני באה ממקום של שמישות, קיימות ופועלת רבות להסברה על ערכם של בגדים ותרבות הצריכה שלנו. כל בגד שהשתמשו בו אפשר להשתמש בו פעם שנייה, ואפשר ליהנות ממנו. צריך לקבל קצת פרופורציות. אוקיי, הנשף זה משהו של פעם בחיים אבל אנחנו חיים במדינה קשה שיש בה הרבה הוצאות. צריך לנתק את הפנטזיה. יש בנות שהן לבושות נהדר בבגדי יד שנייה. בגד כזה הוא ייחודי וגם זול, ומבחינת צרכנות זו עוד פעימה לשמירה על סביבה ירוקה, בעיקר בתור עיר ירוקה. יש שמלות יד שנייה שאם אני אראה לך אותן את לא תאמיני שהן יד שנייה כי הן באיכות מאוד גבוהה, וגם מי שתקנה תדע שאי אפשר למצוא את השמלה הזו בשום מקום אחר”.
ומה המחירים?
“מחיר של שמלת נשף בעודפי יבוא נע בין 489-99 שקלים. שמלות לנשף מיד שנייה אפשר למצוא במחיר שבין 140-79 שקלים”.
על אף היוזמה המבורכת, כנראה שרוב הבנות יעדיפו לקנות שמלה באחת מרשתות האופנה, להזמין מהאינטרנט או לתפור אצל תופרת. כדי לקבל תמונה יותר ברורה על העלויות לנשף, דיברנו עם שתי שמינסטיות מכפר סבא ועם שתי אמהות לשמיניסטיות, שסיפרו איך הן נערכות לקראת הנשף.
נוי רבני
נוי רבני, בת 17, תלמידת תיכון כצנלסון, מתכוננת בחודשים האחרונים לנשף הסיום של תלמידי התיכון שיערך ב־1 ביולי. “לכל ילד הנשף עצמו עלה 300 שקלים. סגרתי מאפרת כבר לפני חודשיים שעלתה לי 200 שקלים. יש לי תור לספר ואני עדיין לא יודעת כמה התסרוקת תעלה, אבל בדרך כלל המחיר נע בסביבות 350 שקלים. עוד לא בחרתי שמלה, אבל אני חושבת שאבחר שמלה במחיר ממוצע של 400 שקלים, ונעליים בסביבות ה-200 שקלים”.
סגרת מאפרת ומעצב שיער המון זמן לפני הנשף.
“יש את הפחד של ליפול בין הכסאות. היה לי חשוב לתפוס את המאפרת שאני רוצה כדי שלא יווצר מצב שלא יהיה לי זמן”.
ומה המחירים שאת רואה מסביבך שהבנות משלמות?
“יש לי חברות שהנשף פחות קריטי להן, ויכולות ללכת לרשת חנויות ולקנות שמלה במחיר של 100 שקלים. יש כאלה שגם בוחרות לא ללכת למאפרת או לעצב את השיער. מצד שני, יש גם כאלה שתופרות שמלה אצל תופרת, מה שיכול להגיע למחיר של 1,000 שקלים לשמלה. קל להגזים עם ההוצאות האלו, צריך לקחת את הערב הזה בפרופורציה הנכונה, זו לא חתונה, אבל כן צריך להשקיע בהתאם וליהנות ממנו”.
נעה דוידוביץ
נעה דוידוביץ’ (18), תלמידת י”ב בתיכון הרצוג, תשתתף בנשף שיתקיים ב־2 ביולי. “הנשף עולה לכל תלמיד 300 שקלים. את השמלה סגרתי כבר לפני שבועיים אצל תופרת, אבל זה לא יצא כל כך יקר כי אני שילמתי על הבד. הבד עצמו עלה לי 130 שקלים והתופרת תעלה לי 200. מבחינת מאפרת, סגרנו איפור כמה בנות בדיל של 200 שקלים כל אחת, וכנראה שנסגור גם שיער איתה, אבל אנחנו לא יודעות עדיין כמה זה יעלה. נעליים עוד לא קניתי אבל אם כן, זה ינוע סביב 130-100 שקלים”.
את חושבת שעלויות הנשף הן מוגזמות?
“כן, אבל אני חושבת שהמחיר הוא קצת בלתי נמנע. להוציא 1,000 שקלים על נשף זה מופקע לחלוטין, אבל האירועים האלו הם תמיד נורא יקרים, בגלל המחירים היקרים בשוק. בנות לא רוצות ללבוש סתם אוברול. הן רוצות להיות הכי יפות שהן יכולות, וכל זה היום אפילו לא בגדר מותרות אלא בגדר חובה. זה פשוט הפך לנורמה, שצריך לדפוק שואו ביום האחרון ביחד”.
חני ושון ברזילי
חני ברזילי (46), אמא לשון בת ה־18, תלמידת י”ב בתיכון אורט שפירא, שתשתתף בנשף בסוף החודש, מספרת שהיא שמחה לפרגן לבתה בכל הקשור בהכנות ובעלויות לנשף. “הנשף שלהם עלה לכל ילד 370 שקלים כי לא כל הילדים בחרו להשתתף ולכן המחיר הוא יחסית גבוה. ההכנות לנשף הן בעיצומן. נסענו לתל אביב לחפש שמלה ומצאנו אחת ב־750 שקלים. את האיפור הצלחנו לסגור ב־150 שקלים דרך חברה, והתסרוקת תעלה 250 שקלים. מבחינת נעליים היא מסודרת, כי לא מזמן קנינו לה לכבוד חתונה”.
יקר.
“אני מאוד מפרגנת בעניין הזה, מכיוון שלדעתי הנשף הזה הוא משהו של פעם בחיים. בזמני לא היה לנו את זה. ההתלהבות שלי היא ההתלהבות שלה. לא כל ההורים כמוני. אני אמנם חושבת שהעלויות יקרות, אבל הנשף הזה הוא הכיף שלהם. אפילו כשקנינו את השמלה, שון עצרה אותי ושילמה בעצמה מחצית מהסכום. היא ילדה ערכית וזה מגיע לה”.
גם לליטל חכים (45), אמא לשמינסטית מתיכון כצנלסון, אין בעיה עם העלויות לקראת הנשף. “אני חושבת שהנשף הוא באמת אירוע של פעם בחיים. גם כשלבן הבכור שלי שלמד בגלילי והיה לו נשף סיום לפני שנתיים קנינו חליפה יקרה”, היא אומרת, “את השמלה הזמנו לפני חודש מאתר מיוחד לשמלות נשף והיא עלתה לנו 400 דולר. בארץ שמלות הנשף יכולות גם להגיע ל־1,600 שקלים. הנעליים עלו לנו בין 500-400 שקלים ואיפור ושיער היא סגרה עם כמה חברות ביחד תור משותף שיעלה להן 200 שקלים כל אחת”.
את חושבת שהעלויות האלו מוצדקות?
“האמת שכן. אין לי בעיה עם זה. אני לא מהאמהות שיתחילו לבכות על כמה זה עולה. אני חושבת שבאמת מגיע להם. הם ילדים טובים. אלה לא עלויות שאי אפשר לעמוד בהן. אני חושבת שבכפר סבא הילדים לא עוברים את הגבול. את לא רואה טירוף, הם לא משתגעים פה. אני יודעת שהילדים חיפשו להוזיל כמה שיותר. בואו נשחרר אותם, הם עוד מעט הולכים לצבא וזו הולכת להיות תקופה לא פשוטה, אז מגיע להם לגמרי ליהנות”.
