אבי נוסבאום (37), סטנדאפיסט, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, ומי שפרץ לחיינו לפני 13 שנה בתוכנית "האקדמיה לצחוק", חוזר במוצאי שבת לעיר הולדתו כפר סבא, עם מופע שנון ומצחיק, באודיטוריום בית ספיר, מול הקהל הביתי וגם מול חברי ילדות והוריו. ללא ספק סיבה טובה לראיון.
נתחיל מהסוף. במוצ"ש שעבר זכיתי להיות בין ברי המזל ששמו ידיהם על כרטיסים להופעה של נוסבאום באזור השרון, קדימה ליתר דיוק. שעה וחצי של מופע עפה במהירות, וסיפקה הצצה לחיים של נוסבאום, יליד כפר סבא, שהפך לכוכב סטנדאפ, עם הופעות בכל הארץ וקריירה שכוללת גם כתיבה לתוכניות "ארץ נהדרת", "איזה צחוק" בקשת, "בובה של לילה" שחוזרת בקרוב, טור אישי בעיתון "ישראל היום" וגם פינה שבועית קבועה שי שטרן בערוץ 10, כפרשן לעניינים מסובכים.
אבי נוסבאום. צילום פיני סילוק
"אני מופיע בלילה שלפני הסילבסטר אבל שיהיה ברור – אשתי לירן, וגם הבנות שלי (בנות חמש ושנתיים) לא באות להופעה. אני מודה שאנחנו שנים לא מתראים בחגים, בסילבסטר, ביום העצמאות וכדומה. אבל אל דאגה, אני אפצה עם מה שארוויח. עדיין יהיו במופע פרצופים מוכרים, כי מדובר בקהל של העיר שבה גדלתי".
זה משנה?
"יש איזו תחושה מיוחדת כשאני מגיע לכפר סבא. אני יודע שאני יכול להזכיר ולהיזכר יחד עם הקהל בכל מיני דברים, כמו למשל בקו 29 שהיה יוצא באוגוסט ומגיע בנובמבר כשכבר אין כל כך טעם בכל הנסיעה הזו. בהופעה בבית, אפשר לדבר קצת ברוח הנוסטלגיה, כי יש עכשיו המון קבוצות כאלו ברשתות. אפשר לדבר על מקומות שבילינו בהם, כמו הקופי טרי שגיליתי ממש לאחרונה שהוא נפתח מחדש וכשהייתי צעיר ביליתי בו המון. או על הפאבליק קפה בקניון ערים שבו מלצרתי כשרק התחלתי את הקריירה שלי".
אתה מעורב במה שקורה בעיר?
"מאוד. אני בקשר עם חברי הילדות שלי, בקבוצת הווטסאפ, יש מפגשים, טיולים. אני מרגיש שכפר סבא מאוד נוכחת בחיים שלי. חוץ מזה שההורים שלי, ישראל ואלה, גרים בעיר ואני בא לבקר בכל הזדמנות. זו עיר שכיף לחיות בה. הופתעתי לגלות שכפר סבא הפכה למעצמת בילוי ויש הרבה בארים חדשים ומקומות בילוי".
את מי הזמנת למופע?
"את ההורים שלי, וגם חברים שלי מהעיר. ההורים שלי לא באים הרבה להופעות שלי כי הם מתרגשים, ולכן בשבילי זה יהיה מרגש במיוחד לדעת שהם בקהל. בפעם האחרונה הם היו בהופעה שלי לפני שנתיים, וגם אז הופעתי בכפר סבא. הפעם הם יבואו עם דודים שלי וזה יהיה ממש אירוע משפחתי. ולא, אני לא הולך לעדן טקסטים כי המשפחה שלי מגיעה. מהר מאוד אני שוכח מי נמצא בקהל ונזכר בזה אחר כך ואומר 'שיט', איזו טעות עשיתי'. אני באמת לא זוכר. עד כדי כך, שלא מזמן היתה לי הופעה באיזו חברת תקשורת ושכחתי שיש לי קטע עליהם במופע. תוך כדי ניסיתי להפוך את הקטע על המתחרים, אבל הם הרגישו, ולמזלי זה מאוד הצחיק אותם וזה עבר".
בכל זאת, נדמה שאתה קצת יותר מעודן בניסוחים שלך. במיוחד כשזה מגיע לעדות ומוצאים.
"בעבר הייתי יותר קיצוני, אבל היום אני מנסה להיות פוליטיקלי קורקט בהופעות. נכון שבפתיח אני תמיד מתייחס לאקטואליה ועדות וכדומה, אבל הבנתי שעדיף לעדן כי בן אדם יוצא מהבית, הוציא כסף, הביא בייביסיטר ובא ליהנות, ואני לא רוצה שהוא יתבאס. אפילו לא מישהו אחד מתוך 400 איש שבאו להופעה. אני לא רוצה שאף אחד ייצא בהרגשה לא טובה בגלל משהו שאמרתי. בתכל'ס, אנשים באים לשעה וחצי כדי לשכוח מהיום יום, שיתנו לו בראש, להתפנק ולצחוק. בעיני, זה חשוב, במיוחד במדינה שהיא סביב חדשות וכל הזמן על הקצה.
"מה שכן, נכנס דור צעיר של סטנדאפיסטים, דור אמיץ, מעורב, שמעז לדבר על נושאים שלא העזנו לדבר עליהם, כמו תום יער או ירמי שיק. אני מאוד נהנה מזה וזה מגניב. הם עולים כל שבוע עם חמש דקות חדשות, ולא משתמשים בבדיחות ישנות. זה טוב, כי ככל שיש יותר אנשים בתחום, הסצנה חיה ואנשים יכולים לראות. זה כיף גדול".
אתה משתמש בחומרים אישיים במופע?
"אני מזכיר את המשפחה שלי ואת הילדות שלי, ואת אמא שלי. אני גם אומר במופע שסטנדאפ זה כמו שעה וחצי של טיפול פסיכולוגי. אתה מדבר על החיים שלך והם משלמים לך. הבסיס של הכל הוא תמיד אותנטי, ועל זה יש עוד שכבות שנועדו בסוף להצחיק. אף אחד לא ייתן לך נקודות על אותנטיות אלא על מה שמצחיק אבל בשביל שזה יעבוד ויצחיק את הקהל, צריך שיהיה שם גרעין של אמת. ככל שהוא יותר גדול, קל יותר להזדהות איתו ולהתחבר אליו".
איך אתה בתור אבא לשתי בנות?
"אני מאוד משתדל להיות נוכח. אני לוקח את הבנות לגנים, ומשתדל לפחות פעם בשבוע גם להוציא מהגן. אם זו לא שעה של הופעה, אני דואג גם להיות נוכח במקלחות. אני משתדל לבלות איתן כל זמן שפנוי, כי זה מאוד כיף. אני שונא שאומרים אבא מעורב, זה כאילו אבא עושה טובה שהוא מתערב. אמא מעורבת מעצם זה שהיא אמא, ואם אבא מעורב זה בגלל שהוא הגיע בטעות. אגב, אני גם מבשל כשיש לי זמן ואפילו הייתי במאסטר שף VIP לפני שנתיים. היה מאוד כיף".
אבי נוסבאום ובתו. צילום רפי דלויה
שמענו שהבת הגדולה מתעניינת בתחום.
"כן. אני חשבתי שזה לא בכלל לא אישיו, ושהבת שלי לא מודעת למקצוע שלי. אבל התברר לי שבגן היא אוספת ילדים ועושה להם מופע, מספרת להם בדיחות וסיפורים. הופתעתי כשהגננת שלה סיפרה לי את זה, וכנראה שמשהו מזה מחלחל. אני רק מקווה שהיא תעשה את זה מסודר, עם סוכן ומנהל הצגה, שנתחיל לראות הכנסות מכל העניין הזה".
למה עזבת בשנה שעברה את ארץ נהדרת?
"אחרי עשר שנים בארץ נהדרת, אתה מבין שזו לא מערכת שבאמת עוזבים. זה מקום שאחרי שהיית בו, תמיד תהיה חלק ממנו. אני עדיין חלק מהקבוצה ומכותב למיילים, ואם יש לי רעיון אני תמיד שולח ומנסה לאתר חומרים, כי אתה יודע ששם יעשו אותו הכי טוב. אנחנו גם חברים, וסתם מתקשרים לדבר על רעיון או על משהו אחר. זה לא מקום שבאמת אפשר לעזוב".
אתה כותב טור בעיתון שנחשב ימני, ויש לך פינה בערוץ עשר, שנחשב קצת פחות ימני.
"אני חושב שהמטרה של הומור ובידור היא לגעת בכמה שיותר אנשים, ולכן זה חשוב להיות בכמה שיותר פלטפורמות ולהתעלם מהייחוס של הפלטפורמות, אלא להגיד 'אני רוצה לדבר אל כולם'. אין לי פחד להגיד מה שאני רוצה, ואני מרגיש שגם כשאני מעביר ביקורת היא לרוב אותנטית ומזדהים איתה גם משמאל וגם מימין. הטור שלי בישראל היום הוא טור אישי לחלוטין ואין בו שום נגיעה פוליטית ובפינה בערוץ עשר אני מעביר ביקורת ומעלה דעות שהן אותנטיות לחלוטין".
רוצים להישאר מעודכנים?
האמנת שתצליח ככה?
"בשנת 2004, כשהשתתפתי באקדמיה לצחוק, לא חשבתי כל כך רחוק וממש רציתי לעשות את זה ולהיות בדבר הזה, ולהצליח. ברור שכל מי שנכנס לתחום הזה עושה את הכי טוב שהוא יכול, אחרת בשביל מה אתה עושה את זה, תשאיר את זה כתחביב. מצד שני, כדי שזה יקרה אתה צריך לעבוד ולהשקיע ויש את האלמנט של מזל וחיבור של כל הדברים ביחד. לא ידעתי שזה יקרה. קיוויתי ורציתי אבל לא יכולתי לדמיין שהיום, כמעט 15 שנה אחרי, אני קם בבוקר ועושה את מה שאני אוהב וזה גם משלם את החשבונות".
מה היית עושה אם לא היית סטנדאפיסט וכותב?
"אני לא רואה את עצמי לא כותב. זה הדבר שאני ממש בתוכו. גם הכתיבה לעיתון, גם הכתיבה לסטנדאפ ולטלוויזיה. אני אוהב לשבת ולכתוב. אז אני מתאר לעצמי שהייתי עושה משהו שקשור לזה, אולי קופירייטינג או פרסום. אני לא רק כותב אלא גם מראיין, ויש לי תוכנית בוקר, איזה צחוק, בכל יום שישי. עדיין, מרגיש שיש לי עוד הרבה מה למצות בתחום שלי. אני עובד על המופע הבא, ואני רוצה שהוא יהיה טוב כמו הקודם. אני רוצה להמשיך ליצור".
אתה יכול להסביר את כמות הסטנדאפיסטים שיצאו מכפר סבא?
"באמת יצאו מכפר סבא לא מעט סטנדאפיסטים. יכול להיות שזה בגלל שאנחנו מאותה עיר, ואתה מחפש לגלות מי עוד כמוך בעיר עושה סטנדאפ, ואז יש את שחר חסון, בני ברוכים, רשף לוי. ואתה אומר וואו, כפר סבא היא בירת הסטנדאפיסטים. מצד שני, יש לי חברים בנתניה שחושבים את אותו הדבר. בכל מקרה, זו עיר שנותנת במה להרבה תרבות, עם מגמת תיאטרון מצוינת וספרייה. אני עד היום למשל קורא הרבה וזה מאוד משפיע על הכתיבה שלי כי אני מאמין שמי שכותב צריך גם לקרוא. אני קורא הכל, כולל ביוגרפיות, ספרי מתח. אני מנסה גם להעביר את זה לילדה שלי. כתבתי גם ספר, "ספר סטטוס", אוסף של בדיחות שאספתי והוצאתי כספר".
אתה מנסה חומרים על הקהל ברשתות חברתיות?
"זה מדהים, אבל השבוע זו הפעם הראשונה בקריירה שלי שאני מעלה לעמוד הפייסבוק שלי קטע שלי ביוזמתי. פעם ראשונה בחיים, אחרי שלחצו עלי הסוכן שלי והבחור שמנהל את המדיה החברתית. אני מרגיש שברשת זה לא עובר כמו בהופעה, כי הנוכחות שלך באולם עם עוד אנשים ומתח עושה משהו אחר לבדיחה מאשר לצפות בבדיחה בשירותים. אבל נכנעתי כי אני מרגיש קצת מיושן. אני לא מנסה להתאים את הבדיחות שלי לחבר'ה צעירים, אלא בעיקר לאנשים באזור הגיל שלי פחות או יותר, החוויות של המופע כן עוברות ואני לגמרי מרגיש בעניינים".
יש לך טיפים לדור הצעיר?
"תופיעו. תופיעו מלא. אנשים שולחים לי בדיחות, או שאתה פוגש מישהו ששואל אותך איפה להופיע ועם איזה בדיחות, ואני אומר לכולם – תופיעו. כמה שיותר. אני זוכר שאחרי שבניתי מופע, הייתי הולך ארבע או חמש פעמים בשבוע לבמה פתוחה ולכל מקום שבו אפשר להופיע. זה היה עולה 200-100 שקל בערב על הנסיעות והאוכל, כי לא שילמו לנו. עד היום אני מכיר מקומות בכל מיני חורים בארץ כי הופעתי ממש בכל מקום. תשאלי את אשתי, היא כל פעם מופתעת כשאני מכיר מקומות".
