פרופסור דוד שטרית, מומחה למחלות ריאה בבית החולים מאיר, למד רפואה בפקולטה לרפואה בטכניון חיפה, התמחה ברפואה פנימית בירושלים ולאחר מכן ברפואת ריאות בבילינסון. כיום הוא מנהל מערך ריאות בבית החולים מאיר.
"בשונה ממערך ריאות רגיל שיש בכל הארץ, אני מנהל מערך ייחודי", מספר פרופסור שטרית. "זהו המערך היחיד בארץ שמכיל מעבר לכל הפונקציות הרגילות שיש בכל מכון ריאה רגיל בארץ – דהיינו מרפאות ריאות, חדר פרוצדורות – גם מחלקת אשפוז שמונה 35 מיטות וחדר טיפול נמרץ נשימתי המונה 6 מיטות כרגע ואמור לגדול במחלקה החדשה שנפתחת בעוד חודש ל־8 מיטות. בכל מקום בארץ זה רק מכון. אצלנו זה כולל גם מחלקת אשפוז, הכוללת רופאים מומחים לבעיות ריאות. אנחנו הכתובת לכל דבר, לאסטמה, נפחת ריאות, גידולי ריאה, דלקות ריאה קשות, נזקי עישון וכל ממצא ריאתי, גם ממצא לא ברור.
"חוץ מזה שאני מנהל המערך אני גם מומחה לאבחון וטיפולים בברונכולוגייה פולשנית, שזה כל האבחון של גידולים וגם האבחון וטיפולים בסיבוכי הגידולים", ממשיך פרופסור שטרית. "גידולי ריאה זה דבר מאוד שכיח, אנו מטפלים בהכל, דימומים, חסם דרכי אוויר, כל מה שצריך. במערך הריאות שלנו יש מכשור שהוא די ייחודי כמו למשל ברונכוסקופ המונחה על ידי אולטרה סאונד ואיתו אפשר לאבחן גידולים או שלבים של הגידול בבדיקה לא פולשנית. מדובר בבדיקה שנעשית באשפוז יום, ללא אשפוז. זה משהו ייחודי. חוץ מזה, יש לנו יש את המכשור הכי גדול באזור המרכז בתחום הזה".
מי האנשים בסיכון לחלות בגידול בריאה?
"בדרך כלל האנשים בסיכון הם אלו שמעשנים. יתרה מכך, ריאות זה איבר שלא כואב ולכן לצערנו האבחנה היא מאוחרת יחסית, רק לאחר שיש סממנים כמו ירידה במשקל, ליחה דמית או שיעול מאוד טורדני, קוצר נשימה או כאבים בחזה שזה נדיר, סממנים שלא עוברים על ידי טיפול אנטיביוטי למשך מספר ימים או אינהלציה, ואז עושים בירור וצילום חזה ומקבלים תמונה ברורה".
מה ההמלצות של משרד הבריאות בנושא?
"ההמלצות כיום זה שכל מי שמעשן אקטיבי יגיע פעם בשנה לאבחון מוקדם. מדובר בבדיקת סי.טי בקרינה נמוכה, בדיקה שדורשת הפניה מרופא מטפל וזה חשוב. מבחינה רפואית זו ההמלצה. כנ"ל גם למי שחש את אחד מהתסמינים, מיד לגשת לרופא ריאות שיאבחן ויטפל. הערנות נדרשת בכל הגילאים, גם בגיל 50 ומעלה וגם נשים צעירות שלא מעשנות. ברפואה הכל יכול לקרות".
איך מאבחנים את הגידולים?
"עושים זאת לאחר אבחנה באשפוז יום, עם בדיקת ברונכוסקופיאה (בדיקה הסוקרת את דרכי האוויר וצינורות הנשימה באמצעות צינור פיבראופטי), עם או בלי אולטרסאונד, ומשלימים את זה על ידי בדיקת PET סיטי שבה מזריקים חומר מיוחד שנקלט בתאים גידולים. במידה ומאתרים גידול, מחליטים אם לנתח או לטפל, למשל בטיפול כימי או ביולוגי. במרבית המקרים, כבר בשלב ה-סי.טי מגלים איזה סוג גידול יש ולצערי רוב הגידולים בריאה הם ממאירים. אפשר לטפל באמצעות ניתוח נקודתי או קרינה נקודתית, או טיפולים כימותרפיים או ביולוגיים, או אימונולוגיים שזו פריצת דרך בתחום. חוץ מזה, אנחנו עושים ישיבות משותפות – רופאי הריאות ביחד עם אנשי הרנטגן ופתולוגיים ואונקולוגיים – ומחליטים לגבי כל מקרה מה צורת הטיפול המועדפת. לאחר הטיפול החולה נכנס למעקב רפואי על ידי עובדות סוציאליות ופסיכולוגיים בתוך בית החולים וגם מעקב שגרתי של האונקולוגיים הריאתיים. אם צריך אשפוז או שמתעוררת בעיה חריפה הוא מגיע אלינו בחזרה, למחלקה שהוא כבר מכיר".
מה המסר המרכזי שלך לציבור?
"העישון הוא גורם סיכון גבוה ויש אחוז גבוה של מעשנים. לצערי, הגידולים מתפתחים בלי שאנשים שמים לב ולכן רצוי להגיע לבדיקה פעם בשנה".
