ערב שבת פרשת 'עקב'
כ"א מנחם אב תשפ"ה
הדלקת נרות: 19:04
צאת השבת: 20:02

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
הפרשתה נפתחת בהבטחה גדולה:
באם בני ישראל ישמרו את המצוות, הם יתברכו בכל טוב ולא יחלו במחלות ושאר צרות ובעיות.
וכך ינצחו בקלות את העמים שבארץ ישראל,
והקב"ה אף מבטיח שישלח צירעה שתילחם עבורם.
לאחר מכן, התורה מפרטת חלק מן המסעות אותם עברו בני ישראל במדבר במשך ארבעים שנה, כאשר בכל אותה תקופה נותרו בגדיהם חדשים ונקיים ואף גדלו לפי גוף האדם כך שהיו תמיד בגודל מתאים.
תיאור המעלות הנפלאות של ארץ ישראל.
התורה מצווה כי לאחר אכילה יש לברך את ה', ברכה הידועה כ"ברכת המזון",
והינה כמעט הברכה היחידה המפורשת בתורה.
שאר הברכות אותן אנו מברכים הינם תקנות של חכמינו בדורות מאוחרים יותר.
ה' מזהיר את עם ישראל שכאשר יבנו בתים יפים, ויהיה להם כסף וזהב, שלא ישכחו שה' הוא זה שהוציאם מארץ מצרים ולקח אותם במדבר בניסים גדולים, כאשר הוא מספק להם מזון ומים במדבר הגדול.
הקב"ה מזהיר את העם שלא לחשוב כי הכל נעשה בגלל כוחו ועוצם ידו, אלא לזכור שהכל מאיתו יתברך.
משה רבינו נוזף בעם ישראל על הפעמים בהם ניסו את ה' במדבר, ועל היותם עם קשה עורף.
במיוחד חוזר משה רבינו על תיאור עשיית עגל הזהב, שהיה ארבעים יום לאחר שניתנו עשרת הדברות בהר סיני, ובני ישראל עשו את העגל.
משה חוזר על כך שהקב"ה רצה להשמיד את כולם, אך הוא התחנן ולבסוף עלה שוב להר לארבעים יום נוספים ולבסוף ה' סלח ביום כיפורים – יום מחילה וסליחה.
משה מתאר כיצד ה' אמר לו לפסול שני לוחות אבנים חדשים בדוגמת הראשונים אותם שבר, וה' כתב עליהם את עשרת הדברות.
"מה ה' אלוקיך שואל מעמך, כי אם ליראה" – רש"י מסביר כי מכאן אנו למדים שהכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים.
משה מרחיב בגדולתו של ה' ואומר לעם לירא את ה'.
ומעביר מסר לעם כי ארץ ישראל תלויה בברכתו של ה' כדי שיירד גשם ותצמח תבואה.
לכן עליהם לזכור שהארץ הינה תחת עיני ה' תמיד, מראשית השנה ועד אחרית השנה.
פה מופיע החלק השני של תפילת "שמע ישראל" "והיה אם שמוע…" אותו אנו אומרים לפחות פעמיים ביום.
בחלק זה התורה אומרת כי באם נשמור את מצוות ה', נזכה לברכתו בגשם ובתבואה ובכל הנצרך,
וכן אנו מצווים להניח תפילין ולקבוע מזוזות בפתחי הבתים,
וכן אנו מצווים פעם נוספת ללמד תורה לבנינו, הן בשבתינו בבית והן בדרכים, הן בבוקר והן בערב.
התורה אומרת כי באם בני ישראל ישמרו את מצוות ה' שציוה אותנו לעשות, הרי שיכבשו בקלות את ארץ ישראל, ואף אחד לא יוכל לעמוד בדרכם.
הפרשה מסתיימת בתיאור גבולותיה של ארץ ישראל.
***
יש לחם מן הארץ –
ידע במקצועות החול, ויש לחם מן השמים – ידע באלוקות, תורה.
מה ההבדל בין השניים.?
אדם הלומד, לוקח קורס במקצוע חול מסוים, כמו ספרות, הוא חש בסיום סיפוק על שהשיג תואר.
עוד כמה שנים, וקיבל את התואר השני. עתה הוא יכול להתפאר, "יש לי מאסטר בסיפרות, או דוקטור במדעים, או פרופסור לרפואה. אני יודע את המקצוע". אך טבעי הוא, שהוא מרגיש סיפוק עצום.
אולם, התורה היא מדע אלוקי, ולכן בלתי מוגבל.
האם שמעתם מעולם מישהו האומר, "למדתי תורה, וכבר גמרתי.
ביליתי 15-20 שנה על לימוד גמרא.
עתה הנני מאסטר לגמרא. אני יודע אותה כולה.
הנני מומחה עולמי בגמרא".
לא תשמעו מישהו האומר כך.
אדם יכול ללמוד גמרא במשך 200 שנה ועדיין לא יוכל לומר שהוא יודע אותה כולה.
מדע אלוקי הינו בלתי מוגבל.
יהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו, ואז נהיה פנויים לעסוק בתורה כל היום כולו.
שבת שלום.





תגובות