מה סוד הקסם? איך הופכים סרטונים ביתיים פשוטים להפקה ועם הומור שנוי במחלוקת ללהיט? ולא מדובר בעניין חדש או בסרטון יחיד – אמיר ובן חכים, שני אחים שגדלו בהרצליה (אמיר מתגורר בה עד היום) החלו ליצור סרטונים כאלה אי שם ב-2006 וכיום באמתחתם מאות סרטונים. תכניות ילדים כמו צבי הנינג'ה, פרפר נחמד והלב, סרטים (מלך האריות, טיטאניק), תכניות בישול, תכניות ריאליטי, סופר נני – כל אלה ועוד המון אחרים זכו אצל בן ואמיר חכים לדיבוב נונסנס מוטרף ופרוע, כולל הצחוקיה של אחד האחים כאשר השני מדבר למכשיר ההקלטה.
הם נולדו בכפר סבא לאמא שהיא מורה לאמנות בבית ספר ברמת השרון ולאבא שעובד בחברה רפואית. בגיל צעיר עברו להרצליה, בה גדלו. אמיר, 32, מתגורר בה עד היום, כמו גם ההורים. בן (31) גר בבת ים, לשניים אחות צעירה. אמיר הוא מוזיקאי ובין היתר כתב מוזיקה לסרטים שיצר אחיו. בן הוא במאי קולנוע בראשית דרכו, אבל הסיפור של השניים הוא "דיבוב מצחיק" – ערוץ יו-טיוב עם סרטונים ללא הפסקול המקורי ועם דיבוב קורע. השניים עורכים ערבי הקרנות ברחבי הארץ, ובחודש ינואר יגיעו גם לעירם, הרצליה. עד אז, הם מתפנים לראיון בו הם מספרים איך הומור ילדותי פשוט ולא יומרני יכול לכבוש לבבות של אלפים.
בן חכים: "למדנו בתיכון היובל. רציתי ללמוד קולנוע וכיום זה הכובע השני שלי, וזה תמיד היה ברקע. תמיד עשינו שטויות עם מצלמת וידאו. שמנו אותה מול הטלוויזיה בשלוש לפנות בוקר ונפלנו על ערוץ המידל-איסט, מול תכנית דת הזויה של אמריקאים שמדברים בצורה הזויה עם הרבה תנועות שהצחיקו אותנו. אמרנו, נעשה MUTE ונדבר במקומם, מתוך שעמום, בתמימותנו. לא ערכנו את הקטעים יותר מדי".
אמיר: "זה התחיל כבדיחה פרטית. התיישבנו בלילה, בשעות הזויות, השתקנו את הסאונד והקלטנו את עצמנו על התמונה".
בן: "זה היה לפני יו-טיוב. כשנכנס יו-טיוב, הכנסנו את הקטעים שהכנו, זה היה ב-2006, ועד היום אפשר לראות את הקטעים הלא ערוכים, עם כל הבעיות. קיבלנו תגובות חיוביות שדירבנו אותנו לעשות עוד ועוד, והערוץ התחיל לגדול. העובדה שכל הזמן יצרנו עזר להכניס אותנו לתודעה".
בן, אתה בא מהקולנוע, שזו מדיה מבוימת, מאורגנת, לא ספונטנית. שזה בעצם ההפך ממה שאתם עושים.
"אני במאי, סיימתי תואר במגמת הקולנוע באוניברסיטת תל אביב, ויכול להיות שהקשר הוא שנוח לי להיות מאחורי הבמה, מאחורי הקלעים, עם המיקרופון, ולערוך או לדובב את החומרים המצולמים. עם סרט הסיום הגעתי לפסטיבל טרייבקה בניו יורק ופסטיבל קאן לפני שנה, ועכשיו מזמינים אותנו לכל מני הרצאות, כולל בחו"ל".
אבל מה יעשו איתכם שם? לקחתם חומרים באנגלית, נתתם להם דיבוב עברי ועכשיו אתם נוסעים עם זה לניו יורק?
בן (צוחק): יש שם איזה עניין, עוד לא לגמרי ברור אבל זה מעניין".
לפי מה בחרתם את התכניות לאייטמים שלכם?
אמיר: "בעיקרון זה מה שפחות או יותר שודר אז בטלוויזיה. ערוץ הקניות ותכניות הדת מהמידל-איסט, לגעת באושר, מלך האריות. בגלל שזה היה לפני עידן היו-טיוב, הרבה מהחומרים לא גובו ולא נשמרו ושחזרנו את אותה תקופה בערוץ היו-טיוב שלנו. אנחנו מחפשים דברים שלא לוקחים את עצמם ברצינות או שלא מודעים לעצמם, סוג של פרודיה. יש כמה היבטים למה שאנחנו עושים. זה יכול להיות פרודיה, נונסנס שלא בהכרח קשור לכלום, ואפשר גם לומר משהו, עם כל הצחוק וההשתטות".
תן לי דוגמא לאייטם כזה, שיש בו משהו מעבר, אמירה כלשהי
אמיר: "תכניות הדת, שנתפסות מאד רציניות ובעצם מטמטמות את השכל, וגם ערוץ הקניות שמנסים למכור יותר מדי בצורה מוגזמת. אז הגזמנו את מה שכבר היה, כדי לחשוף את הפן המגוחך שלו. או טלנובלות עם משחק ממש גרוע, שעשינו להם דיבוב עוד יותר גרוע".
יצא לכם לדובב פוליטיקאים?
אמיר: "זה לא, כי פוליטיקה עם הזמן נהיית לא רלבנטית ורציתי ליצור נונסנס שנשאר לאורך זמן ולא מקושר לתקופה ספציפית. כולם עושים פוליטיקה – ארץ נהדרת, החרצופים באותה תקופה, אותי זה לא משך, אותי פוליטיקה לא מצחיקה. הומור שלא קשור לכלום הרבה יותר מצחיק".
דיבוב מצחיק זה פול-טיים ג'וב בשבילכם?
בן: "זה הפך להיות, הגענו למצב שזה הדבר העיקרי שאנחנו עושים".
זה לא נשמע נורא כל כך. נראה כאילו אתם צופים בטלוויזיה, נקרעים מצחוק, ויאללה ליו-טיוב.
בן: "אתה יכול לראות את זה כבדיחה פנימית וחובבנית, אבל אנחנו השתכללנו מאד בעבודה שלנו. דאגנו לשמור על הפן החובבני כי הבנו שדווקא הצחוק ברקע והשטויות הלא מתוכננות הם שגרמו לזה להצליח".
תנו המלצה על סרטון מוצלח במיוחד שלכם.
בן: "שנדליר" של סיה, מלך האריות, היפה והחיה, ויש את כל תכניות הריאליטי".
רוצים להישאר מעודכנים?
מה בעצם קורה בהופעות שלכם?
אמיר: "אנחנו מציגים סרטונים בהקרנה ראשונה. שעה שלמה של חומר חדש שעוד לא עלה לאינטרנט. כמו הקרנת בכורה. אולי בסוף ההקרנה נעלה קצת לבמה לדבר עם הקהל. חשבנו לעשות סרטונים בלייב, אבל ירדנו מזה כי זה לא יהיה ספונטני, אנחנו כבר נדע את הקטעים המצחיקים ולא נצחק בזמן אמת".
הקהל שלכם הוא רובו צעיר והחומרים באמת פונים לגילאי בית ספר, אבל בין האלפים שצופים בסרטונים שלכם יש גם הרבה מבוגרים שאוהבים לצפות בכם.
בן: "הומור שבא מהבטן הוא הומור אינסטינקטיבי ובגלל זה קל להתחבר אליו, בכל גיל. נכון שיותר צעירים מתחברים אליו באופן אוטומטי אבל גם מבוגרים מתחברים ואוהבים כי לדעתי הם מזהים פה ביקורת על הטלוויזיה שכולנו צורכים. אנחנו מציעים זווית אחרת על תכניות הטלוויזיה שאנו צופים בהן, וזו נקודת החיבור שלנו עם קהל יותר מבוגר. היום יש עודף של מידע ומסרים, וזו הדרך שלנו להתמודד עם הבלאגן הזה, להראות את הצחוק והשטות שבו".
יש שינוי בהומור שלכם לאורך השנים? הרי מה שמצחיק אדם בן 20 כבר לא בטוח שיצחיק בן 30.
אמיר: "יש שינוי, כשהתחלנו ההומור היה אבסטרקטי, לא מובן לכולם, לא ברור, התוכן היה הזוי. היום אנחנו יותר ממוקדים וההומור פחות ילדותי, פחות הזוי. אני עדיין חושב שאנחנו פונים לגילאי 18-25 והם הרוב שמגיעים להופעות שלנו, אבל אפשר לראות גם אנשים מבוגרים יותר שמגיעים להופעות ומתחברים למה שאנחנו עושים".
- "דיבוב מצחיק" יופיעו בסינמטק הרצליה ב-30.1 בשעה 21:30, כניסה ללא הגבלת גיל.
- תאריכי הופעות נוספים: באר שבע 3.1, תל אביב 10.1, חיפה 13.1, פתח תקווה 15.01, ראשון לציון 17.01, אשדוד 23.01, רחובות 03.02.
