בעוד שבועיים יחגוג הזמר אדיר גץ 100 הופעות ושנה גדושה בה הוציא ארבעה להיטי ענק. בקליפים שלו צפו יותר מ-30 מיליון צפיות ביו טיוב, השירים שלו נכנסו לפלייליסט של גלגל"צ ואלפי אנשים נוהרים להופעות שלו וממקמים אותו כאחד האומנים הצעירים והמצליחים בארץ.
גץ, נולד וגדל בעתלית, בגיל 13 הוא החל ללמוד לנגן על פסנתר, זאת במקביל להיותו שחקן כדורגל בליגת הנוער של מכבי חיפה. בין לבין הוא השקיע בלימודי גיטרה ושיעורי פיתוח קול. למרות שאהב לשיר לא נבחן גץ ללהקה צבאית ושירת בחיל הים. בשנת 2010, ממש לקראת סוף השירות, הוא השתתף בעונה השמינית של תוכנית הריאליטי "כוכב נולד", ולמרות שהודח בשלבים המוקדמים של התחרות חתם עם חברת התקליטים "פליי רקורדס" והוציא את הסינגל "הבחור הביישן על הפסנתר" שזכה להצלחה גדולה. באותה השנה הגיעה לגץ הצעה מכיוון לא צפוי והוא הנחה תוכנית בערוץ 24 יחד עם אלירז שדה שזיהה את הפוטנציאל וכתב עבור גץ את השיר "יופייך". על שדה יש לגץ לומר רק דברים טובים. "אני עדין חבר טוב של אלירז ואנחנו בקשר טוב", אומר גץ, "אני מתייעץ איתו המון כי הוא איש חכם עם הרבה ניסיון חיים. בעיני, הוא אחד מאנשים המשמעותיים בחיים שלי. הוא היה מסיע אותי עם האופנוע לפגישות ומחזיר אותי. הייתי ישן אצלו בבית ואני אזכור לו את זה לתמיד. כמעט בכל שיחה אני מזכיר לו את זה. המצחיק הוא שהוא עדין לא היה בהופעה שלי כי הוא מאוד עסוק".
אתה לא מרגיש ש"כוכב נולד" נתנה לך את ההזדמנות האמיתית?
"לדעתי מה שמעניין את הרדיו והתעשייה זה מישהו חדש ואלמוני ולאו דווקא מישהו מתוכנית ריאליטי. אני הייתי בעידן אחר של תוכניות ריאליטי וכל התהליך שלי היה ארוך כמו כל תהליך שעוברים בחיים. אחרי כמה שנים בתעשייה ראיתי גם מה שקורה מהצד, התמימות מתקלפת קצת ואתה שוחה במקומות שלא שחית בהם".
אתה מרגיש שההצלחה שינתה אותך?
"אני עדין אותו אדיר הביישן. למשל אם נשב חמישה אנשים יהיה לי קשה לי להוציא גיטרה ולשיר. אני אתבייש. אני מרגיש יותר נוח על הבמה מאשר להופיע מול חברים. כנראה שזה הייעוד שלי. אני הכי נהנה לפגוש את הקהל בהופעות. אני אוהב להרגיש את הקהל מקרוב. ידוע שבהופעות שלי אני מתחיל לאבד את זה ולעשות שטויות כמו לנער לגיטריסט שלי את הגיטרה באמצע קטע נגינה או שאני יורד לקהל עד סוף האולם וחוזר ועושה כל מיני שטויות. אני חושב שבגלל זה אין לי הופעה שדומה לשנייה. נכון, הקול הוא אותו קול, והשירים אותם שירים אבל ההופעה לא אותו הדבר כי הקהל צובע לי את הבמה כל פעם מחדש".
אדיר גץ. צילום פיני סילוק
מגיל צעיר היה חשוף גץ לשני עולמות, מוזיקה וכדורגל. את האהבה לשניהם הוא קיבל מאביו, אבי גץ, ששיחק כדורגל בליגת העל ובמקביל עבד כתקליטן. "אני עדין משחק כדורגל בשעות הפנאי אבל לא באופן מקצועי", הוא אומר, "במשך כמעט עשור שיחקתי במכבי חיפה ובזכות אבא שלי נחשפתי לכל סוגי המוזיקה, כל מה שהיה חדש באותה תקופה. את הפסנתר גיליתי אצל אח של אמא שלי שהיה כדורגלן בבית"ר ירושלים. נגעתי בפסנתר והתאהבתי, ככה לאט לאט התחלתי להשקיע יותר במוזיקה ופחות בכדורגל".
מהן ההשפעות המוזיקליות שלך?
"בנעוריי שמעתי אביב גפן, שלמה ארצי, פורטיס ועוד. יש לי מנעד רחב של מוזיקה כי הייתי שומע הכל. אני אוהב את שלמה ארצי כי הוא מתעסק רק במוזיקה ולא ממש חשוף לאנשים. זה בעיני דבר מוערך כי הוא איש של מילים. הוא יכל לעשות כל מיני דברים כמו להיות שופט בתוכנית ריאליטי אבל הוא נשאר אומן".
אתה היית מוכן להיות שופט בתוכנית ריאליטי?
"אני לא שולל אבל זה לא חלק מהשאיפות שלי כרגע כי אני מתרכז בעשייה".
לאחר שהוציא שני אלבומים ("אדיר גץ" ו"נדבר על הכול") בימים אלו עובד גץ על אלבום שלישי ומספר שהחלום הגדול הוא, איך לא, למלא את קיסריה. "אנחנו כבר בשלב הסקיצות באלבום השלישי", הוא אומר, "השאיפה שלי היא להמשיך לעשות את מה שאני אוהב, אול8י לעשות את קיסריה כי זה משהו שבטח יהיה חלק מהדרך שלי. אני חושב שיש לי קשר מאוד מיוחד עם הקהל. אני ממש מרגיש אותם ומדבר איתם בהופעות והלוואי שזה ימשיך ויגדל. אני משער שכמו בכל אלבום, גם פה יהיה משהו חדש אבל אני אותו מלחין והגרון אותו גרון. אני מאמין שגם עם לחדש צריך להיזהר. אני שמח לשמוע אנשים שאומרים לי שכבר בתחילת השיר יודעים שזה אני ולכן חשוב לי קצת לחדש אבל לשמור על הקו שלי ולהישאר אני".
צילום פיני סילוק
איך אתה בוחר שירים לאלבום?
"בשירים שלי יש הכל מהכל. אני לאו דווקא כותב שירים על חוויות אישיות שלי אלא אוסף פיסות של סיטואציות או שיחות עם חברים שהופכים לשיר. השירים שלי מושפעים מאיפה שגדלתי, ליד שדה וים, בעתלית איפה שההורים שלי גרים יש נוף מדהים ואפילו צילמתי את השיר "ילד בשדות" ליד בית ההורים, בלי לדעת שחמישה מליון אנשים יראו אותו. אני מדבר בגובה העיניים בשירים".
גץ לא רק כותב ומלחין את השירים שלו אלא עושה את זה גם לאמנים אחרים. למירי מסיקה הוא כתב את האלבום "סימנים על החול" שיצא בשנת 2014 והוא כתב גם לדודו אהרון, מרגלית צנעני, שירי מימון ואחרים. "לכתוב לאחרים זו חוויה. בעיני זה עניין של חיבור אישי ורוחני. אני כותב שירים ולפעמים זה עובד ויש שיר שאני כותב ומיד חושב שהשיר מתאים ספציפי לאומן מסוים כמו שקרה לי עם מירי מסיקה. כשכתבתי למירי את האלבום "סימנים על החול" הייתי צריך להיכנס לראש שלה ועשינו הרבה שיחות אל תוך הלילה ואפילו התייעצתי עם אמא שלי. אני ומירי נשארנו חברים ואפילו התארחנו אחד אצל השנייה בהופעות. מי יודע אולי יצא מזה דואט כי אני חושב ששיתופי פעולה זה דבר טוב".
תכתוב גם לאומנים אלמוניים?
"האמת שזמרים אלמונים מאוד מסקרנים אותי כי בשבילי זו נקודה רגישה. אני יודע מה הם עוברים. זה ממש כמו לתפוס כוכבים בשמיים. יש אמנים צעירים ששולחים לי שירים ומבקשים חוות דעת דרך הפייסבוק ואני תמיד עונה להם".
לפני כשנה עבר גץ להתגורר ברעננה יחד עם בת זוגו איתה הוא יוצא כבר למעלה משנה. את ההחלטה לגור כאן הוא קיבל לאחר שהבין שהוא רוצה לחיות במקום שקט שדומה למקום בו גדל. "רעננה היא מקום מדהים", אומר גץ, "אני מאוד מחובר אליה כי היא לא רחוקה מתחושת המושב. יש בי משהו רוחניק ויש לי זיקה לדת וברעננה גיליתי המון דתיים וזה עשה לי נעים כי יש בעיר הזו אנשים טובים".
מתחזק?
"אני לא שומר שבת לגמרי אבל בעזרת השם. אני גם מבלה בעיר הזו כמו למשל בגאגוס שם הופעתי במוצאי שבת האחרון".
ולסיום, מה אתה עושה בטו באב?
"השנה אני לא מבלה כי אני מופיע. מה שכן, בדיוק יצא לי הסינגל "אחת למיליון" שנראה לי מתאים כשיר אהבה לט"ו באב".
