ששון שמש הוא המציל הראשי של חופי הרצליה. באיחור של כמעט חודשיים חזר ביום רביעי לעבודה, עם פתיחת עונת הרחצה בחופי העיר שהיתה אמור להתחיל כבר ב-1 באפריל אך נדחתה בגלל התפשטות הקורונה. את העבודה הוא מכיר מאז שנת 1981, אבל גם הוא, עם כל הוותק והניסיון, עוד לא חווה תקופה כזו. בשיחה עם צומת השרון הוא אומר שהוא מאוד מקווה שהציבור הישראלי למד משהו על משמעת בחודשיים האחרונים. "זה אמנם קצת מאוחר, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא", הוא אומר, "העירייה אמנם סימנה את החוף עם קונוסים כדי לשמור על מרחקים על פי ההוראות, אבל אני אחראי על הצלת חיי אדם ולא מטפל בנושא הקורונה. אני לא יכול להשגיח שאנשים על החוף שישמרו מרחק כי העיניים שלי צריכות להיות על המים, אחרת לא עשיתי בזה כלום. אני מאמין שהעירייה תדאג לכל מה שצריך כדי לאכוף את הנהלים".
כשנתנו לכם הוראות השנה לקראת הפתיחה, מה אמרו?
"אמרו לנו שאנחנו צריכים להיות עם מסכות ולהכין מגבונים ואלכוג'ל, אבל אנחנו נמצאים שלושה חבר'ה בתוך הסוכה ואף אחד לא יורד. מה שכן, אני מנחה את המצילים שלנו להיות סולידריים עם התושבים, אז פעם בשעה הם יאמרו לא להצטופף כדי להסב את תשומת הלב של הציבור כדי שלא יהיה באופוריה. זה משהו שאני לוקח על עצמי, אני לא יודע מה עושים בחופים אחרים ברחבי הארץ".
קראו עוד:
כל מה שרציתם לדעת על פתיחת עונת הרחצה בהרצליה בצל הקורונה
הוא חזר: הכתם הצהוב במים נראה אתמול מול חוף נוף ים
כמי שמכיר היטב את הציבור בעבודתו, אתה מאמין שהישראלים ישמעו להוראות?
"עם ישראל הוא עם קשה עורף, אבל אולי משהו ישתנה בעקבות הבלגן שהיה. אני מאוד מקווה שיקשיבו למה שאומרים. באמת, אני מקווה שאני טועה בהערכה שלי לגבי הישראלי הממוצע. לך תראה מה היה בחוף הדרומי כשהיה עדיין סגור. אנשים עלו אחד על השני. אלה חבר'ה צעירים בעיקר עם בירות וצחוקים".
מה חשבת כשראית את התמונות מהחוף?
"פחדתי מאוד. יכול לקרות אסון. מספיק שאדם לא מנוסה ינסה להציל טובע ואליו מצטרפים עוד ועוד מתרחצים לא מנוסים, אתה יכול להיקלע של מצב של עשרה שמנסים לעזור אחד לשני וכולם אוכלים אותה. אני חושב שלא היו צריכים לאפשר להם להיות על החוף עד החלטה סופית. אני לא הייתי נותן להם להיכנס לים".
החוף הדרומי בהרצליה, לפני פתיחת עונת הרחצה. צילום אסף אמר
אולי זה לא הזמן לפתוח?
"לא הייתי אומר את זה. אם אתה פותח קניונים אז אין סיבה שלא יפתחו את הים. אבל ממילא, מה אנחנו קובעים? יש פוליטיקה בארץ".
מי כמוך יודע כמה כוח יש למצילים. אם היו רוצים הים לא היה נפתח.
"אם הייתי יודע שזה ממש מסוכן הייתי אומר לעירייה שלי שלא כדאי עכשיו לפתוח. אבל זה לא נגמר אף פעם. אתה יכול להציל 100 איש אבל מצד שני לשלוח 5,000 לבית משוגעים. מה, הם ישבו בבית כל הקיץ? הם ישתגעו עליך".
זו העונה הכי מאתגרת בחייך המקצועיים?
"כן בהחלט. גם בתקופות של מלחמות לא היה ככה. היו אזעקות, המתרחצים היו רצים ומתחבאים. אבל עכשיו זה משהו אחר לגמרי".
אתה מוכן לזה שאולי יחזירו את הגלגל לאחור ויסגרו שוב את החופים?
"כשהגשם יורד, הוא יורד על כולם. אין מה לעשות. אני עושה מה שאומרים לי. אני פועל פשוט. אבל אם יחליטו מחר ששיעור ההדבקה גבוה גם אתה תחזור הביתה. אז קיץ אחד לא נשחה. אני מקווה שזה יעבור. אני באמת מאחל לכולם פתיחת עונה טובה, שישמעו למצילים ולהוראות הפקחים. זה יכול להציל חיים ואסור לזלזל בזה".
מי שיפתח בימים הקרובים שלושה עסקים על החוף הוא איציק חסון, הבעלים של המסעדות "על המים" ו"גזיבו" בחוף השרון ומועדון השיט הנושא את אותו השם. "אני ממש מחכה לפתיחה", הוא אומר, "התאפקנו שלושה חודשים, אז נחכה עוד כמה ימים וכל זה יהיה מאחורינו. אני מצפה לעונה טובה ונקווה שהישראלים יישארו בארץ ולא ירעו בשדות זרים. שיגיעו לים בישראל ויחפו על התיירים שלא מגיעים".
אתה סגרת את העסקים לחלוטין, גם בלי טייק אווי. תאר לי את הקושי להישאר בבית.
"זה כמו שמחר בבוקר יבואו אליך ויגידו לך 'ממחר אתה לא מכניס כסף לקופה'. מה תעשה? אבל ברגע שזה לא אישי אלא קולקטיבי אתה חי על פי הכללים".
צפו בחוף אכדיה דרום ביום שישי:
קיבלת פיצוי כלשהו מהמדינה?
"המדינה אמרה שתעשה פעימות אבל זה לא קרה. לא נכנסה לעצמאיים אגורה שחוקה לבנק. אנחנו המסעדנים שוליים בעיניהם, למרות שאנחנו מחזיקים עשרות אלפי משפחות במדינה. אני אישית מקווה שכל זה ייגמר וניכנס לרוטינה. זה לא אומר שמחר נפתח ונרוויח כסף. אין חיה כזו בעולם. יקח זמן להעמיד את המקומות על הרגליים. בענף הזה יש אפס אשראי בבנק וצריך להיות יצירתי ולהתמודד ולראות איך עוברים את הגל העכור הזה. אני מקווה מאוד שנעבור את זה בשלום. שהשנה נוכל להחזיק את המקום ולהחזיר את העובדים, שתהיה להם פרנסה והשם ישמור".
אתה כועס?
"אני לא כועס על איש. אני רואה את התגובות שיורות לכל הכיוונים ואני לא רוצה להיות כזה. אני לא רוצה לכעוס. אני כועס על עצמי שלא לקחתי בחשבון את התרחיש הכי גרוע – וזה התרחיש הזה. הכנתי תוכניות מגירה לכל דבר חוץ מזה. אבל גם אחרים לא הכינו. למזלנו, בתקופה האחרונה יש גמישות וזה טוב לכולם. עם ישראל קיבל מכה שלא קיבל מעולם. פעם היו הרבה עצבים בשוק. אם היית צריך עזרה בבנקים לא היו נותנים מהר. היום יש גמישות. אתה רואה שיש סולידריות בין בני האדם. משהו השתנה".
אתה חושב שהציבור יגיע לים?
"הים זה מפלט. זה הדבר היחיד שאתה יכול להביט בו בלי שימאס. יבלו פה יותר מאשר בעבר. אני יותר מ-30 שנה בים ויכול לומר לך שיש דריכות שאני מרגיש אותה. אנשים כבר רוצים להגיע".
הגזיבו
מנהל מועדון השיט גזיבו הוא אלעד עוז. גם הוא נפתח ביום רביעי השבוע. "אצלנו בים, שעון החול מתחיל בפסח ונגמר בסוכות", הוא מסביר, "להבדיל מעסקים ברחבי העיר שעובדים גם בנובמבר ודצמבר ותהיה להם קופה יפה, עבורנו כל יום שעובר בלי שאנחנו עובדים בו במהלך הקיץ אנחנו נפגעים. פסח הוא חג משמעותי עבורנו, הוא מסמל את פתיחת העונה, את החזרה לחופים, את בוא התיירים ואת הקייטנות לילדים. השנה לא היה לנו את זה, ולא אסתיר שנפגענו. אבל מה נעשה? נבכה? ניסינו ליהנות מהתקופה הזאת בבית ככל האפשר ולעשות מהלימונים לימונדה".
ומה עם הקושי לא להיות בים?
"קשה מאוד לא להיות בים. מי שבוחר את העבודה שלו בים עושה את זה מאהבה לחוף ולטבע הרבה לפני העניין הכלכלי הכספי. ובתחום הזה יש גם סיכונים. אתה מתעסק עם משהו עונתי ויכול להיות פתאום צוק איתן, פתאום משבר הסאב-פריים והנה פתאום משבר הקורונה וזה סיכון מאוד גבוה".
לא גלשתם?
"ממש לא. ואת האמת, אני לא מבין למה הפכו את הספורט של גלישת הגלים לספורט מוקצה. אני אישית לא יצאתי לים, יש לי שתי ילדות בבית וחשוב היה לי להעביר להן מסר חינוכי, אבל אני מכיר כאלה שרדפו אחריהם כמו עבריינים עם מסוקים וסירות. זו אגב לא אשמת המשטרה. אותם אני מבין. הם עושים את העבודה שלהם ולרוב עשו זאת ברגישות. השאלה היא מי מקבל את ההחלטות. אבל כל זה מאחורינו. ציפינו שיהיה קשה וארוך וברמה הספורטיבית מי שהיה חשוב לו כן הגיע לים ומי שלא הגיע לים חזר לגלוש ואנחנו מקווים שיהיה קיץ טוב".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
