התנים השוכנים באזור אפולוניה אינם דבר חדש והם מוכרים לתושבים רבים בהרצליה. אלא שתושבי שכונת נוף ים הסמוכה לאפולוניה מדווחים על תנים שמסתובבים בשכונה, נכנסים לחצרות, תוקפים כלבים וחתולים ומרדת החשכה מהווים איום על התושבים.
"המצב עם התנים החמיר בחודשים האחרונים. קבוצות של תנים מגיעות מאזור תע"ש והשדות ומחפשות אוכל, והם התרבו מאד", מספר ניר קרפובסקי שגר עם משפחתו ברחוב הפרסה בנוף ים. "יכול להיות שזה קשור לסלילה בכביש 531 וכל הבנייה מסביב שדחקה אותם והרחיקה אותם מהשטחים שבהם נהגו להסתובב. הם הבינו שאזור מגורי בני אדם הוא גם מקור לאוכל ומחטטים בפחי זבל כדי למצוא שאריות.
צפו בתנים המסתובבים בשכונה
"לפני כמה שבועות הסתובבתי עם הכלבה שלי מאחורי הבית, מטרים ספורים מהחצר שלנו. פתאום שמעתי אותה צורחת והספקתי להבריח את התנים שתקפו אותה. אחרי כמה ניתוחים ואלפי שקלים, היא ניצלה".
עדי אלעזר, המתגוררת אף היא ברחוב הפרסה, מספרת על מקרה דומה: "התנים היו חלק מהמקום שנים, הם לא הופיעו עכשיו. הם היו פה, רק לא עשו כלום. הייתי רואה אותם ליד השכונה אבל הם אף פעם לא נכנסו. עד יוני האחרון. באחד הערבים ביוני ראיתי, כמו תמיד, תן במרחק כמה מטרים ממני. פתאום, תוך שנייה וחצי, לפני שהבנתי מה קורה, הוא תפס חתולה שהיתה איתי וברח איתה. ברשפון, פה ליד, תן נכנס לאחת החצרות ונשך ילד קטן ששיחק בחצר. האבא, אחרי שנענה בתשובות לא לעניין מרשות הטבע והגנים ועיריית הרצליה, נאלץ לירות בתן עם הנשק האישי שלו. אני לא בעד הרג, אף פעם, אני בטוחה שיש פתרונות הומניים יותר ושאפשר להרחיק אותם מהשכונה. לדעתי הם נכנסים לשכונה בגלל מצוקה, כי הרסו להם את השטח, עם כל הבנייה שתוכננה ואמנם בוטלה, אבל השטח כבר נהרס. כך שאם אני אשמש לרגע כפסיכולוגית של התנים, אני יכולה להבין אותם.
תנים באפולוניה. צילום אידלמן דור
רוצים להישאר מעודכנים?
"אבל אין לי ספק שהתנים נהיו תוקפניים יותר ובעלי בטחון. אם בעבר היה מספיק להפחיד אותם על ידי זריקת חול, היום הם כבר לא ממהרים לברוח. היה לי מקרה שניסיתי לגרש תן והתקרבתי צעד, ועוד צעד והוא לא ברח. ואז הבנתי שאם אני מתקרבת עוד צעד, יש מצב שאני אחטוף נשיכה, וויתרתי. הם תוקפים חיות בית בחצרות, ואם הם נכנסים לחצר כבר לא תראה את הכלב או החתול יותר. תן היא חיה מוגנת, אבל היא צריכה להיות מוגנת בשטח שלה".
ניר קרפובסקי מספר כי בנותיו חוששות מהתנים ומפחדות לצאת החוצה לבדן. "הילדה שלי בחרדות. יש אזורים שהיא מפחדת לצאת אליהם לבד בערב, כולל הסביבה הקרובה שמאחורי הבית, כי כל ערב התנים שם. היום היא לא תלך לשם. גם הבת הקטנה מפחדת, זה משפיע. הן חיות בר ורואים בכל דבר טרף. זה נהיה מכה וזה מסוכן. אם איזה תן יהיה חולה בכלבת הוא יכול להשתגע ולתקוף גם בני אדם. זה מפחיד וזה המצב. אין אדם שלא רואה אותם. לא צריך לחכות לשתיים בלילה, בשש-שבע בערב כבר רואים אותם מתקרבים לבתים, ולפנות בוקר בכלל נכנסים לחצרות ומסתובבים חופשי. גם אפשר להבחין בהדרגתיות: בהתחלה הם לא התקרבו, אחר כך התחלנו לראות אותם, עכשיו הם מתקרבים ומסתובבים חופשי, תוקפים חתולים וכלבים. אני לא יודע לאן זה ימשיך. השילוב הזה לא יעשה טוב".
תנים באפולוניה. צילום: רם זאבי
