פרויקט מיוחד וחדשני של תלמידי שכבה יא' בתיכון "רבין", בכפר סבא, ממפה את שטחי ופינות הטבע העירוניים בתוך העיר. התלמידים, אוספים במהלך לימודיהם במגמת "גיאוגרפיה, אדם וסביבה" בבית הספר, נתונים לגבי מיקומם של שטחי הטבע בעיר ופרמטרים המאפיינים אותם השטחים כמו צל, קליטה סלולרית, פחי אשפה, שירותים ציבוריים והאם ניתן לערוך שם אירועים למשל ומעדכנים זאת במערכת ה-GIS באתר העירוני.
GIS, היא מערכת מידע גיאוגרפית ממוחשבת, המאפשרת ניהול, אחזור וניתוח מידע גאוגרפי תוך שילוב תכנים ממספר שכבות מידע, המבוססות ברובן על מערך מיפוי. במערכת העירונית, ניתן למצוא נתונים כגון חניונים בתשלום, אזורי רישום בתי ספר וגני ילדים, גינות ציבוריות, מבנים לשימור ועוד.
הפרויקט הוא חלק מתוכנית הארצית "סייבר גיאוגרפי ששותפים לה: יחידת המיפוי של חיל המודיעין, משרד החינוך וחברת סיסטמטיקס. השנה, כאמור, חברו בבית הספר למחלקת הקיימות שבאגף איכות הסביבה בעיריית כפר סבא, במטרה למפות את כלל שטחי הטבע העירוני בעיר.
השבוע למשל יצאו התלמידים יחד עם כיתת הוותיקים הלומדת בבית הספר למיפוי יער קפלן. כמו בשנה שעברה אז זכו תלמידי יא' בבית הספר במקום השני בתכנית "סייבר גיאוגרפי" על עבודת החקר שהגישו על שינויי האקלים בארץ, גם השנה ייקחו התלמידים חלק בתחרות הארצית עם תכנית החקר לשטחי הטבע.
המורה לגיאוגרפיה, אדם וסביבה ומלמדת מסלול הסייבר הגיאוגרפי, הילה טבת, מספרת כי המסלול קיים זו השנה השנייה בלבד. "התלמידים שלנו נהנים מחוויית למידה דינאמית", היא אומרת. "ממילא הם מסתובבים עם הפלאפונים שלהם כל היום, כך שאנחנו מתקינים להם אפליקציית מיקום וחוויית הלמידה הופכת להיות אינטראקטיבית והם אוהבים את זה. זו הסיבה הפדגוגית לעשות את זה. אני חושבת שכך התלמידים, שיובילו את המדינה בעתיד, ידעו למפות כל בעיה ולהגיע למסקנות יותר טובות ולקבל החלטות נכונות יותר".
מפת כפר סבא במערכת ה-GIS העירונית. באדיבות עיריית כפר סבא
מה ממפים היום בדרך הזאת?
"כמעט כל דבר, החל מזיהום אוויר עד לטבלאות זכות לבגרויות על פי אזורים. מערכות מידע גיאוגרפיות מספקות לנתונים חזות מרחבית במפה. מדובר בשכבות של מידע שכל אחד לוקח את הרצוי לו. פעם היו אטלסים שנתנו תמונה או צילום, היום כל אחד יכול לעמוד עם העכבר על המפה ולקבל את כל הנתונים הרלוונטיים על האזור שמתעדכנים כל הזמן. זו העבודה שאנחנו עושים".
ואיך זה קשור לכפר סבא?
"אחרי העבודה של שינויי האקלים בשנה שעברה, החלטנו לחבר את התלמידים יותר בקטע האישי. גילינו שתושבים לא יודעים שיש טבע עירוני בעיר. חברנו למחלקת הקיימות העירונית והם נתנו לנו איזורי טבע עירוניים למפות. עד עתה מיפינו 14 תאי שטח. האמת, חלק מהמקומות מוזנחים ונגיש את המסקנות לקובעי המדיניות. היו גם מקומות שאמרו לנו שיש טבע עירוני, אבל בפועל זה לא קיים או לא יכול להיות בגלל בעיות בשטח".
רוצים להישאר מעודכנים?
למשל?
"למשל שני תאי שטח ליד בית החולים מאיר – פשוט בנו עליהם. דוגמא אחרת היא חורשת התלתן הדגול, שנמצא ליד קפלן. אנשים גרים שם ולא יודעים שזה קיים. אותו הדבר לגבי תל כפר סבא – באתר מספר שמונה במפה. שני התלמידים שחקרו את השטח, גילו שהכניסה לשם היא דרך שני סלעים גדולים וכשהם נכנסו הם לא האמינו כמה המקום יפה ושקט עם ציפורים. לא היה להם מושג. היום הם מתכוננים שם למבחנים. מצד שני יש את וואדי ציר – נקודה מספר 11 במפה, שבחברה להגנת הטבע הוכרז כטבע עירוני וכשהגיעו לשם התלמידים הם גילו שהמקום מוזנח עם תשתיות חשמל, ולכן אי אפשר להמליץ עליו כשטח עירוני".
התלמידים מתחברים לזה?
"תראה אמנם קיבלנו פרמטרים לבדיקה כמו צל, ספסלים ועוד אבל אני שאלתי את התלמידים שלי מה הכי חשוב לכם לבדוק, הם ענו שחשוב לבדוק למשל אם יש קליטה לסלולרית, אם אפשר לקיים פיקניק במקום או אם יפריע למישהו אם תערך שם מסיבה. לי היה חשוב לי שמה שהם בודקים היה רלוונטי לאוכלוסיית היעד שלהם ולא רק לאנשים מבוגרים. את כל האינפורמציה הם כמובן ממחשבים ושותלים בתא השטח במפה הממוחשבת".
יער אוסישקין. צילום עזרא לוי
איך העבודה יחד עם כיתת הוותיקים?
"מדובר בפנסיונרים שלומדים אצלנו בבית הספר יומיים בשבוע אזרחות, היסטוריה וגיאוגרפיה והם השתלבו בפרויקט נהדר. הם הסיעו את התלמידים לאותם המקומות וסייעו להם בזווית ראייה בוגרת יותר וממוקדת. בפועל הם עשו את הפרויקט יחד איתם".
תוך כמה זמן תסיימו את הפרויקט?
"אני מאמינה שתוך כחודשיים נסיים לאסוף את כל הנתונים".
תמי קצבורג נבנצל, סגנית מנהלת מחלקת קיימות, "שיתוף הפעולה המבורך מאפשר לתלמידי המגמה לצאת החוצה למרחב, להתחבר לטבע העירוני בעיר ולהעביר את המידע החשוב לתושבים. יש חשיבות גדולה ללמידה חוץ כיתתית ולמפגש אמיתי עם הטבע, שמאפשר לתלמידים פריצת גבולות, חשיבה יצירתית וסקרנות".
