אביתר ברנוביץ'. צילום: זהר רון

פרס לבית הספר מכפר סבא שמעסיק מורה בכסא גלגלים. המורה אביתר ברנוביץ': "המגבלה היא בכלל לא עניין"

המחנך של כיתה ה'4 בבית הספר אוסישקין, אביתר ברנוביץ', מתנייד בכסא גלגלים בעקבות פציעה שעבר לפני כמה שנים. בשבוע שעבר זכה בית הספר לאות הוקרה מיוחד ממשרד החינוך. קיראו את המכתב המרגש של אחת האמהות

פורסם בתאריך: 19.1.20 08:52

בית הספר אוסישקין בכפר סבא זכה לאות הוקרה מיוחד על פועלו לשילוב מורים עם מוגבלויות במערכת החינוך, יחד עם בתי ספר נוספים ברחבי הארץ, באירוע שהכיר תודה למנהלים, למורים ולתלמידי מערכת החינוך הפועלים לאורך השנה כולה לקידום זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתלב באופן מלא בחברה ובשוק העבודה.

התכנית "מורים ללא גבולות" של משרד החינוך פועלת כבר שש שנים, ובמסגרתה משולבים 113 מורים בבתי הספר ברחבי הארץ. מדובר במורים מצטיינים למתמטיקה, מדעים, חינוך גופני, מוזיקה, תיאטרון, ייעוץ חינוכי, חינוך מיוחד ועוד.

בבית הספר אוסישקין מלמד המורה אביתר ברנוביץ', בן 30, שנפצע לפני מספר שנים ומאז רגליו אינן מתפקדות כמו גם אצבעות הידיים. הוא בוגר מכללת לוינסקי ומחנך כיתה ה'4 בבית הספר. מעבר להיותו מורה, ברנוביץ' הוא גם מוזיקאי שאלבומו הראשון "אור מתוך החושך" יצא לאור לפני כשנה. בימים אלה הוא עובד על אלבומו השני.

"ככל שעובר הזמן אני מרגיש שמתייחסים אלי יותר ויותר כשווה בין שווים, כמו אל כל מורה", הוא עונה לשאלה כיצד הוא מרגיש בבית הספר, "בהתחלה יש לתלמידים פליאה – הם מסוקרנים ושואלים הרבה שאלות. וככל שעובר הזמן הם רואים אותך ככל מורה, מפריעים ועושים כל מה שאפשר לעשות. אבל יש לי תלמידים טובים בסך הכל".

האם לדעתך צריך את אותות ההוקרה האלה? הרי קליטת מורים בעלי מוגבלויות אמורה להיות עניין שבשגרה ועל פי יכולותיהם המקצועיות.

"כמו שאתה אומר, אני לא חושב שהמגבלה היא בכלל עניין, בטח לא כשרוצים לקחת מישהו לעבודה כמורה שמעביר תכנים, אינטלקטואליים ורגשיים. אני ממש לא חושב שזה משנה אם מורה הוא על כסא גלגלים או לא. הפרסים נחמדים, אבל זה צריך להיות משהו שבשגרה בכל מערכת החינוך. ומצד שני, יש רצוי ויש מצוי. יש מה שאני מרגיש ויש את המציאות וצריך להתמודד איתה".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הנושאים החמים בכפר סבא?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו


האם שגית זלוף נמיר, אמו של תלמיד כיתה ה'4 אריאל נמיר, כתבה מכתב יוצא דופן ומרגש על ברנוביץ'. "בקיץ התבשרנו שכיתתנו שודכה למחנך חדש, אביתר ברנוביץ שמו, ובהתרגשות ציפינו למפגש, לא לפני שעשינו מה שכל הורה מעורב עושה: חיפשנו בפייסבוק. גילינו שהמורה שלנו הוא מוזיקאי בחסד, ומיד הפכנו למעריצים. משהתחילה שנת הלימודים גילינו אדם רגיש ויצירתי, עם גישה ייחודית ושונה לעולם החינוך. אדם שיודע לרתום את תחומי העניין והיצירתיות שלו למקצוע ההוראה באופן מעורר התפעלות.

השימוש שלו בטקסטים ובמוזיקה מאפשר לתלמידים למידה מעמיקה דרך הזדהות והפנמה. 'אור מתוך החוש', השיר שכתב, שיר הנושא מהאלבום הראשון שלו, הוא שיר על תקווה ואומץ להסתכל לחיים בעיניים ולא לפחד מהם. ואכן, כבר בימים הראשונים ההתרגשות מצד התלמידים הייתה בשיאה- הם הרגיש "נבחרים" ומיוחדים, מה שמיד העלה את הדימוי הכיתתי והאישי של כל אחד מהם. אביתר, באומץ לב ובנונשלנטיות הקולית שלו, ענה על כל השאלות ולו המביכות ביותר- וסמכו על הילדים שלנו שהן היו מביכות ביותר.

ההורים בקבוצת הוואטסאפ כתבו בהתרגשות על הזכייה של הכיתה שלנו, ומיום ליום הבנו יותר את הכח של המפגש עם אביתר. הסיסמאות של 'לקבל את האחר', 'מסוגלות' ו"לא לוותר" קיבלו נופך פיזי וממשי. ואני מצידי נפגשתי עם אביתר וזכיתי להכיר אדם עם לב ענק שמכוון כולו לראות את התלמידים קודם כל כבני אדם, ונדמה כי הוא מצליח להבין את נקודת מבטו של הילד, ומתוך כך פועל: מה יעניין אותם, מה יקדם אותם בתור חברים ובתור בני אדם, והכי חשוב – הוא מכבד אותם באמת.

באחד מהימים יצאה הכיתה להצגה. זה היה היום החופשי של אביתר. אריאל חזר הביתה נרגש וסיפר שאביתר הגיע ביום החופשי שלו על מנת להיות איתם בהצגה. הוא סיפר על הדרך שעשו ברחובות העיר לצד אביתר והכיסא המגניב והמשוכלל שלו, והרגשתי אותו מלא גאווה וערך. באחד מהוויכוחים השוטפים של אריאל ושלי, הרמתי את קולי. אריאל מצידו לא התרגש, עצר ואמר לי: 'אמא, את צריכה ללמוד מאביתר. גם כשהוא מתעצבן הוא לא צועק'. והנה, דרך אביתר הזכיר לי אריאל שיש עוד דרכים לתקשר.

היכולת לשים את עצמך בנעלי האחר היא בעיניי היכולת המהותית ביותר, והיא זו שיכולה לשנות את פני החברה כולה. אפשר 'להתאמן על זה' אם רק נהיה מכוונים לכך. המפגש עם אביתר מזמין בדיוק את המהלך הזה, באופן קבוע ויומיומי. אני אישית אמרתי לאביתר ולטלי שמלאך שלח אותו אלינו. לפני מספר שנים חלה אביו של אריאל במחלה ניוונית, ולפני שנתיים וחצי הפך משותק. אריאל שמתמודד עם העניין בגבורה, אמר לי לפני כשנה: 'אמא, כל האבות שאני מכיר הולכים על שתיים. איפה יש עוד מישהו על כיסא גלגלים? רק אבא שלי. לא ראיתי בשום מקום אדם נכה חוץ ממנו'.

ההכרה הזו היכתה בי, איך זה יתכן?! והנה, אביתר הגיע אלינו, וברגעים הקשים אביתר משתף באומץ לב ובפתיחות, ועוזר לנו להרגיש שאנחנו לא לבד בעולם. אור מתוך החושך. היכולת שלך, אביתר, לספר את הסיפור שלך בנונשלנטיות, בטבעיות, בלי שמץ פחד, להראות לאריאל, לתלמידים ולנו, שגם עם הקשיים ניתן לחיות חיים מלאים, שהחיים וכח הרצון יותר חזקים מהכל – זו מתנה לכל החיים. זו מתנה שמשנה תפיסת חיים.

לקראת מערכת הבחירות אריאל ואני שוחחנו על פוליטיקה שמאד מעסיקה אותו, ודיברנו על כבוד. אריאל אחז בטענה שאנשים מכבדים את מי שהם פוחדים ממנו. התובנה הזו טלטלה אותי, ומיד גרמה לי לחשוב לעומק על החיים. חידדתי את המושג 'יראת כבוד', אבל גם שאלתי אותו: 'תגיד אריאל, יצא לך פעם לתת כבוד למישהו שאתה לא פוחד ממנו?'. קיוויתי שהוא יגיד: 'כן, לך ולאבא, אמא יקרה שלי". אריאל לא מצמץ לרגע וענה: 'לאביתר. אנחנו מכבדים את אביתר בלי שנפחד ממנו'.

ובזה לימד אותי בני שיעור לחיים. תודה לך אביתר על הכח והאומץ ותודה לך טלי על האמונה ועל העשייה".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "מערכת החינוך מסלקת סטריאוטיפים, ופועלת להרחבת העסקתן של אוכלוסיות גיוון כעובדי הוראה. אין לי ספק שהחברה הישראלית תהיה במקום טוב יותר, חינוכי וערכי הרבה יותר, ככל שנראה מורים עם מוגבלויות בכיתות. כמחנכים, כמובילי דרך וכדמויות מעוררות השראה. משרד החינוך מעניק ל'מורים ללא גבולות' שנקלטו במערכת ליווי אישי, טכנולוגיות מנגישות, וכל אמצעי הנגשה נוספים שנדרשים לקליטתם. בכוונתנו להמשיך ולהרחיב את השורות, ולפתוח את השערים בפני כל מי שיכול לתרום, לחנך ולקדם את תלמידי ישראל".

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר