בשנים האחרונות, כאשר מערכת החינוך מתקדמת לעבר העידן החדש, מתחזקת השאלה: "מה מקומם של התלמידים במערכת החינוך?". אני וחברי בבתי הספר ובמועצות התלמידים רואים את מקומם של התלמידים כקבוצה, כציבור שלם של בני נוער שלוקחים חלק בתוך מערכת החינוך ומחוצה לה.
אנחנו ציבור שיש לו ייצוג רשמי ונבחר באמצעות מועצות התלמידים והנוער בבתי הספר, ברשויות, במחוזות ובמועצת התלמידים והנוער הארצית. חשוב שיהיה למועצות התלמידים את המקום הראוי בשיתוף בנעשה בבית הספר, מעורבות בתהליכים וקידום נושאים שעולים על סדר היום. השיתוף וההקשבה ההדדית בין התלמידים להנהלה הוא מפתח בפיתוח אקלים חינוכי מיטבי שיוצר סביבת למידה שמתאימה לצורכי התלמיד ולצורכי בית הספר.
יחד עם זאת, כל תלמיד הוא עולם ומלואו. אנחנו צריכים יחד, תלמידים ומורים, ליצור מערכת שמכוונת לעולמו של כל תלמיד, מקנה ערכים, מלטשת אותו ומכינה אותו לחיים האמיתיים בסיום 12 שנות לימוד. אני מאמין בנו, בכוח האמיתי שלנו יחד, התלמידים, לשנות, להוביל, לקדם ולהשפיע על הנעשה במערכת החינוך. כדי שזה יקרה, אנחנו התלמידים צריכים לחזק את מועצות התלמידים בבתי הספר, להשפיע ולהוביל למען חבריהם לכיתה ולבית הספר ואולי למען ישראל כולה.
כדי להיות אזרחים טובים יותר, ננסה השנה להוביל מהלך. בהמשך לכנס "קול החינוך" שבו ישבנו תלמידים יחד עם צמרת משרד החינוך וכל השותפים, לשיח משותף על עתיד מערכת החינוך, ולדוגמה לשינוי שיטת לימודי האזרחות. אנחנו חייבים להבין את המהות ולא לשנן הגדרות. בתי הספר חייבים להיפתח ליותר שיח פוליטי, לחקר, לדיונים. לא להסתפק בשינון חוק "כבוד האדם וחירותו", אלא לדבר על המהות ולהבין אותו. מאותה סיבה, שנת הלימודים שתיפתח תכלול גם פעילויות במסגרת "שבוע אהבת חינם", חינוך פיננסי וקידום השיתוף בין נציגי מועצות התלמידים היהודים לחבריהם מכלל המגזרים.
אחרי הכל, אנחנו האזרחים של המחר ואת זה אנחנו צריכים ללמוד עוד היום.
