אחד המינוחים בהם נתקלים זוגות עם ילדים בתהליך גירושין הוא 'משמורת משותפת'. בהסדר משמורת משותפת בגירושין, שני ההורים מעורבים באופן פעיל בגידולו של הילד, מעמדם שווה בקבלת החלטות לגביו, וזמני שהותם עם הילד זהה.
"בשנים האחרונות, בהליכים משפטיים בנושא המשמורת קיימת מגמה לביטול דוקטרינת חזקת הגיל הרך (משמורת בלעדית לאם על קטינים עד גיל 6 שנקבעה וגובשה בשנות ה- 60) והתאמתה להורות של שנות האלפיים והיא 'אחריות הורית משותפת/משמורת משותפת'", אומרת עו"ד ומגשרת טלי בן יקיר בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה, "מגמה זו הגיעה לכדי פריצת דרך ביולי 2017, כשבית המשפט העליון הוציא תחת ידו פסיקה חדשה ומעודכנת להורות של השנים האחרונות (הורות שוויונית) תוך ביטול הלכות מיושנות מהדין האישי (חיוב האב במזונות ילדיו)".
מה הפסיקה קובעת?
"פסק הדין שנקרא 'בע"מ 919/15' קובע כי בהתקיים שלושה פרמטרים: גיל הילדים מעל גיל 6, הכנסות ההורים זהות או לחילופין הכנסות האם גבוהות מהכנסות האב, וחלוקת זמני השהות עם הילדים שווה (משמורת משותפת), לא יחויב האב במזונות הקטינים".
"בעקבות פס"ד זה, המינוחים והטרמינולוגיה המשפטית השתנתה וברירת המחדל כיום היא לראות באב כבעל זכות הורית שוויונית לאם, לצד ביטול המינוח 'הסדרי ראייה' (הלקוח במקור ממינוח של ביקור אסירים בתא מאסר) והחלפתו במינוח המכבד: 'זמני שהות'. היום, כאשר פקידת הסעד כותבת תסקיר לבית המשפט/לבית הדין, היא בודקת תחילה באם קיימת אפשרות למשמורת משותפת. כמובן שכל מקרה נבחן לגופו בהתייחס לגילאי הילדים, טובת הקטינים, ליכולות ולמסוגלות ההורית של כל צד, לזמינות הצדדים ורצונם הכן והאותנטי בקיומם של זמני שהות שווים".
מהן ההשלכות של אותה פסיקה תקדימית?
"בעקבות פסיקה תקדימית זו, אבות רבים שהיו בעיצומו של הליך משפטי והתנהלו במסגרת משמורת משותפת עתרו לביטול המזונות הזמניים שנקבעו, וכאלו שכבר הסתיים הדיון בעניינם ובידם פסק דין עתרו לבתי המשפט לשינוי רכיב המזונות הקבוע להם בהסכם".
"זה המקום לציין כי בית המשפט בודק ובוחן כל מקרה לגופו, וכי חרף קיומו של פסק דין יחיד של כבוד השופט עובד אליאס המציין כי די בפסיקת בית המשפט העליון כדי לבחון את דמי המזונות שנקבעו בהסכם מחדש, אין בתי המשפט ממהרים לפתוח את שעריהם לתביעות מסוג זה".
מה נדרש מאב שרוצה לשנות הסכם גירושין קיים שקיבל תוקף של פס"ד ולקבל זמני שהות שווים והפחתת מזונות?
"גם לאחר פסיקת בית המשפט העליון, אבות העותרים לשינוי גובה המזונות או לביטולם עדיין נדרשים לעבור משוכה (שהיתה קיימת גם בעבר) הנקראת 'שינוי נסיבות מהותי' ובמקרים בהם אין כל שינוי מהותי, הסיכוי שבית המשפט ייעתר לשינוי גובה המזונות שבהסכם הוא קלוש".
"במסגרת הליך משפטי בו ייצגתי אב אשר היה לו הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו התחייב לשאת בדמי מזונות שלושת ילדיו (כולם מעל גיל 6) בסכום של 7,000 ₪ בחודש וחלק עם גרושתו משמורת משותפת (כמעט שוויונית). ולאחר שהוכחנו שקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בגובה המזונות, הופחתו דמי המזונות לסך של 3,000 ₪ בחודש".
מה עמד מאחוריי קביעת פסיקה חדשנית זו?
"כיום מערכת המשפט הבינה כי האבות של היום הם לא האבות של פעם. אם בשנות ה- 70-80 ההורות הדומיננטית היתה בעיקר של האם, אשר לרוב לא עבדה או עבדה במשרה חלקית והתפנתה לילדים כבר בשעות הצהריים (כשהאב נדרש לצאת לעבוד לשעות ממושכות בכדי לפרנס את משפחתו), הרי שההורות של השנים האחרונות היא במודל שונה לחלוטין.
"היום האבות הרבה יותר מעורבים, רובם משתדלים לצאת מוקדם יותר מהעבודה ולוקחים חלק פעיל בגידול הילדים כבר מגיל ינקות. חלק מהאבות אף חולקים את חופשת הלידה עם האם, ומהווים הורה מטפל לא פחות מהאם. כאשר הסדרי שהות שווים במקרים אלו, מתבקשים, שכן אין כל סיבה הגיונית לסקל ו/או למנוע מאבות אלו להמשיך וליהנות מזכותם למימוש אבהותם".
"בנוסף, חשוב להדגיש כי על פי מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות, היתרונות בחלוקת זמני שהות שווה מטיבה עם הקטינים ותורמת לחיזוק הקשר שלהם עם כל אחד מההורים, מה גם שחלוקת זמני שהות שוויונית מאפשרת לאם לממש את עצמה, להתקדם ולהתפתח בתחומים שונים לרבות במקום עבודתה או בפיתוח קריירה כעצמאית. נשים רבות מגלות כי התרומה הכלכלית של ההתפתחות האישית שלהן גדולה בהרבה מאשר סכום דמי המזונות שיקבלו (שאף יסתיים בשלב כלשהו) וניתנת להן הזדמנות ממשית לצאת, לפתח ולקדם את עצמן".
"מעבר לכך, הליך הגירושין הוא משבר משפחתי והזדמנות ל"חישוב מסלול מחדש", שמומלץ ללמוד ולבחון איך ניתן להתפתח ולצמוח ממנו".
עד כמה זה מאפיין בישראל שהמשכורות של הנשים והגברים שוות?
"לצערי אלו לא מקרים שכיחים, אבל אכן ניכרת מגמת עליה בשנים האחרונות כשנשים מתקדמות בדרגות השכר ומתקבלות למשרות מפתח בכירות בחברה הישראלית. אך גם בנקודה זו, יש לנו עוד כברת דרך לעבור".
האם שגרת הילדים לא משתנה או נפגעת?
"כל מקרה נבחן לגופו כאשר תמיד טובת הילדים הינו 'עקרון העל' שבית המשפט רואה לפניו כשהוא מכריע בסוגיית המשמורת. כמו כן, בית המשפט בוחן לעומק את תום הלב וניקיון הכפיים של מגיש התביעה, ומוודא כי אין האב מבקש זמני שהות שווים רק לצורך ביטול/הפחתת דמי המזונות. לצורך בדיקות מעמיקות אלו, בית המשפט נעזר בגורמים חיצוניים ואובייקטיבים כגון פקידת סעד שאמונה על הבדיקות ומספקת לבית המשפט תמונת מצב עדכנית של הקטינים. לעתים, בית המשפט אף מוצא לנכון לזמן את הקטינים ללשכתו כדי ללמוד על רצונם האמיתי".
טלי בן יקיר – משרד עורכי דין וגישור
כתובת המשרד: הסדנה 6 (בית מניבים קומה 4), כפר סבא
טלפון: 052-2661250
עו"ד טלי בן יקיר. צילום: סמדר כפרי
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
