תושבת טירה, כבת 35, שהגיעה לבית החולים מאיר לצורך ביצוע צנתור לבבי אלקטיבי פשוט (אבלציה) תובעת את בית החולים לאחר שלטענתה צנתר נוזלים (אינפוזיה) שהוכנס לידה הפך אותה למשותקת.
בתביעה שהוגשה לבית משפט המחוזי בתל אביב נגד שירותי בריאות כללית ובית החולים מאיר באמצעות עו"ד כרמי בוסנתאי, מומחה לתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף, טוענת האישה כי ב-19 ביולי 2017 הגיעה לבית החולים לביצוע צריבה נקודתית של עצב בשריר הלב, והייתה אמורה להשתחרר באותו היום או למחרת. בשלב מסוים ניסה הצוות הרפואי מספר פעמים לחבר צנתר נוזלים, בתחילה בזרוע הימנית ואחר כך בזרוע שמאל. לאחר מספר ניסיונות הצליח הצוות להחדיר את הצנתר תוך שהתובעת חוותה כאב חד, שונה, התפתלה וצווחה מכאבים.
"על אף הכאב החד באזור הצנתר, שחייב את הצוות הרפואי להוציא את הצנתר ולחשוד בפגיעה עצבית, הצוות הרפואי הותיר את הצנתר במקומו, והמשיך הזלפת נוזלים אגב גרימת דימום פנימי בזרועה השמאלית של התובעת", נכתב בתביעה. "התובעת התלוננה בפני הצוות הרפואי על המשך הכאבים וחוסר הנוחות באזור הצנתר, שאמורים היו לעבור באופן טבעי בהחדרת צנתר רגילה, אך זה ביטל פעם אחר פעם את דבריה ותלונותיה בתואנה שהכאב הוא כאב רגיל וטבעי".
לטענת עו"ד בוסנתאי, הצוות לא תיעד דבר מהאמור ברשומה רפואית. "למחרת, שחוררה התובעת לביתה, לאחר פירוק צנתר הנוזלים, כאשר בידה שטף דם גדול באזור החיבור ונפיחות משמעותית. ב-30 ביולי באותה שנה הגיעה התובעת למיון בית החולים, בין היתר, בתלונות על נימולים ביד שמאל כולל אצבעות מלווים בהרגשת נפיחות ביד והרגשה לא טובה בכל הגוף, מזה כמה ימים. למרות שמבחינה נוירולוגית לא נמצאה עדות לבעיה אורגנית התובעת המשיכה לברר את מצב הזרוע, נבדקה על ידי רופאים שונים בקופה וקיבלה ייעוץ רפואי במסגרת מרפאות מומחים".
לאחר שעברה בדיקת EMG, אשר הדגימה שיתוק בעצב רדיאלי מצד שמאל, בהמלצת רופאיה, הסכימה התובעת לעבור ניתוח העברת גידים לשיפור יישור האצבעות. אולם בבדיקה נוספת תועדה החמרה ביחס לבדיקה הקודמת. לאחר מכן היא עברה ניתוח נוסף.
"בנסיבות העניין אין כל ספק כי הנתבעת היא שגרמה לפגיעה העצבית של התובעת, בניסיונות לפתיחת וריד ולחיבור צנתר נוזלים ובהימנעותה מבדיקת תלונותיה וממילא ממתן טיפול מתאים, לרבות אבחנה מבדלת או הפעלת שיקול דעת של 'מה בכך' בו יפורק הצנתר ויורכב בוריד אחר ותוך מתן טיפול בחשד לפגיעה עצבית", נכתב. על פי חוות דעת מומחה אורטופדי שצורפה לתביעה נכתב בין היתר: "על הצוות הרפואי היה להוציא את המחט, להורות לתובעת להרים את היד ולקרר את האזור. טיפול פשוט כזה היה מונע את הנזק בסבירות גבוהה". לדעת המומחה נותרו לאשה 40 אחוז נכות בשל שיתוק חלקי ועוד 10 אחוז נכות בשל צלקות ניתוחיות.
עוד נכתב בתביעה כי "הימנעות מביצוע בדיקות נכונות וסבירות, תיעודן, תיעוד תלונותיה והממצאים הרפואיים כהווייתם, הימנעות הנתבעת מעריכת אבחנה מבדלת וכן הימנעותה מתיעוד השיקולים להימנעות מהמשך בירור, שללו ממנה את הראיה העיקרית והמכרעת לפיה הטיפול נכון בה היה בו כדי למנוע את נזקיה".
עו"ד כרמי בוסתנאי
לסיכום נכתב: "כתוצאה מרשלנות הנתבעת נגרם לתובעת נזק שאינו נזק ממון, בשל סבלה וכאבה עקב הטיפולים הרפואיים הכושלים שקיבלה, איבדה התובעת את יכולתה לתפקד עם ידה השמאלית, מאישה חזק ובריאה, עובדת ומפרנסת, אישה ורעייה, פעלתנית בבית ומחוצה לו, משקיעה במשפחתה – בבישולים ובטיפול בילדיה, לנכה וכל פעולה הצריכה שימוש בידיים, הפכה התובעת לאדם הסובל מהגבלה תפקודית. נכותה מגבילה אותה באופן חד משמעי, בכל הפעולות היומיומיות הפשוטות המצריכות תפקוד תקין של היד, החל מפעולות של מוטוריקה עדינה, הלבשה, בישול, כתיבה, עבודות משק בית ועד לנשיאת חפצים או משקלים (קניות וכיוצ"ב). מגבלות אלה ילוו את התובעת לאורך כל חייה ויגבילו אותה הן בפן האישי, הזוגי, והן בפן התעסוקתי, בכל פעילות, פשוטה ככל שתהיה. החוויה המטלטלת שעברה התובעת הותירה אותה כשבר כלי, פגעה בזוגיותה ובתא המשפחתי שלה, הביאה אותה למצב פסיכיאטרי ודכאוני ועם קושי משמעותי להשלים עם מצבה ועם שאירע לה ולהמשיך בחייה".
מבית החולים לא התקבלה תגובה.
