הריאות שלנו, הן איברי הנשימה העיקריים, מערכת צינורות המעבירים חמצן לכל תאי הגוף, החיונית לנו כדי שנוכל לנשום ולחיות. כאשר אנו צריכים להגיע למעמקי הריאות, על מנת לחלץ משם גידולים שחוסמים את הצינורות, הדבר מאתגר מעין כמוהו. הרפואה היום מציעה לנו מסלולים חדשים לגמרי, מעין "וויז" שמחשב עבורנו מסלולים שיסייעו לנו להגיע אל עומק הריאה ולחלץ את הגידולים ודגימות שלהם ולתת לרופאים הזדמנות לגלות ולאתר את הגנטיקה של הגידולים עצמם, לדייק את הטיפול שמתאים לחולה ובכך לשנות באופן דרמטי את הסיכוי שניתן למטופל להתמודד עם המחלה ולהחלים.
בראש היחידה המתקדמת המובילה את היכולות המדהימות הללו עומד ד"ר איל רומם, המנהל את היחידה לרפואת ריאות פולשנית במרכז רפואי מאיר. ד"ר רומם סיים לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון, התמחה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה ולאחר מכן נסע לארבע שנים לאוניברסיטת מרילנד שם ביצע התמחות-על בתחום רפואת ריאות ובטיפול נמרץ. מיד לאחר חזרתו לישראל הצטרף למרכז הרפואי שערי צדק ועסק ברפואת ריאות וטיפול נמרץ. כחלק מהשקפת עולם למצוינות ומקצועיות, ד"ר רומם נסע לתת התמחות נוספת באוניברסיטת סינסינטי, אוהיו – ארה"ב, שם התמקצע בתחום רפואת ריאות פולשנית. עם חזרתו לישראל בשנת 2018, החל ד"ר רומם לנהל את יחידת הריאות הפולשנית במאיר.
מדוע בחרת ברפואה?
"נולדתי וגדלתי בשיכון הרופאים בתל השומר. אבא שלי רופא ואמי הייתה אחות, כך שברור שזה השפיע", הוא אומר בחיוך. "בנוסף, ברפואה אתה יכול לשלב בין כמה עולמות – גם להיות בתקשורת עם המטופלים וגם לעסוק בצד הטכנולוגי. אני אוהב את השיחה עם המטופל בארבע עיניים לצד העשייה בחדר הניתוח המאפשרת לעבוד עם הידיים ולחולל שינוי ממשי בהחלמה ואיכות חיים. בנוסף, ברפואת ריאות פולשנית יש גם את הפן של טכנולוגיות מתקדמות. למעשה, מכיוון שמדובר בתחום רפואה שהוא חדש יחסית, יש בו קרקע פורייה לחידושים וישנה השקעה רבה בפיתוחים טכנולוגיים. כפועל יוצא אנו רואים בשנים האחרונות מתן פתרונות מדהימים למטופלים בתחומים שבעבר לא היה לנו מענה אליהם" מסביר ד"ר רומם.
אז במה עוסקת היחידה לרפואת ריאות פולשנית?
"היחידה היא חלק אינטגרלי ממערך הריאות במרכז הרפואי מאיר בהובלת פרופ' דוד שטרית. היא עוסקת באבחון ובטיפול במטופלים הסובלים ממחלות דרכי הנשימה, חשד לסרטן הריאה ומחלות בקרומים העוטפים את הריאה. העבודה מאוד מגוונת, וכוללת אבחון מצבים זיהומיים, דלקתיים וכמובן ממאירים של מערכת הנשימה. במקרים מורכבים של חסימות בדרכי האוויר שנגרמות כתוצאה מגופים זרים או גידולים סרטניים אנו מוציאים את הגוף הזר ובמצבים ממאירים אנו פותחים חסימות בדרכים שונות, למשל על ידי השתלת סטנט (תומכן) בתוך קנה הנשימה".
ד"ר איל רומם, פרוצדורה עם שיקוף תלת ממד ומציאות רבודה, דוברות מאיר
חלק מהטיפול הם אבחונים בטכנולוגיות מתקדמות, מה הן כוללות?
"אנו עוסקים רבות באבחון נגעים ריאתיים חשודים, גידולים ראשוניים וגרורות, וקביעת שלב המחלה", מסביר ד"ר רומם ומפרט: "אבחון וקביעת שלב המחלה הוא מרכיב חשוב מאוד ומהותי בקביעת התכנית הטיפולית, תכנית הנקבעת בישיבה רב צוותית, בה דנים יחדיו במקרה הטיפולי כירורגים, רדיולוגים ואונקולוגים. לישיבה זאת חשיבות רבה היות ולאחרונה הספרות המקצועית מדווחת כי בקרב מטופלים שיש להם נגע שהוא יחסית קטן, ניתן לשפר את תוצאות הטיפול בטווח הארוך באמצעות מתן טיפול מקדים לפני הניתוח. על מנת לתת את אותו טיפול מקדים חשוב שהאונקולוגים יקבלו אבחנה מדויקת".
איך מתבצע האבחון?
את האבחון אנו מבצעים תוך שימוש בטכנולוגיות זעיר פולשניות אנדוסקופיות (ברונכוסקופיה) המאפשרות להגיע לאבחון מהיר ומדויק. יתרון נוסף בשימוש בטכנולוגיות זעיר פולשניות הוא שהן מאפשרות למטופל לעבור את הפעולה במסגרת אשפוז יום אמבולטורי ולחזור לביתו כעבור מספר שעות של השגחה".
"בנוסף, חלק משמעותי מקביעת שלב המחלה בסרטן ריאה הוא בדיקה של מעורבות בלוטות הלימפה, מכיוון שלסוג הבלוטות המעורבות יש השפעה על ההחלטה האם להתקדם לתהליך ניתוחי או לחלופין האם להציע אפשרות של טיפול בהקרנות ו/או תרופות. את בדיקת הבלוטות המעורבות – אנו מבצעים באמצעות שיטות אנדוסקופיות ונטילת ביופסיות שנותנות דיוק רב יותר מבדיקת פט סיטי. בנוסף, כאשר נלקחת ביופסיה וכחלק מתהליך האבחון, אנו מבצעים אבחון מולקולרי של הגידול וכך אנו כצוות רב מקצועי יכולים להציע למטופל טיפול מותאם אישית למחלתו. יש לציין שלעיתים בחלק מהמקרים המופנים ליחידה הריאות הפולשנית, לא מדובר רק בהתערבות לצורך אבחון אונקולוגי אלא גם אבחון של מחלות זיהומיות או דלקתיות בעת הצטברות נוזל בין קרומי הריאה".
באילו שיטות האבחונים הללו נעשים?
"היום אפשר להגיע לרמת דיוק מרבית על ידי שימוש במערכות של ניווט ממחושב ומערכות הדמיה מתקדמות ומדויקות, אשר זמינות במוסדנו ומאפשרות לנו, כצוות מקצועי ובעל ניסיון, למצות את מקסימום הפוטנציאל האבחנתי והטיפולי לטובת בריאות המטופל".
לאחרונה דובר על ניווט מתקדם בתוך הריאות, מעין "וייז" לריאה. איך זה פועל?
"לפני כשנתיים המרכז הרפואי מאיר רכש מערכת הניווט מהמתקדמות בישראל, המאפשרת ביצוע ביופסיות גם לנגעים קטנים במיוחד ובמיקומים שעד היום היו מאלצים את המטופל לעבור ניתוח ריאות. בכך הצטרפנו לקבוצה נבחרת של מרכזים מובילים בעולם בתחום רפואת הריאות הפולשנית".
"המערכת נקראת 'ארכימדס' והיא נועדה לאפשר ניווט מדויק לנגעים ריאתיים לשם לקיחת דגימות (ביופסיות) של אותם אזורים חשודים בריאה כדי להחליט על הצורך בהמשך טיפול. המערכת מתבססת על סי.טי ברזולוציה גבוהה שהמטופל מבצע לפני הפרוצדורה. בהתאם לבדיקת ההדמיה – סי.טי – נבנית מפה תלת ממדית של הריאה על כל הסתעפויותיה כולל של הנגע החשוד ואז נבנה מסלול ההגעה האופטימלי אל הנגע. במידה ולא קיים מסלול טבעי, המערכת יודעת לתכנן יצירת נתיב גישה מלאכותי בצורה הבטוחה ביותר תוך התחשבות בכלי הדם בריאה באופן הטוב ביותר".
לדברי ד"ר רומם, "במהלך הפרוצדורה נעשה שימוש במפה שנבנתה תוך שילוב של שיקוף בזמן אמת, בעוד המטופל שוכב על מזרן מיוחד במיטת הטיפולים. כל זה מאפשר לצוות המטפל לדעת בכל רגע נתון היכן ממוקמים הברונכוסקופ וכלי הדגימה המשמשים ללקיחת הביופסיה. לצורך השגת תנאים אופטימליים הפעולה מתבצעת תוך שיתוף פעולה של צוות רב תחומי הכולל בנוסף לרופא הריאות גם מרדים בכיר, ואנשי צוות מתחום הדימות והסיעוד".
יש גם פעולות טיפוליות בתחום?
"בוודאי. במרכז הרפואי מאיר ביחידת הריאות הפולשנית אנו מצליחים לפתוח חסימות של דרכי אוויר במגוון דרכים. עומדים לרשותנו אמצעים מכניים או טרמיים. באופן המכאני ניתן להסיר רקמה גידולית על ידי שימוש במלקחיים, סכין חשמלית ואף לולאת לאסו. פעמים רבות אנו משלבים גם טכנולוגיות טרמיות הכוללת הקפאת הרקמה או צריבתה באמצעות זרמים חשמליים היוצרים אנרגיית חום שמועברת ישירות לרקמה או באופן נטול מגע על ידי גז ארגון.
"בדומה לתחום הקרדיולוגיה, חלק מהפעולות כוללות הכנסת סטנטים (תומכנים) מסוגים שונים. הסטנטים יכולים לשמש כאמצעי זמני לטיפול בקרעים של דרכי האוויר. במקרים בהם יש דליפה של אוויר מחלל הריאה אל הקרומים אנו יכולים להשתמש בשסתומים חד כיווניים כדי לסגור את הדליפה או בהתקן שהוא דמוי מטריה (התקן של קרדיולוגים שנועד לסגור חור בין מדורי הלב) והתקן זה אוטם את צינור האוויר ומונע דליפת אוויר.
"טיפול נוסף הנעשה פה הוא בתחום מחלות קרומי הריאה, מחלות הגורמות לעיתים להצטברות משמעותית של נוזלים בריאה של המטופל. הפרוצדורה, הנקראת פלאורוסקופיה או בשמה העברי "חיזיון קרומי הצדר", מאפשרת בו זמנית להקל, לאבחן ולטפל במצבים שבהם נוזל מצטבר סביב הריאות ופוגע באיכות חייו של המטופל ומסכן את בריאותו.
"בהתאם לתוצאות האבחון ובאותם מקרים בהן המטופל נזקק לניקוזים חוזרים של נוזל, אנו מכניסים לחלל הצדר נקז קבוע שמאפשר למטופלים לנקז באופן עצמאי את הנוזלים המצטברים בין קרומי הריאות ובכך מאפשרים להם לשלוט מתי וכמה נוזלים הם מנקזים. את פעולת הניקוז המטופל מבצע בביתו, כך שאין צורך להגיע לבית החולים. במסגרת המכון לרפואת ראות פולשנית, הצוות הסיעודי והרפואי נותן מענה לכל צרכיו של המטופל הן בהקלה הנשימתית והן בהתארגנות הטיפולית הכרוכה בתהליך הטיפול הביתי".
אתה עושה הליך מיוחד של הקטנת נפח ריאה, מתי זה נעשה ובאילו מקרים?
"פעולה טיפולית נוספת הנעשית אצלנו היא הקטנת נפח ריאה אנדוסקופי. מדובר בטיפול בחולים שיש להם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) עם נפחת משמעותית אשר מיצו את הטיפול הקונבנציונלי (קרי: הפסקת עישון, שימוש במשאפים ושיקום ריאות) ועדיין סובלים מקוצר נשימה בפעילות במאמץ קל. במקרים אלו אנחנו יכולים לבצע הליך שנקרא "הקטנת נפח ריאה" בשיטות זעיר פולשניות שמסייע להוציא את אזורי הריאה הפגועים והחולים ביותר. מדובר באזורים שלא רק שאינם מתפקדים אלא מפריעים לתפקוד אופטימלי של אזורי הריאה הבריאים. בפעולה של הקטנת נפח הריאה אנו יכולים להביא לשיפור באיכות החיים ובתפקוד היומיומי של המטופל".
כיצד נעשית הקטנת נפח ריאות?
"ישנן כמה שיטות, והבחירה תלויה במאפיינים הספציפיים של המטופל. מדובר באוכלוסייה מאוד מוגדרת שמתאימה להליך זה. באופן עקרוני שתי השיטות הן או על ידי צריבה של האזור הפגוע או על ידי סגירת האזור הפגוע בשסתומים חד כיווניים".
איך נראים פני העתיד?
"בעתיד הנראה לעין ניתן יהיה להגיע למצב בו הניווט יאפשר גם הרס של גידולים סרטניים בשיטות זעיר פולשניות ולא רק ביצוע אבחון על ידי ביופסיה. אני מאמין שנוכל להגיע בדיוק רב ביותר אל הנקודה שאותה אנו דוגמים ולטפל מקומית בנגע על ידי צריבתו. בפעולה זאת, נשפר את איכות חייהם של מטופלים מבוגרים אשר התערבות ניתוחית עלולה להיות מסוכנת עבורם".
