השבוע האחרון ברשתות עמד בסימן הסרטון של חיל האוויר. דקה וארבע שניות מדויקות מאין כמותן על השווי האמתי של דברי הרבנים באשר לשיבוץ ושילוב נשים בצה"ל: כלום, גורנישט, נאדה, אפס. "אז אמרו" הוא הסרטון הכי שוס שנוצר כאן למול שנאת הנשים המפעפעת והאופורטוניזם והחמדנות של הרבנים המלהגים בנדון.
צריך לזכור, שכשרבנים מדברים נגד גיוס ושילוב בנות, הם מדברים על כסף. פחות בנות בשירות לאומי – פחות כסף. יותר בנות בצבא – נפתחת דלת גם להחלטה של אברכים להתגייס בגיוס רגיל, כלומר פחות כסף לישיבות. יותר בנות בצבא – פחות שליטה על הבנות. פחות שליטה על הבנות – יותר שוויון תעסוקתי במגזר. יותר שוויון תעסוקתי במגזר – יותר תחרות על הכסף. הם לא שמים קצוץ על התורה, ההלכה או הבנות. הם דואגים לכיסים שלהם.
עם זאת, רבים/ות העדיפו את הפריזמה הצרה של האג'נדה (המוצדקת, וזו גם האג'נדה שלי) על פני האפשרות המפוספסת להעביר מסר של עוצמה וניצחון. העדיפו להפוך את הצבא לאוייב המשותף שלהן ושל הרבנים, במקום לחבור לצבא נגד הרבנים. זה מהלך שגוי בעיני בכל קנה מידה, ממש כשל אסטרטגי, בשל הכלל הפוליטי הבסיסי לפיו האויב של האויב שלי – הוא החבר שלי. היינו: כל מי שיצאו נגד הצבא לאחר שהתברר הרקע להסרת הסרטון, חברו דה-פאקטו לרבנים.
לכל מי שעברו במערכת הצבאית ובילו בה שנתיים-שלוש מחייהם, ברור לחלוטין למה הסרטון לא יכול היה להישאר באתר חיל האוויר. הוא משתתף באופן ישיר ופרונטלי בשיח פוליטי, שהצבא נמנע ממנו, בצדק. ראינו מה קורה כשפוליטיקה מכל סוג שהוא מנסה להיכנס לשם. הצבא לא הסיר אותו מטעמי שוביניזם. התגובה של דובר צה"ל הייתה תגובה אמתית לחלוטין: יש היררכיה ופקודות, דוברויות החילות השונים (חיל האוויר בכללן) כפופות לדובר צה"ל ואמורות לקבל אישור לפרסומים מסוג זה. לו היה הסרטון מגיע לדו"צ לאישור – לא היה מאושר.
חבל לי שעמיתותיי בשדה הפמיניסטי, לצד עמיתיי ועמיתותיי בשדה המאבק על צביונה החילוני והפלורליסטי של מדינת ישראל, פספסו את העניין הזה ולא השכילו להכיר בכך, שאם כולם כועסים על ראש אכ"א, דו"צ והרמטכ"ל – משמע שמאבקנו זוכה לגיבוי מצה"ל, שלא מאפשר לאף גורם פוליטי להתערב בהחלטותיו וממשיך לקדם נשים ולסלול דרך לקידומן. בדיוק בשבוע בו יצא הסרט לרשת, התפרסמה למשל עמדתו החד משמעית של הצבא לגבי הכשרת בנות ללוחמה בשריון, שמפזרת את כל השטויות המביכות על כשירותן ותפקודן. גם השילוב בשריון זכה למתקפה של הרבנים, וגם שם בחרו המעגלים הפלורליסטים לתקוף את הצבא, השומרוני הטוב בסיפור הזה, במקום את עליבותם המחפירה של אנשי החושך, הרבנים, שמתנהלים באופן הכי לא יהודי שאפשר – בחטא גאווה שאין עליו כפרה, כאילו יש להם ערוץ תקשורת פתוח ישירות לצינורית הזרע של אלוהים.
ההיתפסות לאמירה שולית של הרמטכ"ל – "אני לא פמיניסט" – גם היא תמוהה בעיני. אין לי שום ציפייה מאף גבר בעולם שיהיה פמיניסט, אלא דרישת סף ליחס ללא משוא פנים ומסננת מגדרית, בקבלת החלטות ארגוניות. אני מעדיפה את אלו שהם בבחינת "נאה מקיים" (היינו: מקדמים נשים) מאשר את אלו שהם בבחינת "נאה דורש" (וקוראים לעצמם "גבר פמיניסט"). וצה"ל בהחלט מקיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
לשמחת כולנו, הסרטון לא "התבזבז" והפקתו לא הייתה לשווא. כי מתוך שלא לשמה בא לשמה: עשרות אלפים ששיתפו אותו, ובשונה מצה"ל – אלו כן יכולים/ות ואף חייבים/ות להשתתף בשיח הפוליטי – נתנו פייט לאותם רבנים (שאין להם אלוהים). זה היה מינוף-על לרחשי הציבור, כזה שלא ניתן להתעלם ממנו. לטעמי, מי שיצרו את הסרטון הזה ראויים וראויות לפרס אריה הזהב של עולם הפרסום.
ממה אני כן מודאגת? ממפקדים בשטח, מהפרשנות בשטח, שהיא שמאפיינת את רוב המקרים של הדרה שמחלחלים לתקשורת, וכנראה אינה מסתכמת בחריגים בודדים. השפעת הרבנים שקופה לצמרת צה"ל, אבל בהחלט מחלחלת לצאן מרעיתם – המתגייסים. הבעתי בשיחות אישיות עם בכירים בצה"ל ואני מביעה גם כאן את הדאגה הזו, שכן הכמות – יש לה את הנטייה להפוך למציאות.
