חום יולי אוגוסט גובה מחירים נוספים לזה של חשבון החשמל. למשל, התמהיל הבלתי אפשרי של כפל התפקידים (בית-עבודה) שנמצא בשיאו כשהילדים בחופשה. החום הופך אותנו ליותר עייפים/ות ויותר נרגנים/ות, העלויות נוסקות השמימה: אוכל, אירוח, בילויים, דלק, חופשות, והדאגות הכלכליות נוסקות בהתאמה (מי יותר מי פחות). אז הנה עשרה דברים שמומלץ, או ממש לא מומלץ לנו לעשות בזמן הזה:
לא להתעצבן: עצבים זה משהו שקורה לנו כשאנחנו מפרשים ומפרשות סיטואציות מתוך התחושה הפיזית והרגשית המאוד נקודתית שלנו. זאת במקום לבדוק את התמונה הגדולה. והתמונה הזו היא זמנית. חודש אוגוסט יגמר ונחזור לשגרה. חלק מהתקפי העצבים, לעומת זאת, ייטמעו בזיכרון הרבה אחרי שנשכח למה זה קרה.
כן למבט פילוסופי על החיים: החיים הם זירת משחקים אחת גדולה. נניח שכעת אנחנו בתחנה בצפופה והמעצבנת של בריכת הכדורים אבל במגרש יש גם גשר חבלים, מגלשות מים, אומגה, נדנדות, טרמפולינות ומכשירי כושר.
כן לפטליזם: למשל, המחשבה הבנאלית לפיה גם זה יעבור. כי הכל עובר בחיים, גם החום, הקור, הבאסה, הכיף, העצבים, הנינוחות, ואפילו החיים עצמם. יאללה, תחליקו, Next.
לא לכללים נוקשים מדי: כי למשל, כשיש בבית ילדים עם זמן פנוי ועם כל החברות/ים שלהם/ן, ממילא לא ניתן לאכוף חלק מהכללים. מה יוצא בסוף? שאנחנו בוויכוחים מתמידים וחסרי תועלת על מה שממילא לא יקרה, וההישג הכי גדול שלנו הוא העכרת האווירה לכולם/ן. גם לנו וגם לילדים ולכל מי שבא אתנו במגע. אפשר ואפילו רצוי, להכריז על כללים גמישים לקיץ (למשל: אסור עדיין לאכול ולשתות בסלון, חוץ ממים, פופקורן ודברים שלא משאירים כתמים).
כן לפתרונות "מחוץ לקופסא": אם לא לאכול בסלון, אז למה לא להזיז למשל את הספה, לפרוס מחצלת ומגש ולערוך פיקניק בסלון, בלי לפגוע ברהיטים?
לא לדאגות על השפעת הקיץ על חינוך הילדים: גם מחינוך צריך לקחת לפעמים חופש. לא להגזים כמובן, אבל גם לא לקחת את עצמנו יותר מדי ברצינות. לשחרר. שעת שינה, הרגלים, עמידה במטלות, עבודה בחשבון (להכין, רק אין שום צורך לעמוד בזמנים מלאכותיים – הקיץ ארוך), מה שזה לא יהיה. באחד בספטמבר נחזור לכללים.
כן לאפשר לילדים לריב: זה לא נועד לשגע אתכם/ן, אלא לבנות אישיות בריאה עבור הבוגרים שהם יהפכו להיות. אין כאן קונספירציה של ילדים נגד הורים, תפסיקו לקחת את זה אישי כל כך, אתם/ן לא מרכז העולם (בניגוד לילדים).
כן לבשל יחד, לאפות יחד, לבנות דברים יחד, לצאת להליכות יחד: אולי חלק מהביצועים יהיו פחות ממושלמים וידרשו סבלנות ואורך רוח, אבל תאמינו לי, זה משתלם. אתם תרגישו את זה בשנת הלימודים, ביום בו תשכחו להשאיר צהריים ויסתבר לכם/ן שהילד/ה הכינ/ה לעצמו/ה.
לא להיכנס לפאניקה מתרבות המסכים: במקום להתחיל להריץ סרטים בראש על הנזק שזה גורם, שבו לצפות אתם/ן. גם זו פעילות משותפת.
ובעיקר, בכל פעם שאתם חשים שחם לכם יותר מדי והלחץ עולה, תשברו את הכללים, עשו משהו נחמד, השתמשו בהומור ותזכרו: זה מה שיישאר לכולם ולכולן כזיכרון מהקיץ הזה. תדאגו לייצר זיכרונות טובים.
