דב עילם
דב עילם. צילום עזרא לוי
“כל אימת שאני שומע על ‘מצעד גאווה’ אני חוזר ושואל למי יש צורך במצעד גאווה ומה זה מוסיף. יודגש מיד, אני תומך בהענקת מלוא הזכויות לכל אדם באשר הוא, לרבות הומואים ו/או לסביות ו/או כל אדם עלי אדמות. מצעדים מזוהים לרוב, אך לא תמיד, עם תמיכה במשטרים דיקטטוריים, במשטרים המדכאים זכויות הפרט של האנשים או משטרים שאינם יודעים דמוקרטיה מהי. היו בישראל מצעדי גאווה (בערים גדולות בעיקר). האם זה תרם משהו לקהילה הלהט”בית? האם יש הישג אחד למצעדי גאווה? בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היינו עדים למצעדים של צה”ל שנועדו לחזק את רוחו של העם. את מי צריך לחזק מצעד הגאווה? רבים תומכים במתן כל הזכויות להומואים, ללסביות, ולכל אדם. איננו זקוקים למצעדי גאווה שלכל היותר מספקים בידור ושעשועים ושום דבר מעבר לזה, למעט אולי אתר למשיכת תיירות”. (דב עילם הוא אמרגן).
גולדי אלבז
גולדי אלבז
“קודם כל, אני רוצה להביע את הערכתי לאגף הקהילה, רווחה ונוער של עיריית כפר סבא, על ארגון אירועי חודש הסובלנות והגאווה, בפעם הראשונה בעירנו, ועל התוכנית הענפה של הרצאות, סרטים, ערבי דיון, תערוכות ומופעים סביב נושא כה חשוב. וכן, גם מצעד גאווה מקובל עלי. כי ה’צבעוניות הפרובוקטיבית’ היא זו שהצליחה לגרום למודעות חברתית. הודות למצעדים, יש כל פעם קצת יותר רגישות וקבלה של הקהילה הלהט”בית שנלחמת על זכויותיה. הגיע הזמן לפתיחות ולשוויון זכויות, ואם העיר כפר סבא מצטרפת למאבק זה, אני גאה להיות תושבת העיר הזאת”. (גולדי אלבז עוסקת בהנחיית קבוצות הורים ובהדרכה פרטנית).
הלן שי
הלן שי
“מצעד גאווה מרכזי וחשוב נערך בתל אביב, וגם בירושלים, פעם בשנה לטובת הלהטב”ים, ומושך אליו אלפי צועדים וצועדות. הם מציינים את האירוע בחגיגות, וגם אורחים מהעולם מגיעים לאירועים שהפכו לבינלאומיים. כמו כן, נערכים ימי הסברה, עיון ותמיכה לבני נוער וצעירים בקהילה, כך שיש היום מודעות הולכת וגוברת לנושא. לכן, לדעתי אין צורך שכל עירייה תערוך מצעד גאווה בתחומה. יש להמשיך במסורת של המצעדים הגדולים והמרכזיים, ובמקביל להמשיך בהסברה ובתמיכה בציבור הבוחר לחיות כלהט”ב בקהילה”. (תושבת כפר סבא הלן שי היא בעלת משרד יחסי ציבור ופעילה בהתנדבות במועצות נשים כפר סבא ורעננה).
אירית מרק
אירית מרק
“אני באופן אישי מתנגדת נחרצות למצעדי הגאווה שהופכים לראוות הגוף. אין בזה כל אמירה או מחאה לדעתי. סתם מצעד של המוני אנשים החושפים את גופם באופן לא צנוע. אין לי דבר וחצי דבר נגד הקהילה. להיפך, אני דוגלת במוטו ‘חיה ותן לחיות’. כל אחד שיעשה ויבחר כאוות נפשו את אהבותיו. אך למה נחוצה הפומביות הזו? בעיני זו נראית כהתרסה ותו לא. מיותר ולא נחוץ. אני מכירה באופן אישי אנשים מהקהילה שהצהירו מפורשות שגם בעיניהם זו ראווה מיותרת”. (אירית מרק היא עיתונאית ופעילה חברתית בכפר סבא).
אורי נגר
אורי נגר
“אני מאמין בשמירה על כבוד האדם וחופש הפרט לעשות כרצונו, אך בגבולות החוק והסדר הציבורי. שכל אחד יעשה כטוב בעיניו ולפי האני מאמין שלו, כל עוד הוא לא פוגע באחר. יחד עם זאת, אני לא חושב שיש צורך לנקוט בפעולות יח״צניות ולארגן פסטיבלים לצורך עדכון כל המרחב הציבורי בנטיות המיניות של כל אחד ואחת בעיר. צעדות כאלה יוצרות אנטגוניזם ויכולות להביא לתגובות שליליות מצד המתנגדים, לא רק מהמחנה הדתי אלא גם מציבורים אחרים שלא היו רוצים שילדיהם הקטנים יהיו חשופים לבחורים ובחורות שמתערטלים ומתנשקים, בהם גם כאלה חצי עירומים, מעל למשאיות מקושטות לאורכה של העיר. פסטיבלים מעיין אלו היו נחוצים אולי בתקופה שלא הייתה מספיק לגיטימציה לקהילה הלהט”בית, אך כיום, כשהקהילה הנ”ל מקובלת בכל מקום, אין צורך לצעוק את זה החוצה”. (תושב כפר סבא אורי נגר הוא איש עסקים ויו”ר עמותת כפר סבא הצעירה).
