חברת מועצת עיריית כפר סבא, פליאה קטנר: "בפורים האחרון התחפשתי למיה וואלאס, הדמות האלמותית מהסרט 'ספרות זולה'. בשנים שלפני כן התחפשתי לדקסטר ולדמות מהסרט 'גריז'. אני מאוד אוהבת את פורים כי הוא מאפשר להיכנס לדמויות, ונותן אפשרות להבעה עצמית, בדיוק כמו שקרנבל ובעיקר קרנבל תחפושות – היה במקור, עוד מאז ימי העולם העתיק: אמצעי לשחרור לחץ ואגרסיות, ואפשרות להביע דברים שחברתית לא מתאפשר לנו ביום יום. כשאני בונה את התחפושת שלי אני משתמשת לרוב בדברים שכבר יש לי בבית ואוהבת להרכיב ולעצב לבד ומשלבת עם אביזרים קנויים כמו פאות".
פליאה קטנר
עו"ד קרן עם שלם נדלר, חברת סיעת תפו"ח שבמועצת עיריית כפר סבא: "ספרדיה בשבילי היא לא רק תחפושת, אלא גם השורשים שלי. מגיל קטן הוקסמתי מהשפה הספרדית ששמעתי בבית ומהתרבות הספרדית. אהבתי לראות את השמלות הססגוניות בתמונות ועל בובות, להקשיב לצלילים המתגלגלים של הקסטנייטות שאמי היטיבה לנגן בהן. וכמובן מרקדניות הפלמנקו, ומתקליטים של חוליו איגלסייס שהתנגנו אצלנו בבית מדי יום שישי. תמיד אהבתי את פורים, חג צבעוני ושמח. אהבתי ועודני אוהבת עד היום להתחפש. כשהייתי ילדה אמא שלי הייתה תופרת לנו בעצמה את התחפושות הכי מושקעות והכי יפות. תמיד היינו קוטפים את המקום הראשון או השני בתחרויות תחפושות, וזה נצרב אצלי בנפש כזיכרון ילדות מתוק במיוחד".
קרן עם שלם נדלר
יו"ר משמר האילנות בכפר סבא ואיש המופת השנה של ארגון ליונס, פנחס כהנא: "פורים בשכונה של פעם בנתניה. בתים פתוחים לכולם, יחד הולכים דרך פרדס שני קילומטר לבית הספר, יחד משחקים ברחוב נטול כלי הרכב, ויחד הולכים שלושה קילומטר לתנועת הנוער. כל התחפושות היו בביצוע עצמי או על ידי ההורים. במקרה זה, של תחפושת המרגלים, עבדנו קשה כדי להכין לבד אשכול ענבים מעיתונים ישנים עם דבק. בתמונה אני עם חבר ילדות שאיתו אני שומר על קשרי חברות טובים כבר 64 שנה. פורים הוא חג נהדר. אנחנו חוגגים עם חברי המקהלה כל שנה, או במסגרות חברים אחרות. משתדלים למצות השמחה. היום מתרגשים לקראת תחפושות הנכדים וגם הילדים אוהבים לחגוג".
פנחס כהנא (משמאל)
רוצים להישאר מעודכנים?
אמיר כהן, שחקן ומנהל אנסמבל תיאטרון כפר סבא: "בתמונה אני מחופש בגיל חמש לננס. כילד סקרן וכשחקן פוטנציאלי כבר מגיל קטן, הכי אהבתי את התחפושת הזאת. זה נתן לי להתמזג עם התחושה שכננס אוכל 'להשתחל' לכל מיני מקומות נסתרים ולגלות כל מיני דברים, מבלי שאף אחד יגלה אותי. אבל צחוק הגורל, כשגדלתי צמחתי בסוף לגובה 1.90, ענק במונחי המשפחה כבן לשני הורים קטני קומה, תופעה גנטית לא מוסברת. בתור ילד תמיד אהבתי את פורים, נפש השחקן שפעמה בי מגיל מוקדם השתוקקה לאירועים האלה שנתנו הזדמנות ללבוש ולפשוט דמויות. היום, כשאני עוסק בעולם הבמה, אני דווקא פחות מתלהב להתחפש בפורים, ומרגיש שזו דווקא הזדמנות לחופש מהדמויות ולהיות פשוט אני".
אמיר כהן
ניב גרנות, ראש מרחב דרור באיחוד הצלה ומפקד חמ"ל מתנדבים בחירום של עיריית כפר סבא: "ברוב חיי הבוגרים, ועד להפיכתי לאבא לבני הבכור מנור, פורים היה עבורי עוד חג, בלי יותר מדי השקעה בתחפושת. מאז הפיכתי לאבא הבנתי שיש על כתפי אחריות גדולה לתת דוגמה אישית ולהשתתף בחגיגות ולעודד את בני, ומהשנה גם את בתי בת הארבעה חודשים, להתחפש. להסתובב ברחובות העיר ולראות ילדים ומבוגרים מחופשים מרגש אותי בכל פעם מחדש, להבין שהילדים ממתינים ליום המיוחד הזה כל השנה, והכי חשוב לשמוח. אנו, שחיים במדינה שיש בה ימים עצובים רבים, יום אחד ש'חובה' לשמוח בו הוא בהחלט נדרש".
ניב גרנות ומשפחתו
עוז פרץ, שחקן הפועל כפר סבא בכדורגל: "חברה שלי שי מגיעה לכל משחק שלי ולא מפספסת אף פעם. ממש האוהדת מספר אחת שלי. אז בפורים היה הכי טבעי היה שהיא תתחפש לשחקנית כדורגל. בשנה שעברה אמרתי לה שהיא כל הזמן באה עם פונפונים למשחקים, אז כדאי שנתחלף בתפקידים ליום אחד"
עוז פרץ עם חברתו שי
