תושבי הרחוב הכפר סבאי השקט בו ממוקם "הבונקר" של עיריית כפר סבא, כנראה לא מתארים לעצמם מה קורה ממש מתחת לרגליהם, במקלט בבטן האדמה. הרחוב שלו ושקט, מכוניות עוברות מפעם לפעם ואין שום סימן לקיומו של החמ"ל שממנו תעבוד בפועל העירייה בזמן מלחמה או משבר.
לקראת התרגיל הגדול המדמה מצב מלחמה שיתקיים בכפר סבא בשבוע הבא (על כך בהמשך), הסכימה העירייה לחשוף בפני צומת השרון תמונות ראשונות מהבונקר העירוני, הפועל במקום יותר מ-25 שנים ומעולם לא נגלה לעיני הציבור. בימים אלה שוקלים בעירייה לשפץ את החמ"ל, ולהפוך אותו לחדיש ומודרני יותר, דבר שיעלה בוודאי כמה מיליוני שקלים לפחות. הפעם האחרונה בה עבדה העירייה מהבונקר היתה בעת מבצע צוק איתן.
הבונקר, מרכז ההפעלה העירוני של עיריית כפר סבא, הוא מרכז השליטה ממנו מנהלת העירייה אירועי משבר, בדגש על מצב של מלחמה. הוא נועד לאפשר להנהלת העיר לעבוד ברציפות בכל ימי המשבר תחת מיגון, ולמעשה לממש את ייעודה ולהמשיך לתת שירות לתושבים גם בזמן האירועים.
החמ"ל התת קרקעי של עיריית כפר סבא. צילום עזרא לוי
החמ"ל התת קרקעי של עיריית כפר סבא. צילום עזרא לוי
מדובר במקלט ענק בשטח של כ-500 מ"ר. יש בו חמ"ל מרכזי אחד שבו יושבת הנהלת העירייה. בחדר הצמוד ישנה שלוחה קדמית של המוקד העירוני, וביתר המסדרונות ממוקמים מכלולים, שהם מעין משרדים המשמשים כמטות של ראשי האגפים בהם הם יכולים לנהל את העבודה השוטפת. הבונקר מצויד בכל אמצעי התקשורת הנדרשים על מנת לקיים קשר גם עם התושבים, עם כוחות החילוץ ההצלה, כוחות פיקוד העורף וכמובן עם כוחות העירוניים. המענה ניתן גם למצב בו תינתק תקשורת הטלפונים ויכנסו לפעולה אמצעי תקשורת חלופיים. כאשר המקום עובד בצורה מלאה, הוא יכול להכיל כ-100 איש שעובדים במקביל.
ה"מכלולים" בחמ"ל התת קרקעי של עיריית כפר סבא. צילום עזרא לוי
"בחמ"ל מתקבלת תמונת המצ"ב לגבי האירועים", מסביר מנהל אגף הביטחון, בטיחות ושירותי חירום, שי זייד, "מכאן נגזרת הערכת המצב שממנה מתקבלות ההחלטות. יש גם עזרים פיזיים, טבלאות של כוחות ומשימות, טבלת נפגעים, טבלאות של מתקני קליטה שאמורים להיפתח, רשימות לכודים במקרה בו קורס מבנה. המחשבים בחמ"ל הם בעצם הכפלה של המערכות העירוניות, כל אחד יכול לעבוד כאילו הוא עובד ממשרדו. יש פה מערכות עירוניות כמו ה-GIS, ארנונה, חינוך והמוקד העירוני. כמובן שיש לזה גיבוי במידה ומערכות המחשב והשרת נופלים. אנחנו ערוכים גם למצב בו המחשבים לא יעבדו. לכל מכלול יש גם עזרים ידניים, מפות, יומני אירועים ועוד כדי להמשיך את המשך העבודה".
שי זייד צילום עזרא לוי
חדר ישיבות בחמ"ל התת קרקעי של עיריית כפר סבא. צילום עזרא לוי
במקום גם יושבים בשעת חירום נציגים של מד"א, משטרה וכיבוי אש, תא השליטה העירוני המנוהל על ידי הביטחון והמוקד העירוני. יש גם תא שליטה ששולח את הכוחות לשטח ומוודא את ההגעה שלהם והוא גם אחראי לאסוף כל אירועים המרכזיים מכל המכלולים ולהכין הערכת מצב שעוברת לחמ"ל המרכזי. המסכים שבמקום מאפשרים קבלת תמונה ממערכות חיצוניות כמו מצלמות עירוניות ורחפנים שמפעילה יחידת הרחפנים העירונית החדשה, המנוהלת על ידי אודי רם. בימים אלה נערכים בעירייה לרכוש רחפן עם ראיית לילה תרמית.
תפקודו של הבונקר ייבחן ביום שלישי הבא (13 במרץ), בתרגיל הארצי שידמה תרחיש של לחימה, בהשתתפות כל הרשויות בישראל ופיקוד העורף. זייד, מספר כי במסגרת התרגיל יתורגלו המערך העירוני הכולל ותושבי העיר בתרחישים שונים שעלולים להתממש בזמן מלחמה. "הנחת העבודה היא שבסבב הלחימה הבא, העורף שמוגדר על ידי היריבים שלנו כיעד, יצטרך להתמודד במשך יותר מ-50 יום עם שגרת חירום תחת איום של ירי תלול מסלול הכולל נפילות רקטות וטילים", הוא מספר, "לצורך כך, במסגרת התרגיל, ישמעו שתי אזעקות, האחת ב–11:05 והשנייה ב-19:05, במהלכן יתבקש הציבור לתרגל הגעה למרחבים המוגנים, לבדוק את המרחבים, ולתכנן את תוכנית החירום המשפחתית ואת התרגולות שלו לשעת חירום. במקביל, העירייה כחלק מתוכנית סדורה בשיתוף פיקוד העורף, המשטרה וכוחות החירום וההצלה יתכנסו במטה החירום העירוני כדי לנהל, במקרה הזה בתרגיל בלבד, את ימי הלחימה".
איך העירייה מתכוננת למצבי חירום?
"העירייה מכינה את עצמה להתמודדות עם מגוון רחב של תרחישי חירום, שכוללים לחימה, טרור, אסונות טבע, מזג אוויר חריג וקיצוני ותקלה תפעולית כמו דליפה של חומרים מסוכנים אם ברכב שינוע כלשהו או באחד המפעלים באזור. המערך העירוני מכין את עצמו בצורה סדורה, מקיים אימונים לאורך כל השנה, כולל תרגילי הפתעה בו המערך מתורגל ללא כל התרעה מוקדמת. אנחנו מבקשים לעמוד ביעד של המשך מתן שירותים לתושבים גם במציאות של שגרת חירום".
ספר על המתנדבים שלכם.
"יש 250 מתנדבים שיועדו לשעות חירום וכ-300 מתנדבים בתחום החינוך והרווחה. אותן יחידות מתנדבים מוכנות להקפצה מידית וכוללות תחומי החילוץ וההצלה – יש לנו יחידת חילוץ והצלה, יחידת מנהלי אירוע, יחידת לוגיסטיקה, צוות פאפות סיוע וחילוץ, חמ"ל מתנדבים, יחידת רחפנים, יחידת חלוקת מים, יחידת דוברות וסיירת תיקונים".
מקלט בשכונת יוספטל בכפר סבא. צילום עזרא לוי
רוצים להישאר מעודכנים?
התרגיל ידמה אירוע של נפילת טילים באחד משטחי העיר. מהרגע שמתחיל התרגיל מטה החירום העירוני יתכנס במרכז ההפעלה, יבצע הערכת מצב לאור תמונת מצב שתינתן על ידי פיקוד העורף ובמקביל ייפתחו כל המקלטים הציבוריים על מנת שהציבור יוכל להתרגל את ההגעה והכניסה אליהם עם הישמע האזעקה. "אני רוצה להדגיש שלמוכנות האישית של כל תושב יש משקל רב ביכולת המענה באירוע חירום בכלל ובאירוע לחימה בפרט", מדגיש זייד, "לכן אנחנו עובדים על פי מספר עקרונות: הראשון הוא מיגון באמצעות ממ"ד, מקלט או כל מרחב מוגן אחר. השני לוודא שהמקלט ראוי לשהייה של אנשים בכל הקשור לניקיון ולפינוי ציוד וכדומה. בנוסף יש את הרציפות התפקודית. למשל מה קורה אם ישנה הפסקת חשמל הנמשכת 24 שעות? יש לוודא שקיימת תאורת חירום, מטענים לפלאפונים, חשמל לבעלי צרכים מיוחדים. ולבסוף צריך להצטייד במזון ובמים".
איך אתה מוודא שאנשים עושים את כל זה בביתם הפרטי?
"אנשים צריכים להבין שבהשקעת זמן מאוד קטנה, אפילו חצי שעה שתקדיש במהלך התרגיל, אתה משפר את רמת המוכנות שלך בשיעור ניכר עם ציוד שיש לך בבית. רוב התושבים מוכנים יותר ממה שהם חושבים והם לא מודעים לכך. אני אומר 'תחשוב חירום – תחשוב קמפינג'. לקמפינג היית לוקח, בידורית, אוהל, אוכל, מטען. אני אומר שלא צריך לקנות פנס, קרוב לוודאי שיש לך אחד בבית, רק תוודא איפה הוא נמצא ושיש לו סוללות. בבית ישראלי טיפוסי יש מזון – שים שישיית מים בצד. תכין רשימה פיזית של מספרי הטלפון חשובים למקרה שהנייד ישבוק חיים. אסוף את הילדים ותסביר להם שאם קורה משהו ואנחנו לא ביחד נקודת מפגש ראשונה היא למשל בקצה הרחוב השנייה במקום אחר. כל זה מחייב תודעה – לא היערכות כספית או התארגנות משמעותית. והכי חשוב שאם אתה מוכן למלחמה – תהיה מוכן גם לסערה וגם לרעידת אדמה. להצטייד בזמן אירוע חירום זה מאוחר מדי. רק תיזכר בתופעה של התנפלות על המוצר התורן בשעת חירום. ככה אתה מכין את עצמך מראש ותהיה רגוע. אנחנו נשמח לסייע".
