במקביל למאמץ הרב שאמיר זרד בן ה-16 וחצי עושה כדי להשיל ממשקלו – נכון להיום יותר מ-50 קילו בסדרת רשת מצליחה לעיניי מאות אלפי צופים ביוטיוב, ועוד היד נטויה – הוא עובד החל משעות הצהריים ב"פיצה אקסטרים" בכפר סבא, עיר הולדתו. איך זה מסתדר יחד? "זה הכי מאתגר ואני אוהב אתגרים", הוא מודה. “גם אם אני צריך לתת 30 מגשי פיצות לאנשים, והם מריחים ברמה שאתה רוצה לפתוח את כל המגשים ולדפוק אותם עכשיו – אני עדיין לא אגע במשולש. אף משולש פיצה או מלוואח או כל דבר טעים אחר לא יהרוס לי את 50 הקילו שהורדתי אחרי פאקינג עבודה קשה. קרעתי את התחת כדי להוריד את המשקל הזה. וגם אם אני כבר אוכל משהו, אני דואג לשתות חמישה ליטר מים אחרי זה, כי זה מנקה את הכל”.
זה ממש לתת לחתול לשמור על שמנת.
“יש לי בית בשיר שפרסמתי שהולך ככה: ‘קשה אין רק בלחם יש רק במציאות, אתן בה ביס כי לחם אני לא אוכל פשוט’. אין דבר כזה קשה. תשמע, אני אוהב להתאגרף, חולה על זה. אז אני אומר שאני עכשיו במלחמה. אני לא יכול לבוא לשופט ולומר לו עצור. עד שאתה לא מקבל מכות רצח או מת על הרצפה אתה לא יוצא מהזירה. אז עד שאני לא רזה או לא מת בתהליך אני לא אצא ממנו”.
בתחילת הדרך שקלת 185 קילו. היום אתה עומד על 135. מה היעד שלך?
“אני רוצה להגיע ל-80 קילו. אני ממשיך ולא עוצר. אין ברקסים. רק בשבוע האחרון הורדתי שבע קילו”.
אין ספק שלהיות במשקל 185 קילו בגיל 15, זה לא דבר פשוט. וגם בלי זה החיים של זרד לא היו תמיד דבש. הוריו גרושים והוא מתגורר עם אמו אביטל ועם אחיו הגדול. כבר בבית הספר היסודי למד בפנימית אורנים בראשון לציון ולאחר מכן ב”נווה הדר” בנתניה. “בחטיבת הביניים הפסקתי ללמוד מסיבות רפואיות כי הייתי שמן מאוד. הגעתי למצב שאני לא יכול ללכת לבית הספר בגלל בעיות בלב. כשאתה כל כך שמן, אז יש שומן סביב הלב שלך והוא מתחיל לדפוק מהר עם כל מאמץ. אתה לא יכול להתכופף ואין מה לדבר על לרוץ. בקושי ללכת. אז הביאו לי מורה הביתה, דרך משרד החינוך. היא מלמדת אותי שלוש-ארבע שעות ביום. אני בהחלט מתכוון לסיים את בית הספר עם בגרות והכל. האמת שזה יותר קל ללמוד בבית”.
מאז שהשיל במשקל הרופאים שלו טוענים שהוא בריא כמו שור. “הלב שלי כנראה הבין שהכל הולך להיות בסדר”, הוא מסביר. “אני הורדתי מלא תוך חצי שנה”.
איך מגיעים למשקל כזה?
“זו הייתה אכילה רגשית. עברתי איזושהי אהבה נכזבת ומשם התחלתי לאכול”.
מה זה אומר אהבה נכזבת?
“אני ילד עם ביטחון עצמי גבוה רצח. אני לא מפחד מכלום. כשהייתי בפנימייה חשבתי את עצמי שאני יכול להתחיל עם מלכת הפנימיה – הילדה הכי יפה, הכי מובחרת, שכולם רוצים להיות איתה, כמוה ולידה. אז אמרתי שאני חייב להתחיל איתה – מה אכפת לי. הלכתי אליה ושאלתי אם היא רוצה להיות חברה שלי. ‘בואי נצא לאנשהו, אמרתי לה’. אז היא אמרה לי משפט ששבר אותי: ‘אתה שמן ואתה חי בסרט אם אתה חושב שמישהי תצא איתך’. שתבין, אז הייתי רזה. שקלתי אולי 60-70 קילו. רק אחר כך התחלתי לאכול”.
ואף אחד לא רואה אותך משמין, אומר מילה, מכוון?
“למדריכים לא היה אכפת. הייתי ילד שובב ואמרו לי ‘תאכל, רק תהיה ילד טוב’. אף אחד לא בא ואמר לי עצור, אל תאכל, מי זאת הילדה הזאת שאתה צריך להשמין בגללה. התחלתי לאכול הכל, בלי הפסקה”.
ובבית?
“כשהייתי בא לאמא היא הייתה אומרת – אתה לא אוכל את זה או את זה. אז דווקא אכלתי, במובן שהיא לא תקבע לי מה לאכול. בין לבין ניסיתי מלא דיאטות. מה לא ניסיתי – דיאטת חלבונים, חלב בלבד, חלי ממן, דיאטת גבינות, איזו לא. אבל אף אחד לא היה איתי צמוד ביום יום, זה תסכל אותי ולא החזקתי אף אחת מהן”.
ואז הגיעה הישועה.
“פנה אלי רועי בוכבינדר, מאמן כושר שהוא בעצמו כוכב רשת, אחרי שראה אותי באינסטגרם ואמר לי תקשיב, בוא נעשה סדרה שנעקוב כמה אתה יורד. הוא ליווה אותי מאוד יפה ובין לבין הצילומים, שנעשו מדי כשבוע, נתן לי שיעורי בית. הוא התייחס אלי נורא בכבוד, הוא היה כמו אח גדול שני שלי – מלאך שנפל לי מהשמיים ובא ועזר לי”.
אמיר זרד ורועי בוכבינדר
וכשהוא אומר לך את זה אתה מאמין שאתה מסוגל לזה?
“כשהגעתי אליו וצחקתי לו בפנים. אמרתי לו ‘אלף כמוך ניסו, מי אתה בכלל שתבוא ותצליח להוריד אותי במשקל’. הוא אמר לי ‘אני כלום, אבל אתה תוריד את עצמך במשקל, אני רק אהיה לידך’. כשהבנתי שיש הבדל, אז אמרתי וואלה הוא צודק”.
ואיך מתקדמים משם?
“הוא נותן לי אימונים, תפריט תזונה והחלטתי שאני הולך על זה בכל הכוח. כשהמשפחה אמרה לי תעשה דיאטה לא עשיתי בכוונה כי הם עמדו עלי. והנה עכשיו לא רק עשיתי אלא גם הצלחתי. כל מה שצריך זה טיפה לשחרר והכל יהיה בסדר”.
היו רגעים קשים?
“היו כמה פעמים שהייתי על סף שבירה. ב-145 קילו הייתה לי סוג של עצירת ייאוש. התקשרתי אל רועי ואמרתי לו ‘די אני לא יכול יותר, מספיק, אין לי כוח, לא רוצה לעשות את כל זה, תן לי להישאר להיות שמן’. הוא אמר אין להישאר להיות שמן, אני לא אתן לך. החיים שלך יותר חשובים מכל דבר אחר. באותו הרגע אני עוצר בנקודה שאני בייאוש, לוקח אוויר, מנסה עוד פעם, חושב בראש אם כדאי להמשיך עם זה או לא כדאי, חושב על ההשלכות ומגיע להחלטה עם עצמי. לפעמים, אחרי שבוע-שבועיים שאני שולח לו משקל והוא אומר לי למה אתה עדיין באותו משקל. אני מסביר לו שקשה לי, והוא מעודד ואומר אין דבר כזה, תמשיך, גם כשקשה הכל בסדר. הרי לא חשבנו שזה יהיה קל, הורדת ככה וככה קילו. אז אתה מבין שוואלה, יש מי שתומך בי ונותן לי מוטיבציה וביטחון”.
יש עוד דוגמה?
“לפני כשבועיים עשיתי ספורט וכאבה לי הרגל מרוב הליכה. אמרתי לעצמי ‘די אני לא יכול יותר’. התקשרתי לרועי ואמרתי לו, תשמע אחי, הרגל שלי עוד מעט יוצאת מהמקום. הוא אמר לי תמשיך, לא יקרה שום דבר. אני ממשיך ואני כולי עם כאבים רצח. אני יושב חמש דקות ופתאום אני קולט שהרגל נפוחה ברמה שאתה לא מבין. אמרתי לעצמי עברת דברים יותר קשים, אז זה נפוח אז מה. קום ותמשיך עכשיו. גם עם כאבי תופת המשכתי לרוץ על ההליכון”.
מה עוד עוזר לך?
“לפעמים אני הולך לים, יושב מול הגלים וחושב. זה עוזר לי”.
רוצים להישאר מעודכנים?
צריך לצפות בסרטון הראשון של “גדול מהחיים”, שצבר עד כה יותר מ-100 אלף צפיות, כדי להבין עד כמה זה לא מובן מאליו. “כשאתה שמן וצוחקים עליך זה הכי קל לדבר”, הוא אומר בשניות הראשונות של הפרק הראשון. “בואו תהיו במקומי, תעברו את מה שאני עובר. אני רוצה לשנות הכל כי אני רוצה להיות רזה”. לאחר מכן הוא אומר: “אתה נכנס לדיכאונות מזה שאין לך חברים ובבית הספר צוחקים עליך, המורים והילדים, ואתה נכנס לדיכאון אז אתה אוכל, כי זה הדבר היחיד שמנחם, הדבר היחיד שיגרום לך להרגיש טוב עם עצמך. אבל זה לא גורם להרגיש טוב עם עצמך, להיפך”.
אמיר זרד. צילום עזרא לוי
מה היה התפריט שלך אז ומה היום?
“התפריט שלי היה כולל לאפות, פיצות, המבורגרים נוטפי שומן. היום אני אוכל בבוקר חביתה וקוטג’ עם ירקות ומים, בצהריים חזה עוף עם אורז, סלט ומים ובערב שקשוקה וירקות עם הרבה טחינה מעל. בלילה אני יכול לאכול מעדן אפס אחוז שומן. ארוחות ביניים אגוזים או פרי או שקדים”.
וספורט?
“כמובן שאני עושה ספורט – ריצות, חדר כושר, כפיפות בטן, שכיבות שמיכה, TRX, כל מה שקשור לספורט אני עושה”.
היום אתה כוכב רשת, עושה גם דברים באינטגרם בלי קשר לגדול מהחיים. מה זה עושה לך, לסביבה שלך?
“חשוב לי לומר שמהתחלה לא רציתי להיות אושיית רשת. רציתי להבהיר לאנשים שכשרוצים אז הכל אפשרי. בשלב מסויים הבנו שוואלק, הסדרה נוגעת באנשים וזה נותן מוטיבציה לאחרים. זה עשה באז מטורף. בקשר לסביבה הקרובה שלי, אחי הגדול דווקא – למרות שלא תשמע אותו אומר את זה – גאה בי מאוד ומשוויץ לחברים שאח שלו אושיית רשת. הוא צוחק מהתכנים שאני עושה, אבל בשביל זה אני עושה אותם. אם לא צוחקים אז מה התוכן שווה. אני עושה סרטונים מצחיקים, כותב שירים, אין לי מעצורים. הסביבה הכללית גם מגיבה – אנשים אומרים ‘וואו! מה נהיה ממך, אתה חצי בן אדם’, אתה השראה, אתה מלך. הגעתי למצב שמעריכים אותי ילדים קטנים, ילדות כותבות לי אנחנו מעריכות אותך רוצות להיות כמוך. מלך. הבעיה שאני שונא שקוראים לי מלך, יש מלך אחד בשמיים. תגידו נסיך, אלוף, תותח, סבבה – מלך אני לא”.
אני שם לב שאתה אומר ‘מעריכים’ ולא ‘מעריצים’.
“כן, כי הערצה זה דבר עיוור. אני מעדיף שיעריכו אותי”.
גם ילדים שמנים פונים אליך?
“הנה עוד מילה שאני לא אוהב. אני מעדיף שיקראו לי ‘ילד גדול ויפה’. הרבה ילדים גדולים ויפים פונים אלי ואומרים לי שאני השראה בשבילם ובזכותי הוא הלך למאמן כושר. אתה רואה שהסדרה והתוכן שאתה עושה מעניינים אותם, ושזה נותן להם את הכוח. אז מי אני שלא אעלה את הפרקים?”.
