בני משפחתו של בני (בנימין) מסיקה, שנפטר לפני כשנה לאחר שעבר ניתוח קיצור קיבה (בריאטרי) בבית החולים אסותא באשדוד, תובעת את בית החולים.
לפי התביעה, שהגישה המשפחה בשבוע שעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד ניר גרשי ממשרד אלון, ברנס, גשרי ושות', מסיקה ז"ל עבר בעבר שני ניתוחים אך לא ירד במשקל. הוא ביקש לעבור ניתוח שלישי, אולם ועדה רפואית לא אישרה זאת בטענה שהסיכון גדול מדי. ובכל זאת, רופא מאסותא הסכים לנתחו והוא עבר בדצמבר 2017 את הניתוח שבו, במקום לבצע מעקף של תריסריון, בוצע מעקף קיבה. לאחר שמסיקה שוחרר הוא הובהל שוב לבית החולים לאחר שאכל מזון מרוסק וסבל מכאבים. הוא טופל ושוחרר, אך אושפז בפעם השלישית, הפעם בבית החולים מאיר, בעקבות דימום מהנקז שהושאר בבטנו. שלושה שבועות לאחר אשפוזו במאיר הוא נפטר בשל הלם זיהומי (שוק ספטי).
מסיקה, יועץ מס, הותיר אחריו אישה וילדה, שכיום היא בת 24. הוא נולד בכפר סבא וחזר אליה לפני כחמש שנים לאחר שהתגורר באילת. "הפשע היחיד שלו היה שהוא רצה להיות רזה", מספרת לראשונה אחותו, יו"ר הנהגת ההורים לשעבר בכפר סבא, בלה מסיקה, "אחת התכונות הכי בולטות אצל בני זה טוב הלב שלו והחוכמה. הוא פשוט היה גאון. אין נושא שאי אפשר היה לדבר אתו. כשהוא נפטר הרגשתי שאיבדתי את אחד האנשים הכי משמעותיים בחיים שלי. היינו מדברים על בסיס יומיומי".
לדבריה בני היה שמן כל חייו. "אחרי ששני הניתוחים הקודמים לא גרמו לו לרזות הוא היה מתוסכל מאוד. הוא כל הזמן דיבר שהוא רוצה לרזות וניסה דיאטות שלא הצליחו. כשהוא שמע שיש ניתוח חדש הוא פנה למספר רופאים ואף אחד לא הסכים לנתח אותו חוץ מאותו פרופ' באסותא אשדוד. כולנו ייעצנו לו לא ללכת על המהלך ושלא כדאי, אבל הוא היה מאוד נחוש בדעתו ואי אפשר היה לדבר אתו. היה לו קשר רציף עם הפרופ' והוא ראה בו סוג של אלוהים שיגאל אותו ויביא אותו למצב שהוא יירד במשקל בצורה דרסטית ומשמעותית".
ומה קרה בניתוח?
"ישבנו בחוץ ויצא אלינו הרופא ואמר שהם לא הצליחו לעשות את הניתוח כמו שתכננו. הם עשו מעקף קיבה ובדיעבד הסתבר שהייתה שם בעיה לכאורה. בני יצא לכאורה מהניתוח כאילו הכל בסדר, שוחרר הביתה, ואז אחרי שלושה ימים כשניסה לאכול משהו קטן הרגיש מאוד לא טוב והובהל לבית חולים. בבדיקת סי-טי התברר שיש לו שטף דם פנימי. במקום לטפל בו כמו שצריך, לפתוח את הבטן ולראות איך לעזור לו, שחררו אותו הביתה עם נקז מדמם. אחרי כמה ימים נוספים הוא לא חש בטוב והזמין אמבולנס למאיר. הוא אושפז שם, מונשם ומורדם, ומת אחרי כשלושה שבועות, ב-4 בפברואר. אני בדיוק הייתי אחרי תאונת דרכים, על כיסא גלגלים. חשבתי שאולי יקרה נס והוא יתעורר, אבל מהר מאוד הבנו שאין תקווה. נדרתי לו נדר בבית החולים ואמרתי 'אם תקום אתה תתבע אותם, ואם לא אני אתבע אותם'. לא אשתוק על זה שהרגו אותו".
ניסית לדבר עם הפרופ'?
"הבת שלו אמרה לו 'אבא מונשם ומורדם'. הוא ענה 'תביאו אותו אלי. בני היה על סף מוות. אסור היה להזיז אותו. גם הרופא ממאיר דיבר עם הפרופ' וקיבל את אותה תשובה. אנחנו כותבים בתביעה שהייתה רשלנות לאורך כל הדרך".
איך מסתדרים בלעדיו?
"קשה מאוד. אבא שלי אדם מבוגר ניצול שואה לא התאושש. אין תקומה מזה בשבילו".
מה יש לך לומר לאנשים שרוצים לעשות קיצור קיבה?
"לבדוק ולפשפש ולחשוב ולהסתכל ולחשבן 200 אלף פעם לפני כן. האצבע בתחום הזה יותר מדי קלה על ההדק. זה נראה כאילו לרופאים אין בעיה פשוט לחתוך, וזה נורא. תשמרו על החיים שלכם".
מבית החולים אסותא נמסר בתגובה: "התביעה עדיין לא נתקבלה בבית החולים. עם קבלתה נלמד אותה לעומק ונגיב בבית המשפט".
הישארו מעודכנים בכל הסיפורים החמים בכפר סבא:
