השבוע התקיימו טקסי מצטיינים בחטיבות ובאוגדות השונות לכבוד יום העצמאות ה-71 למדינת ישראל. בין המצטיינים גם סמל מקסים טולדנו מכפר סבא שקיבל את תואר מצטיין מח"ט בחטיבת השריון 401.
סמל מקסים טולדנו, בן 20, משרת כשקמיסט בחטיבה 401. הוא החל את דרכו בצבא כלוחם בחטיבה אך לדאבונו כשסיים את הכשרת הלוחם נאלץ לעבור ניתוח רפואי עקב מחלת האסטמה ממנה הוא סבל. בעקבות הניתוח לא התאפשר לו לחזור להיות לוחם ולכן עבר לתפקידו הנוכחי. מפקדיו מספרים עליו כי הוא תמיד עוזר לחבריו ונותן את מאת האחוזים בכל דבר שהוא עושה. כשהוא נשאל בעצמו מדוע קיבל את ההצטיינות, השיב כי הוא מאמין שהוא עושה את עבודתו כמו שצריך, עם חיוך ובגישה טובה. "אני שמח להיות בצבא ולתרום את חלקי", הוא אומר לצומת השרון.
סמל טולדנו עבר ילדות לא פשוטה. הוא נולד למשפחה חרדית ולמד כל חייו בישיבה חרדית. אביו נפטר לפני מספר שנים ולכן עבר לגור עם דודים שלו בכפר סבא. הוא התגייס למרות מחאות בסביבתו הקרובה וכעת הוא מוגדר כחייל בודד. למרות הכל הצליח להתגבר על האתגרים וסיפורו נותן כוח להמון אנשים שחווים קשיים דומים.
ספר על ניתוח שעברת.
"עברתי ניתוח מחיצה באף בגלל האסטמה. החליטו שאני לא יכול להמשיך בלוחמה, כי המצב הרפואי שלי לא אפשר לי. בהתחלה זה היה די מבאס, כי אתה עובר בשמונה חודשים הכשרה לא פשוטה ואתה הופך להיות מורעל ורוצה לשרת עם חבר'ה ביחידה. אבל כשהתחלתי להיות עובד רס"ר הבנתי שזה לטובתי. היום אני מקבל יותר הקלות ויותר מבינים אותי בשל מצבי מאשר בכל הכשרה אחרת. היום אני שקמיסט בגלל בעיות הת"ש שלי".
ובכל זאת קיבלת מצטיין מח"ט.
"קיבלתי מצטיין על העבודה שלי בגדוד. אם יורשה לי להעיד על עצמי, אני נחשב בן אדם נוח שכיף לעבוד איתו. אני שמח מאוד על התואר הזה. לפני כן חשבתי שלא מעריכים את העבודה שלי אבל כשקיבלתי את המצטיין הבנתי שבאמת אכפת לצבא ומעריכים את העבודה שאתה עושה. זה שמודים לך על משהו שאתה חייב לעשות – זה גדול".
אם נחזור אחורה, הגיוס לא היה קל.
"הייתי חרדי ולמדתי בישיבה חרדית, ובגלל זה עשו לי בלגן על הגיוס ובכל זאת ערערתי ויצאתי מהישיבה עם פטור ובסוף גייסו אותי. זה אחד הדברים שהכי שמחתי שקרו לי כי חשוב היה לי לתת את החלק שלי במדינה הזאת. כל בן אדם במדינה צריך לתת את החלק שלו לא משנה מאיזה רקע הוא מגיע".
אתה חי אצל הדודים.
"אבא שלי נפטר לפני חמש שנים ועם אמא שלי אני לא מדבר מגיל קטן. כל החיים שלי הייתי בפנימיות. נכון שהייתי מעדיף להיות כמו כל אחד עם המשפחה ועם ההורים והאחים אבל גם לגור עם הדודים זה לא רע. תמיד אתה מעדיף את המשפחה שלך שלא ירחמו עליך שלא תהיה מסכן. אבל אני שמח בחלקי".
נותרו לך עוד שנה ושלושה חודשים לשחרור.
"תראה, בעיניי כל אחד יכול להתגייס ולעשות הכל גם אם זה קשה בהתחלה. זו המסקנה שלי. הצבא נותן לך כלים שאין לך בעולם אחר והוא מעודד אותך כדי שיהיה לך שירות משמעותי וטוב. מי שלא עושה צבא פשוט לא יודע מה זה וכמה זה חשוב לו אישית ולמדינה".
אסתי
יאיר היקר ה' ישמור אותך