300 חיילים איבדה כפר סבא במערכות ישראל ו-30 מתושביה נרצחו בפעולות האיבה. בבית יד לבנים המקומי מנציחים את מורשתם של הנופלים ומטפלים במשפחות השכולות, בכל השנה. הסניף עובד לפי תוכנית שנתית ומקיים מפגשי תרבות, הרצאות וטיולים.
יו”ר יד לבנים בכפר סבא מזה עשור, פנינה בורנשטיין: "בכפר סבא יש 440 משפחות שכולות. אנו מנסים לעזור למשפחות, לסייע עם מעט רווחה נפשית, לדאוג שיצאו מהבית ולא ישקעו בצערם. אנחנו עושים את זה לאורך כל השנה עם הרצאות מיוחדות פעמיים בחודש שמתקיימות ביד לבנים, עם מרצים בכל מיני תחומים, עושים הרמת כוסית פעמיים בשנה בפסח ובראש השנה עם אמנים וגם יוצאים לטיולים של יום אחד או יומיים. הנה, בעוד חודש, אנחנו נוסעים לטיול עם המשפחות ויש היענות גדולה לכך.
"דבר נוסף שאנחנו עושים הוא מיזם שהגיתי לפני כשש שנים, ‘קהילה יוצרת – יצירות מאירות’ ובו אנחנו מחברים בין אמנים כפר סבאים למשפחות שכולות. בתהליך של חצי שנה של מפגשים ביניהם, בליווי שלנו, האמנים יוצרים יצירה חדשה בכל תחום – מוזיקה, ציור, פיסול וכדומה, שמאירה את הנופל על מנת שיזכרו את הדברים המיוחדים שבו ולא רק את הצער. אחר כך עורכים ערב מיוחד וגם תערוכה בבית ספיר וגם עורכים ערב מסכם שייערך ב-29 במאי, בניצוחו של מיקי רונן – המנהל המוזיקלי של הערב.
"כמו כן, לפני כל הפעילויות התרבותיות האלו שאנו עושים, אנחנו כמובן תומכים במשפחות, ממש עם קבלת ההודעה. אנחנו נמצאים שם ותומכים, עוזרים ובאים להיות עם המשפחה, כי אין הרבה מה להגיד. כחודשיים אחרי, אנחנו מגיעים לקבל מהמשפחה את הפרטים להנצחה בחדר ההנצחה שלנו. המשפחה קובעת מה היא רוצה לציין על הקלף המוצג. לא רק איזו תמונה, אלא גם מה היא רוצה לכתוב על הנופל. זה מאוד קשה לעשות את זה אבל אנחנו עוברים איתם את כל התהליך ומנציחים ביחד איתם את הנופלים על קיר ההנצחה בחדר ההנצחה שלנו. אנחנו נמצאים שם עבורם עד כמה שאפשר, עבור האחים הצעירים וכמובן עבור ההורים המבוגרים. כל משפחה היא עולם בפני עצמו. במהלך השנים יצא לי ללוות משפחות שאיבדו את יקיריהן, בעיקר בצוק איתן, כמו משפחתו של סא”ל דולב קידר, משפחתו של סמ”ר יובל דגן, ולאחרונה את משפחתו של נפגע הטרור משה פדר שנהרג באשקלון מפגיעת טיל נ”ט".
ואיך נוצר החיבור בינך לבין יד לבנים?
"אני בתפקיד היו"ר מזה עשר שנים ואני גם חברת הנהלה מרכזית של יד לבנים. פה בכפר סבא אני עובדת ביחד עם עוד שבעה חברי ועד שהם גם אחים או הורים שכולים ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה. גם אני אם שכולה. איבדתי את הבן שלי לפני 19 שנה, שהיה לוחם בחטיבת גבעתי. שלושה שבועות לפני השחרור, אחרי שהוא היה גם בלבנון וגם בעזה, במהלך טיול בנחל יהודיה הוא מעד ונהרג במקום. זה פשוט לא להאמין. אחרי שש שנים אביו נפטר משברון לב בעיקר. יש לי בת ושלושה נכדים ובחרתי בחיים מתוך מגמה של עשיה משמעותית, גם בתחום הפרטי וגם בתחום העשייה ביד לבנים".
