“אני חולמת לגלם דיווה גדולה”: פזית מינקובסקי בראיון היובל

“קבעתי לעצמי מסיבת הפתעה. אני עושה בית פתוח ביום שבת בשבועות, עם מוזיקה שננגן כל היום החל מהשעה שש בערב, וכולם יכולים לבוא וללכת מתי שבא להם. אחרי שאסיים לארגן הכל אני אאשר לירון להזמין את כולם. אני גם יודעת גם מה יקרה, החבר’ה שלי יחקו אותי, ירדו עלי ויהיה מצחיק וזה יהיה מגניב, לא? מקסימום אם לא, אני אברח למשרד שלי. ואני גם מארגנת פגישת מחזור לשכבת התיכון שלי, ילידי שנת 1969 שלמדו איתי בכצנלסון”.

לא להאמין. השחקנית פזית ירון מינקובסקי סוגרת בחודש הבא 50. ויחד עם החגיגות היא גם מסכמת רבע מאה של עשייה. מי שהיתה על במה אחת עם ליה קניג וששון גבאי, ומול המצלמה עם אדיר מילר, נאור ציון וציפי שביט, מקווה עכשיו להתפנות לעבודה על הצגה או סדרה שתהיה מבוססת על חומרים שכתבה בעצמה.

מאז סיימה את לימודי המשחק לפני 20 שנה עשתה מינקובסקי מגוון ענק של תפקידים. בימים אלה אפשר לראות אותה בפרסומת לחברת נדל”ן יחד עם ישראל קטורזה, שם מצאה, אולי, גם כיוון חדש בתחום הקופירייטינג. “אני לא משנה מקצוע! אני פשוט אעשה עוד משהו בנוסף”, היא מבהירה, “אני מופיעה בפרסומת חדשה שעלתה החודש של חברת נדל”ן, לצדו של ישראל קטורזה, ולאחר שהצילומים הסתיימו, פנו אלי מחברת הפרסום שלהם לגבי עבודה בתחום הקופי”.

מה זאת אומרת?

“אני וקטורזה עבדנו על פאנצ’ים לפרסומת במהלך הצילומים והיה באמת מדהים. אני והוא לא הפסקנו לצחוק. תוך כדי הצילומים הצענו פאנצ’ים ובהפקה לא לקחו, למרות שזה היה מצחיק בטירוף. בחברת הפרסום ספין מחיפה דווקא כן התלהבו מהראש שלי והציעו לי תפקיד. אגב, אני מאמינה שברגע שאפסיק לפחד אני אעלה את החומרים שלי לבמה. כולם מבקשים ממני לעשות את זה, גם אנשים שאני עושה אצלם אירועים פרטיים וגם העוקבים אחרי בפייסבוק. אפילו הבן של קישון, שישב ליד בעלי בהצגה של הכתובה, אמר לו שאבא שלו היה עף עלי”.

איך היה לעבוד עם קטורזה?

“ממש כיף! הוא גם החמיא לי שהיה לו ממש כיף איתי. כולם צוחקים עלי שאנחנו נראים כמו זוג, והיו אנשים שבהתחלה לא זיהו שזאת אני בפרסומת. באותו חודש של הצילומים עם קטורזה עשיתי גם פרסומת עם יעקב כהן לתפוצ’יפס שצריכה לעלות. גם איתו היה מדהים לעבוד. אני אוהבת את הראש של שניהם”.

מה את עוד עושה בימים אלו?

"אני עושה את הדברים שאני הכי אוהבת. משחקת בכמה הצגות: ב’קאנביס’ של התיאטרון העברי, בהצגה ‘צו פינוי’ שאני עושה כבר 22 שנה ואנשים מתים עליה, ובהצגה ‘הכתובה’ של קישון. ולמה אני אוהבת את קישון? כי המוח שלי חושב כמוהו בהומור הוורבלי שלי, וכשאני עובדת עם חומרים שלו אני מרגישה הכי מחוברת, כי זה ארצישראלי וזה משהו שאני אוהבת. וגם כי יש לי קושי רב לשחק ‘ברנדה וג’ו’ כי אם אני ישראלית המחזות שאני משחקת צריכים להיות ישראליים. כלומר, קומדיות ישראליות שכתבו ישראלים בלבד, ממש הצגות קלאסיות ותיאטרון טוב. חוץ מזה שבתחילת החודש עליתי עם הצגה חדשה ‘יד מושטת לא פוגשת יד אחות’ שכתבה נאוה מקמל. אני מופיעה יחד איתה בדמויות של רחל המשוררת ולאה גולדברג שהיא כתבה. בימים האחרונים התקיים ערב השקה באולם יד למגינים ביגור, מול קהל של 600 איש. אנשים הריעו ואהבו כי אלה חומרים של פעם, עם שירים של פעם והקהל שר ביחד כי הוא מכיר. עד לפני חצי שנה עשיתי גם את ‘קזבלן’ ובחודש יוני אני מופיעה בסדרה של אדיר מילר. זו לא הפעם הראשונה שאני משחקת בסדרות, בעבר שיחקתי בחלומות נעורים וגם בסדרה של נאור ציון”.

פזית מינקובסקי מתוך ההצגה "הכתובה". צילום יוסי צבקר

ואיך מסכמים חצי מאה?

“אני חוגגת 50 והספקתי לא מעט עד היום. אני נשואה 19 שנים למעצב האופנה ירון מינקובסקי ויש לנו ארבעה ילדים – אורי בת 17, אופיר בן 16, גד 13 ועמיחי בן תשע, שליוו את העשייה שלי בתחום המשחק. אני חושבת שהצלחתי לגעת בכל תחום ונישה אפשרית של מקצוע המשחק. התחלתי בזה ששירתי בתיאטרון צה”ל, ואחרי שטיילתי שנתיים לבד בעולם הבנתי שאני אולי מפספסת משהו בארץ. חזרתי לפני 22 שנה ללמוד בבית הספר למשחק בית צבי. למדו איתי אנשים שמלווים אותי עד עצם היום כמו גיל וסרמן, אסנת פישמן, מיכל ינאי, ניר לוי. אנשים שעדין עובדים במקצוע. עם ניר שיחקתי בהצגה ‘עליזה מזרחי’ ובתיאטרון באר שבע בהצגה ‘בית הקפה’ ועם מיכל עשיתי את בית ברנרדה אלבה’. עם גיל אני מרגישה כמו זוג נשוי כי אנחנו עובדים המון יחד. החבר’ה האלו הם כמו חברים בקבע”.

פזית מינקובסקי עם ירון מינקובסקי ביום חתונתם צילום אבי זלדמן

ואחרי הלימודים?

“אני חושבת שהיתה לי פריבלגיה אחרי הלימודים, כי ציפי פינס לקחה אותי לתיאטרון בית לסין ושיחקתי עם ליה קניג, ששון גבאי ויונה אליאן ב’פילומנה’. מאוד אהבתי את התיאטרון הרפרטוארי ואמרתי ‘איזה יופי, החיים של שחקן מאוד קלילים מתחילים רק בערב’. ואז החלטתי לעבוד גם בבוקר ולהיכנס לעולם ‘סל תרבות’, שזה הצגות נוער וילדים לבתי ספר עם התיאטרון הארצי לנוער.

“בהמשך נוספו הצגות בידור בסופי שבוע, בידור קל שעשיתי תוך כדי הריונות. היתה לי פינה קבועה אצל יוני רועה בתוכנית ‘הטברנה’ עם צילומים מול קהל, ובכל יום רביעי הייתי עולה לנווה אילן לצילומים, בלי עריכה, של דמות בשם נינט, מרוקאית מגניבה כזו. ארבע שנים עשיתי את זה וכל פעם מישהי אחרת היתה מחזיקה לי את התינוק מאחורי הקלעים בזמן הצילומים כמו ירדנה ארזי, ציפי שביט או רבקה מיכאלי. הסוכנת שלי חששה שאני אמותג בדמות הזו ובסוף, שנים אחרי, לא קראו לי אפילו לאודישנים לתפקידים כאלו, של תפקידים של יהודים צפון אפריקאים, כמו למשל לתוכנית שנות השמונים”.

אז איך זה שלא מספיק מכירים אותך?

“כי פחות נפתחתי למדיה. מבחינתי, ברגע שאני לא עושה אהבה עם הקהל ולא שומעת או מרגישה את הוויב, זה פחות עושה לי את זה. לכן אני אוהבת תיאטרון . חוץ מזה, אני חושבת שלא היתה לי פריצה גדולה ממש כי בכל פעם שהיה לי צעד של לקראת פריצה כזו נכנסתי להריון. יש לי חבר שצוחק על זה שבכל פעם שמגיע הרגע הנכון אני עושה ילד. אצלי הילדים לא היו מתוכננים. הם פרי אהבה שלי ושל ירון ובכל פעם שקיבלתי תפקידים עשיתי אותם עד חודש תשיעי, ממש עד ירידת המים על הבמה. וזה מצחיק כי הילדים שלי כאילו ידעו מתי להיוולד, יצאו כשהיומן שלי לא היה מלא או באמצע פרויקט. גם לא הייתי בחופשת לידה כי הייתי חוזרת לעבוד שלושה ארבעה ימים לאחר הלידה. אבל שיהיה ברור שלקחתי אותם איתי אל מאחורי הקלעים. גם עמיחי הרביעי שלי בא איתי לכל דבר, כמו למשל לוועדה של פרס התיאטרון. הגעתי לשם עם בעלי, הנקתי את עמיחי ועליתי על הבמה לעשות את הסצנות וקיבלתי את הפרס הזה כמה חודשים אחר כך. אגב, המשרד שלי בבית זה המקום שבו אני מלמדת תלמידים במגמות תיאטרון שרוצים להתקבל לבית ספר לאומנויות או משחק. הם עוברים אצלי בדרך לבתי הספר שהם רצו. גם כאלו שהם לא שחקנים. והם מתקבלים. אני אומרת למי שלא שחקן שהוא לא שחקן אבל הוא יוצא מפה עם כלים”.

פזית מינקובסקי עם יובל סגל בהצגה "מת על החיים"

בתקופה האחרונה עברה מינקובסקי גם מהפך חיצוני. “נכון. רזיתי ואני כבר לא בלונדינית”, היא אומרת, “זה קרה באופן טבעי. הילדים שלי גדלו ואני אומרת כל הזמן לירון בעלי שאני רוצה עוד ילדים. אבל די. אני בת 50. אז עשיתי שינוי לפני שנה וחצי, והלוואי והייתי עושה את התהליך הזה קודם. התחלתי בתהליך של שינוי אורח חיים וגם צבעתי לחום. זה קרה אחרי שעליתי לבמה בהצגה על השואה והבגדים לא עלו עלי. מיד אחרי זה התקשרתי לחברת ילדות שלי, נלי שוסטר, שהיא בכלל אדריכלית במקצועה, והיא עזרה לי לצאת לדרך חיים חדשה, מבלי להיפרד מנוטלה. השינוי הוא לא רק במשקל אלא בקלילות שזה מביא איתו. למשל, אני עושה קורס מול מצלמה אצל גלית אשכול, עוברת שלבים, לומדת איך להגיע לאודישנים וכדומה.

“גיליתי שבעבר כשלא חשבתי כל כך על המשקל שלי ועל איך אני נראית או נשמעת, הייתי מתקבלת יותר לתפקידים מאשר עכשיו, כשהמוח שלי כל הזמן חושב על איך המצלמה לוקחת אותי ואיך אני נראית. מה שהדהים אותי היה שכל הגברים בסביבה שלי, מחברים טובים, שחקנים, תאורנים ואפילו הבמאים שלי, כולם אומרים לי חד משמעית – כשהיית עגולה היית יותר שווה וסקסית, וגם יותר נחמדה!”

יש קשר לזה שלא פרצת?

“הפריצה הגדולה בארץ קשורה לריאליטי ופעם חשבתי שלא התקבלתי בגלל משקל. היו לי המון דיאלוגים על זה עם ירון והוא היה אומר לי, את המשבצת של השמנה כבר תפסו לך. הייתי באה לאודישנים שחיפשו אישה גדולה או להיפך ולא הסתדר. פה אמרו שאני שמנה מדי ובשני שאני לא מספיק גדולה. המסך אוהב אנשים קטנים, לא אנשים גדולים. רוב השחקנים קטנים ואני אישית שמתי לב שהטלוויזיה יותר מחבבת אותי עכשיו אחרי שרזיתי. אבל זה לא האישיו שלי, כי מבחינתי חזרתי למה שהייתי בעבר.

“ואולי הפריצה היא דרך המדיה והסרטונים. התחלתי לעשות סרטונים בתקוה שזה יהפוך להפקה ואני כן עושה פגישות מפה ועד הודעה חדשה עם רעיונות לתוכניות, כמו למשל ‘שחקן נולד’. זה לא יצא לפועל כי כל מפיק שאתה בא אליו מבקש פיילוט מוכן וזה עולה הרבה כסף, בסביבות ה-200 אלף שקל, ואני לא הולכת להמר על כזה סכום”.

ומה לגבי האח הגדול? פנו אליך לא פעם, נכון?

“כולם נורא רוצים שאני אכנס ואפילו הציעו לי פעמיים, אבל בגלל שאני לא יודעת להיות מישהי אחרת ממי שאני, יש לי פחד לעשות את זה. מי שמכיר אותי יודע שאני יכולה לריב על דברים קטנים וזו הבעיה כי אני אוציא הכל ואני חוששת. לוחמת הצדק שבי עלולה להגיע למקומות בוטים וקיצוניים, ואפילו אגרסיביים ולא נעימים לעין. למרות שאני יודעת שיהיו כאלה שיהיו לטובתי וגם שהסובבים אותי פה יקימו חמ”ל בשבילי. גם בתיאטרון יש לי מלחמות וקרה שהפכתי שולחן לבמאי. אני לא עובדת עם במאים דיקטטורים”.

ומה הלאה?

אני משערת שיהיה מופע, לא בהכרח מופע יחיד, שקשור לחומרים שלי. או שאיזה מישהו שיבוא לו לכתוב אותי כמערכונים או סדרה. קמפיין אופנה לא נראה לי, למרות שפעם הציעו לי ‘מתאים לי’. אני כן חולמת לגלם תפקיד של דיווה גדולה. לא נסיכה! את זה עשיתי בקלטת ילדים ‘האביר שמעון’. מכשפה זה גם משהו שאני עושה ממש עכשיו בסדרה לילדים ‘יורם החכם בממלכת המספרים’. רוב הקהל מכיר אותי משם כי אני משחקת שם את התפקיד של לפת המכשפת, אחות של ציפי שביט בתוכנית. קלטת ללימוד אנגלית, אותיות ומספרים. צולמו עד כה לא מעט פרקים וזה ממשיך להצטלם”.