מחאת בני הקהילה האתיופית, השבוע. צילום אילן אסייג

שחר מולא: "אני לא מפחד, הפחד היחיד שלי הוא שילדים לא חוזרים הביתה"

שחר מולא חטף השבוע כדור גומי בירך כשיצא להפגין. דניאל מנגיסטו קורא לאנשים מחוץ לקהילה להצטרף למחאה. חברת המועצה לשעבר אתי הדנה מזדהה עם הכעס והתסכול. אביבה שרייבמן קוראת למדינה לעשות חשבון נפש. הזווית הכפר סבאית של מחאת הקהילה האתיופית

פורסם בתאריך: 4.7.19 06:23

כששחר מולא, פעיל בקהילה האתיופית בכפר סבא ואחיו של חבר מועצת עיריית כפר סבא לשעבר אברהם מולא ז”ל, עמד ביום שלישי השבוע במחלף ראשון לציון וחסם את כביש 4, יחד עם מאות מפגינים נוספים במחאה על הריגתו של בן העדה האתיופית סולומון טקה בקריות על ידי שוטר, הוא רק רצה לצעוק “אמרתי לכם”. את משפט התוכחה לעולם רצה לומר כי הוא כבר שבע קרבות. לדבריו, כבר שנים שבני הקהילה מפגינים בשקט ולכן הוא לא מופתע שהמחאה במקומות שונים בארץ הפכה השבוע להיות סוערת ואלימה. למרות שלדבריו נהגו באיפוק האפשרי ולא פעלו באלימות, היו כמה צעירים שהדליקו צמיגים על הכביש בסמוך לתחנת משטרה בראשון לציון וכשהגיעו שוטרי היס”מ לפנות אותם התחיל עימות. מולא ישב על ספסל וחטף ישירות כדור גומי לפיזור הפגנות בירך. למרות שהייתה לו תחושה שהירי היה מכוון, הוא בלע את העלבון ואת הכאב והמשיך בשלו מבלי לגשת לקבל טיפול רפואי.

הוא בן 44, עצמאי, לא ילד, אבל האש בוערת בו. כבר שנים שהוא מייחל לשינוי ביחס של השלטונות לבני העדה והוא לא מצליח לראות שינוי. “במשך כמעט עשר שנים הכתובת נמצאת על הקיר”, הוא אומר בזעם, “אני פעיל ומארגן הפגנות כבר מהמקרה של יוסף סלמסה בשנת 2014 שמותו היה תוצאה של מעצר אלים. אנחנו חוזרים ואומרים שצריך לעשות משהו בנידון כי כבר 11 ילדים ממוצא אתיופי מצאו את מותם בהתקלות מול שוטרים, בכל פעם ילד אחר. ב-2015 ארגנו הפגנה לאחר שיהודה ביאדגה מבת ים נורה בידי שוטר. הייתה מחאה שקטה מופתית אבל את זה אף אחד לא סופר, והנה גם הפעם ילד שהלך למרכז נוער חוזר בארון לאמא שלו. אם לומר את האמת, האירוע הזה לא הפתיע אותי. ידענו שזה יקרה שוב, רק לא ידענו למי זה יקרה. ככה זה כששוטרים יודעים שלא מפקחים עליהם”.

שחר מולא. צילום פרטי

לדבריו מדובר במחאה ספונטנית שלא אורגנה הפעם על ידי איש. “המחאה הזאת זו מחאה שצמחה מהשטח”, הוא אומר, “אני שותף לה אבל כל אחד עושה מה שהוא רוצה. כל אחד מתארגן ביישוב שלו ומפרסמים ברשתות. אני עצמי מגיע ומוביל ועושה את מה שצריך. גם היום (רביעי). נפגין. אני לא מפחד, הפחד היחיד שלי הוא שילדים לא חוזרים הביתה, שמחר זה עלול להיות אחיין שלי או הבן שלי. אני לא מצדיק אלימות חלילה, אבל אני מבין את עוצמת הרגשות, אני מבין מאיפה צמחה זעקת השבר. אנחנו צועקים כבר עשר שנים. זה אירוע רביעי בחמש שנים, אז לאנשים נמאס. לדעתי זה לא ייפסק עד שהשוטר יועמד לדין ועד שלא תהיה ועדת חקירה אמיתית. מי שרצח צריך לעמוד לדין. זה רצח אי אפשר להגדיר את זה אחרת. במקום להפגין סולידריות אנשים מתעצבנים. נהג דרס מפגין אתמול (שלישי) בכביש 431 והוא נמצא במצב אנוש בבית החולים. אף אחד לא מדבר על זה. זה נורא עצוב ומדכא. אין לאף אחד רצון שתהיה כאן מלחמת אחים, בטח לא משהו שיביא לאסון נוסף, אבל מקבלי ההחלטות בראשם ראש הממשלה, השר לביטחון פנים ומפכ”ל המשטרה צריכים לתת תשובות אמיתיות ולא טיוח. אולי אז הרוחות יירגעו”.

זוכה פרס גלר להתנדבות, דניאל מנגיסטו בן ה-27 מכפר סבא, סטודנט לממשל ודיפלומטיה בבית הספר הבינלאומי שבמרכז הבינתחומי, אמנם לא יצא להפגין אבל בעבר היה פעיל וארגן מחאות ציבוריות של בני העדה. “לא מפליא אותי שהמחאה כל כך סוערת”, הוא אומר, “זה עצוב, אבל הכתובת הייתה על הקיר. במשך שנים בקהילה ניסו לרכוש אמפתיה מהציבור בכל מיני דרכי מחאה ולא נוצר שינוי. אני מגנה את האלימות, אבל לצערי אצל חלק מהאנשים זה הגיע למצב קיצון שהם מאבדים תקווה ומתנהגים ומתבטאים ככה”.

מנגיסטו כועס על הטענה כאילו בעדה “איבדו את דעת הקהל”. “זה לא בחירות פה”, הוא מסביר, “הרבה מהמפגינים לא נוהגים באלימות אבל מצד שני אנשים פה נלחמים על החיים שלהם ושל האחים והמשפחה שלהם. אנשים שחוו אין ספור מקרי גזענות ואלימות מצד המשטרה. גם אני בעצמי חוויתי. גם אותי בתור נער עצרו שוטרים ועשו עלי חיפושים בזמן שאני יושב עם חברים שלי שלא מהקהילה. אתה יודע איך זה מרגיש שאתה היחיד שמחפשים עליו? אתה יודע איזו בושה זה? עד לאותו המקרה לא ידעתי מהי גזענות. אבל מאז הטרידו אותי אין ספור פעמים. אני חושב שזאת בעיה של כולנו כאזרחים וחובתנו כבני אדם לבוא ולגנות את התופעה של האלימות המשטרתית והגזענות. כולם, בני הקהילה ואלו שלא, כשאנחנו שותקים אנחנו בעצם נותנים לזה יד. אני קורא לאנשים שאינם מהקהילה להצטרף למחאה. לא צריך לצאת ולהפגין, מספיק שתשנו את השיח במעגל הקרוב אליכם. כשזה יקרה אין ספק שהמצב יראה הרבה יותר טוב”.

דניאל מנגיסטו. צילום עיריית כפר סבא

לדבריו, הפעם הוא לא מתכוון להפגין אלא לנסות לפעול בדרך אחרת. “אני מתכוון לנסות לקדם מהלך במקביל למחאה הנוכחית”, הוא מפתיע, “אני לא יכול לגלות, אבל אנחנו ננסה יחד עם פעילים חברתיים אחרים בעיר ומחוץ לעיר להזיז דברים כי לצערי מה שקרה אתמול זעזע את הספינה אבל בסופו של דבר בתקשורת מה שאנשים בחרו לקחת זה ‘איבדנו אתכם’. אני מאמין שצריך לבוא גם מלמטה, למחות ולגעת בתושבים, אבל גם מלמעלה, להגיע למקבלי ההחלטות ולדחוף במקביל. הסיבה של המחאה האלימה השבוע היא שאין שיח ושום דבר לא משתנה. זה עצוב שהקילה שפועלת לשינוי בחיים שלה נאלצת לצאת לרחובות בצורה אלימה כל כך”.

חברת מועצת עיריית כפר סבא לשעבר, אתי הדנה, מכירה אף היא את הנושא מקרוב. בקדנציה שחלפה היא ייצגה בתוך סיעת תפו”ח את 140 משפחות הקהילה האתיופית בעיר, רובן מתגוררות בשכונות יוספטל, קפלן ומרכז העיר. “בני הקהילה נרדפים גיל קטן ועד בגרות”, היא מסבירה, “זה מתחיל בגן, דרך בית הספר, בצבא, ברחובות ובמקומות העבודה. מה שראינו השבוע זה כעס שהתגבר והתגבר. גם אני נתקלתי בגזענות. כשהייתי צעירה חשבתי שמדובר בסתם אנשים רעים, אבל לאט לאט הבנתי שזה רוע מסוג אחר. זה כשאתה מצביע בכיתה המורה נותנת למישהו אחר לדבר שוב ושוב, זה כשבגלל שאין לבני העדה כסף הם לא מקבלים את מספר החוגים כמו כולם וזה יוצר פער. אחר כך אומרים למה ילדים נפלטים ממסגרות. התסכול נוראי. אפילו הבת שלי חוותה אפליה כשנתנו לחברה שלה ציון גבוה יותר בעבודה שעשו יחד. הייתה תקופה שמורידה אותה בבית הספר ונוסעת, היא הייתה יושבת על הספסל בפינה. לא נכנסת לכיתה. אחר כך המנהל אמר שזה עניין שלה אם היא נכנסת או לא. היום היא לומדת משפטים באוניברסיטה, אבל יש לי דפיקות לב כשאני נזכרת בזה. זו הגישה המערכתית המובנית של אי קבלה של קהילה מסוימת וחוסר יכולת להתמודד עם זה. זה דור שלישי של בני הקהילה שחווים פה בארץ גזענות. למה הצעירים שלנו צריכים לומר לי שהם מרגישים כאילו הם עם אחר בתוך ישראל אם יש להם תעודת זהות כחולה כמו לכולם. הנוער שלנו חסר אונים. יש כאלה בטראומה כשהם רואים משטרה”.

אתי הדנה. צילום זאב שטרן

לדבריה היא קראה וקוראת לצעירים שלא לנהוג באלימות. “אני לא דואגת שתהיה אנרכיה”, היא מסבירה, “אבל אני כן מפחדת שיהיה עימות מאוד לא נעים בין השוטרים לקהילה. זה לא טוב. אני מאמינה שהמחאה מוצדקת אבל אני קוראת לילדים שלנו לא לנהוג באלימות, לשמור על החוק”.

מי שעובדת עם בני הקהילה מזה 30 שנה במועדון השרון, היא זוכה נוספת בפרס גלר להתנדבות אביבה שרייבמן. “אין ספק שלכל הסיפור הוא של תסכול וחוסר מעש. בני הקהילה מרגישים שהם אינם שותפים להוויה הישראלית. לדעתי אם ההפגנה שלהם הייתה המונית ודוממת היא הייתה מקבלת אפקט חזק יותר, אבל האוכלוסייה הזאת צברה הרבה זעם. הירי הזה שיחרר פקק של בקבוק שהכל בו תסס מבפנים. אתה יודע ששמעתי במו אוזניי צעירים בקהילה שאומרים שגם אחרי שהם לומדים הם לא מצליחים לקבל עבודה. אני שמעתי בחור שאמר שפנה בשמו טלפונית ולא נענה לראיון, אז הוא ניסה בשם אחר וקראו לו לראיון. אבל הסימנים היו כבר כשהם נקלטו בארץ כששינו להם את השמות. אילצו אותם לוותר על הזהות. המבנה הפטריארכלי של המשפחה כשהאבא הוא החזק קרס. האבות נחלשו והילדים התפזרו לכל עבר כי כבר לא היה מי שיחזיק ויכוון אותם. צריך לעשות עבודה מאוד עמוקה כדי להבין את זה. אני מכירה משפחות שהלכו לאיבוד, שהילדים אבודים, שנשכחו. המערכת הציבורית צריכה לעשות חשיבה נוספת וניתוח איך זה הגיע למצב הזה של ההתנהלות שלהם. איך לא חשבו קודם שזה יקרה. כנראה שיש משהו רדום. אבל בכל מקרה זו לא סיבה לשתק את המדינה. הם צריכים לדעת מה מותר ומה אסור”.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. יהודי

    מארגני המחאה האתיופית צריכים לשבת בכלא הם בושה לעם היהודי הם בושה לקהילה האתיופית הם בושה למשפחות השכולות והם בושה למשפחה שלהם ולעצמם הם יצרו שנאת חינם בעם כנגד העדה שלהם הם גרמו נזק בלתי הפיך למדינה ולעם היהודי ולעדה שלהם הם יצרו אפקט שלילי ומרבית האנשים לא אוהבים ולא תומכים למרות שאהבו ותמכו בעדה האתיופית הם הפכו אנשים שאוהבים לאנשים ששונאים הם גרמו נזק לתינוקות לנשים הרות לחתנים וכלות לזקנים ואנשים נכים מארגני המחאה גרמו ויצרו שינאת חינם בעם היהודי ופילוג בעם היהודי ועל זה חרב בית המקדש השני על כך חרב ביתו של בורא עולם אתם ורק אתם מארגני המחאה גרמתם לכך שעם ישראל מפולג ומלא שינאת חינם ומלא זעם וכעס כלפי העדה שלכם וכלפיכם אתם מכרתם את העדה שלכם בשביל פוליטיקה התססתם את כולם בשביל איזה כיסא או כבוד בשביל מה עשיתם זאת ויצרתם כאוס בעם ? מקומכם בכלא צריך לקחת את האנשים האלימים ויוצרי המחאה האלימה ולנדות ולהוקיע אותם מהעם ומהמדינה מארגני המחאה האלימים יש אלוהים והוא כבר יעניש אותכם על מה שגרמתם לעם ישראל על הצער שעשיתם לבורא עולם ולעם ישראל אתם והמשפחה שלכם תענשו בידי שמים והעונש שאתם תקבלו הרבה יותר גדול ממה שעשיתם

  2. ש. ק.

    אין לי שום אמפטיה יותר כלפיכם.
    גם א י גדלתי בשכונות ולא קיבלתי יותר מיכן אלא פחות, גם לי היתה תחושה של גזענות.
    אבל לא התנהגתי כמוכם.
    חוצפנים!

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר