מימין: איציק נחום, טלי שמש וערן לוי. צילום רמי לוי

גימל זה הגרוש החדש: הכירו את הנשים והגברים שגילו את החיים הטובים שאחרי הגירושין

במקום לשקוע בדכדוך ולהסתגר בבית, לחברי קבוצת הגימלים, גרושים וגרושות תושבי השרון, אין רגע דל: הם עסוקים בלבלות בפאבים, בארוחות משותפות ובטיולים, ובעיקר במציאת אהבה וזוגיות. "אני מעדיף להתחיל עם בחורה פנים מול פנים ופחות באפליקציה", אומר אחד החברים

פורסם בתאריך: 9.8.19 08:20

להתגרש זה לא דבר פשוט, בלשון המעטה. ברגע אחד הקרקע נשמטת לך מתחת לרגליים. חברים ותיקים מתרחקים ממך משל היית מצורע, המצב הכלכלי מתערער ומתדרדר, הצד השני במיטה פתאום נותר ריק, הלב פגוע ואתה מוצא עצמך ביום שישי, לבד בבית בין ארבע קירות. אבל אם חשבתם לרחם על הגרושים והגרושות, כדאי שתחשבו מסלול מחדש. כמה ימים לפני ט"ו באב, חג האהבה, אנחנו מספקים הצצה לשתי קבוצות פעילות ובועטות של גרושים וגרושות מאזור השרון, שדואגות שלא יהיה משעמם לרגע.

"גימלייט, כפ"ס הוד"ש והסביבה", שבה 166 חברים, ו"גימלייט רעננה, הרצליה והסביבה", שבה חברים 126 איש ואישה, הן שתי קבוצות ווטסאפ שמנהלת תושבת רעננה טלי שמש ושהפכו לקהילה של ממש. מה זה אומר? שכמעט בכל יום בשבוע יש לחברים פעילות אחרת. וזה כולל יציאות לפאבים ולמסיבות, ארוחות שישי משותפות, קמפינג ומה לא. "קבוצת הגימלים הייתה עבורי 'משנה משחק'", אומר איציק נחום, גרוש מכפר סבא, בן 39, "במקום להיות לבד אני מוצא עצמי מוקף חברים חדשים, פתאום יש ארוחות שישי עם חברים שמבינים לליבך, מכילים אותך ואתה אותם. זה כמו תנועת נוער לבוגרים. הקבוצה עוזרת לך להתחיל מחדש, לחיות את החיים והריגושים מהתחלה. ובקיצור, לחיות".

שתי הקבוצות של אזור השרון הן שלוחה של קהילה גדולה הרבה יותר, קבוצת "הגימלים" הארצית, שהיא קבוצת פייסבוק שהוקמה ביוני 2016 על ידי תושב אודים שרון ושלר (51), איש תעשיית ההייטק, אבא לשלושה, וגרוש. בתחילת הדרך היו בה 30 חברים והיום, שלוש שנים אחרי, יש בה 30 אלף. "גירושים זו לא סיטואציה פשוטה בכלל ואתה מוצא עצמך בבדידות גדולה", אומר ושלר, "חברים משותפים מתפצלים לצד שלו ולצד שלה, פתאום מתפנה המון זמן בערבים ובסופי שבוע שאתה לבד בלי הילדים, ומבית שוקק חיים יש לך בית ריק. בדיוק בגלל זה הקמתי את קבוצת הגימלים – כדי ליצור לי ולחברי הגרושים והגרושות מסגרת חברתית חדשה".

ואיך זה עובד?

"הגימלים כוללת שלוש קבוצות ראשיות המתנהלות בדפי פייסבוק נפרדים. קבוצת הגימל לגילאי 55-40 שבה 18 אלף חברים, גימל לייט לגילאי 42-30 שבה 6000 חברים וקבוצת הגימל פלוס לגילאי 55 ומעלה בה 3,000 חברים. בנוסף, בכל עיר יש פרלמנט מקומי שמקיים פעילות מקומית וכיום יש יותר מ־220 קבוצות וואטסאפ שבהן כעשרת אלפים חברים. יש גם קבוצות וואטסאפ לפי תחומי עניין כמו קבוצת קרניבורים, אופניים, ג'יפאים, הייטק וכדומה. באזור השרון יש שתי קבוצות גימל לייט ושמונה קבוצות גימל וגימל פלוס, שבהן ביחד כ־2,000 חברים".

* * *

לפני כשנתיים נולד באזור השרון פרלמנט "גימל לייט" חי ותוסס שמספק לחברים בשתי הקבוצות (כאמור קבוצה של כפר סבא והוד השרון וקבוצה של רעננה והרצליה) שבו פעילות כמעט 24/7. באופן ספונטני וגם מתוכנן מתהוות יציאות משותפות לפאבים, לטיולים, לארוחות ערב ועוד. "אחוז הגרושים בשרון עולה, וכך גדל גם הפרלמנט המקומי של שתי הקבוצות. יש לנו אירועים עם רשימת המתנה בגלל הביקוש הגדול שנוצר, ואני מברכת על כך", אומרת מנהלת שתי הקבוצות שמש.

שמש, בת 42, היא בנקאית בבנק איגוד, אמא לשלושה וגרושה שנה ושלושה חודשים. במסגרת ניהול הקבוצות היא עושה חיבורים בין אנשים, עוזרת לחדשים להתאקלם בקבוצה ומשמשת כפסיכולוגית לעת מוצא. "כל מי שהתגרש יודע שהרגע הכי קשה בגירושים זו הבדידות הנוראית שאת נופלת לתוכה. החברים המשותפים נעלמו, לא היה לי עם מי לצאת, אנשים לא שאלו לשלומי, לא הציעו עזרה, לא הזמינו אותי לארוחות שישי. מאדם חברתי הפכתי לבודדה כאילו התגרשתי מהחברים שלי ולא רק מהגרוש. במשך חודש שלם הייתי לבד בין ארבע קירות. הרגשת הבדידות היתה קשה במיוחד בסופי השבוע שבהם הילדים אצל הגרוש שלי ואני לבד, ואין ארוחות שישי שכל כך אהבתי כי ההורים שלי בחיפה ואני כאן ברעננה. התחברתי לכל מיני אפליקציות של היכרויות, אבל גם אם מוצאים דייט טוב תחושת הלבד עדיין לא עוברת ולפעמים זה אפילו מדגיש אותה יותר. עד ששמעתי על הגימלים דרך בחור שיצאתי איתו לדייט, התחברתי לקבוצת הלייט ומספטמבר השנה התחלתי לנהל את שתי הקבוצות והחיים שלי השתנו מקצה לקצה".

כלומר?

"הרחבתי את מעגל החברים שלי, הכרתי חברים חדשים לחיים שמלווים אותי כל הזמן, שנכנסו לי ללב. אנחנו עושים המון פעילויות משותפות וזה ממלא את הזמן שלי ואת הלב. כמעט כל החברים שלי הם מקבוצת הלייט של השרון ומפרלמנטים אחרים של הגימלים. בגימלייט הארצי יש כל הזמן פעילויות ואני דואגת לפרסם אירועים שמתקיימים כאן, בשרון. אני מארגנת ארוחות שישי לגרושים עם או בלי ילדים, שואלת מי פנוי לארח או להתארח, חברי הקבוצה מתארגנים לטיולים, קמפינג וכל פעילות אחרת. חשוב לי לציין שאנחנו דואגים לכך שבחגים אף אחד לא ישאר לבד. בקבוצה אני תמיד דואגת לשרשור של מי יכול לארח וכמה והאם אם ילדים או בלי ומי רוצה להתארח, והכל לפי אזורי מגורים בשרון".

מגזין גרושים איציק נחום (זקן), ערן לוי, טלי שמש צילום רמי לוי

איך הקבוצה שינתה אותך?

"הפרלמנט של הגימלייט בשרון שינה לי את החיים. קודם כל, זה עושה לי טוב לחבר בין אנשים. זו שליחות מטורפת בעיני לעזור לגרושים לצלוח את הקשיים של הגירושים. ממלא אותי מאוד לראות בנאדם שמגיע ממקום של בדידות ופונה אלי בפרטי כדי שאצרף אותו לקבוצה. יש כאלה שחוששים מעט להגיע לבד לאירוע אז אני משדכת להם 'באדי', שזה חבר ותיק שעוזר לחבר חדש להתאקלם בקבוצה. לרוב, אחרי יום או יומיים הוא כבר חלק מהם ומודה לי על חבריו החדשים. יצאתי מהבדידות שלי ואני מוקפת באנשים. היו גם מקרים שחברים בקבוצת השרון עזרו לאנשים פיזית ומנטלית. למשל, כשאחד החברים עבר דירה וכולנו עזרנו לו לארוז, לפרוק וכל מה שצריך. זו קהילה עם המון נתינה, הדדיות ואכפתיות".

אחרי שמתרגלים לסטטוס "גרושים" החיים מתחילים מחדש. המצב הכלכלי משתנה, צריך להתמודד עם הגרוש/ה וגחמותיהם, מתמודדים עם הסדרי ראיה, מעבר דירה והמון זמן פנוי. פתאום הופכים הגרושים לרווקים לכל דבר ועניין, מינוס הלחץ של להקים משפחה. "גירושין היה מבחינתי המשבר הקשה ביותר בחיים. בת זוגי חזרה בתשובה, וכשהיא רצתה שאני ובני נלך בדרכה בחרתי להתגרש. הילד שלי היה אז בן תשעה חודשים", מספר איציק נחום, בן 39 גרוש מכפר סבא וחבר בקבוצת גימלים בעיר. נחום הוא פרוד מזה שנה ושמונה חודשים והתגרש לפני שלושה חודשים, ועוסק בנדל"ן וענף היהלומים. "חייתי 16 שנה בהונג קונג. הייתי זכיין של בלו משקאות אנרגיה בהונג קונג ובמקאו, ורק לפני שנתיים חזרתי לארץ. תארי לך שפתאום אני מוצא עצמי חזרה בארץ, גרוש טרי עם תינוק קטן, בלי מעגל חברים כי חיינו שנים בחו"ל, לבד", הוא מספר, "נאלצתי לעבור לגור אצל ההורים לתקופה מסוימת, כמו גרושים רבים, כדי להחזיק מעמד כלכלית. יש את כל עניין עורכי הדין שלקחתי במהלך הליך הגירושים שלנו שלא היה פשוט וגם שלושה חודשים שלמים שלא ראיתי את הילד שלי. הייתי גמור מנטאלית. מילא כל העניינים הכלכליים לא לראות את הבן שלי הרג אותי. רק בשנה האחרונה הצלחתי לעמוד על הרגליים ועברתי לשכונה הירוקה בכפר סבא. לפני שנה וחצי נכנסתי לקבוצת הגימלייט של השרון, מה ששינה את כל התמונה".

מה השתנה?

"בקבוצת הלייט פגשתי חברים שמבינים אותי ואת מה שאני עובר וזה מחזק אותי. בתור אב טרי וגרוש מצאתי חבורת אנשים שאני יכול לשבת ולדבר איתם על התהליך שעברתי, על הדברים שחוויתי, והכל בגובה העיניים. הם מבינים בדיוק מה עובר עלי, נותנים עצות בלי שיפוטיות. לדבר עם זוגות נשואים על מה שאני עובר זה משהו אחר, זה דבר שאני נמנע ממנו כי הם לא יבינו אותי. הם לא חוו את זה על בשרם. פתאום אתה מוצא אנשים שדומים לך בגיל, בסטטוס, במצב".

* * *

דרך קבוצת הגימלים הארצית מתארגנים אירועי תוכן בתחומים שונים, מזוגיות ועד לייף סטייל, מתקיימים ערבי בתים פתוחים ופועלות גם קבוצות ייעודיות לפי ז'אנרים ותחומי עניין כמו סאפ, ג'יפים או אופני שטח. באותה נשימה, מעידים חבריה, היא והקבוצה המקומית מתחרות בהצלחה רבה באפליקציות ההיכרויות למיניהן, ומספקות פלטפורמה נוחה לרומנטיקה או ללילה מזדמן. "כשמתגרשים הכל מתערער. המצב הכלכלי, הרגשי. הייתי צריך לכסות חובות משותפים והיו המון ויתורים על מנת לשמור על יחסים טובים, לפתוח דף חלק ולהתחיל להתמודד עם העולם החדש שסביבי. חלק מזה זה גם לחפש אהבה וזוגיות", אומר ערן לוי מהרצליה, בן 42, אבא לילד בן שש, גרוש שלוש שנים והבעלים של הסביח של ששון ברחוב בן גוריון 21 בעיר, "רוב החברים שלי עדיין נשואים, אז כשאתה מתגרש פתאום לא נעים לך לבוא לארוחת שישי ולבילויים משותפים לבד, כשכולם סביבך זוגות. אין מה לעשות, בגירושין עברתי שינוי חברתי וצריך להיערך מחדש. ואז, ממש במקרה, יצאתי עם מישהי שפגשתי בטינדר במשך כמה חודשים והיא המליצה לי על הגימלייט. אני כבר שנה וחצי בקבוצה ופורח מכל בחינה אפשרית. יש לי מלא חברים וחברות חדשות והייתי בזוגיות של ארבעה חודשים, כשהכרנו באירוע של קבוצת השרון. הקבוצה מספקת פלטפורמה נוחה יותר לזוגיות, כי בניגוד לאפליקציה, שם אתה פוגש מישהי 'על עיוור', כאן אתה מכיר אותה במשך כמה אירועים והקשר נבנה בהדרגה ובדרך טבעית יותר. זה יותר מתאים לי כי אני אולד סקול, אני מעדיף להתחיל עם בחורה פנים מול פנים ופחות באפליקציה. ומסר לקוראות, היום אני לא בזוגיות ומאוד רוצה כזאת. זה חסר לי בחיים. אני רוצה לאהוב ולהיות נאהב", אומר לוי וצוחק.

יש הרבה עניין של רומנטיקה בסצנה?

"יש המון רומנים ופרשיות אהבה רבות ומגוונות בקבוצה ובכלל בקבוצת הלייט הארצית. זה נכון שהקטע החברתי חשוב כאן, אבל מה לעשות שהחלק של ההיכרויות הוא גדול במיוחד. יש המון אירועים כמו מסיבות בריכה או ריקודים וברגע שיש קליק קל מאוד לפתח את זה. מטבע הדברים נוצרים רומנים, אהבות, וגם בגידות וקנאות. בסוף, אותם אנשים מגיעים לאותם אירועים וההוא יצא עם זו וזו עם ההוא. למרות זאת, נתקלתי בלא מעט גברים שבאו בקטע של לחפש בחורות וקלטו שזה פחות העניין של הגימלים והפסיקו להגיע".

מימין: ערן לוי, טלי שמש ואיציק נחום. צילום רמי לוי

שמש: "זו פלטפורמה אידיאלית להיכרויות", אומרת שמש, "את מכירה מישהו בסיטואציה חברתית ובלי הלחץ של דייט שזה רק את והוא ואולי אין סינרגיה ביניכם. הזוגיות נובעת מסיטואציה, כי בכל זאת המטרה של הקבוצה היא לצאת, לבלות, להכיר וליהנות מהחיים. ככה את פחות בלחץ הכל זורם באופן טבעי. למרות האפליקציות שבהן הכרתי גברים נחמדים, אני מעדיפה להכיר את הבחור ביום שגרתי במפגש לייב. אפשר להכיר את הבנאדם בהדרגתיות ולא בסיטואציה מלאכותית. כיום אני לא בזוגיות. מחכה בסבלנות לאחד המדויק לי".

נחום: "הגימלייט משלבת בין החלק החברתי לרומנטי. כאן זה אידיאלי למצוא בחורה ולפתח זוגיות, במיוחד לגבר. בתור גבר היחס בין גברים לנשים בגימלים הוא 30 אחוז גברים ו-70 אחוז נשים. אז לנו, הגברים, זה סוג של גן עדן. אתה יכול לבוא, להכיר לעומק ולאורך זמן בחורות, וככה זה זורם לקשרים רציניים יותר. זה הרבה יותר טבעי עבורי להכיר מישהי בסיטואציה חברתית מאשר בדייט מאולץ. ולראיה, ביום העצמאות אירחתי אצלי גימלים ל'על האש' והכרתי בחורה שהפכה לבת זוגי בחודשים האחרונים והיינו בקשר רציני עד השבוע. נוצרים המון זוגות בגימלים".

* * *

כמו שאומר נחום, רוב החברים בקבוצות הם בכלל חברות. "גברים גרושים רבים עדיין נמצאים בבית, והרכב הגימלים כיום הוא אכן 70 אחוז נשים ו-30 אחוז גברים", מאשר ושלר, "בגלל הסטטיסטיקה הזו פעם בחודשיים אני עוצר ומכניס רק גברים למשך שבוע. אין מה לעשות, נשים הן חברתיות וחברותיות יותר, ומחפשות קשר לסיבוב שני בצורה יותר ממוקדת. גברים הססנים יותר, מחפשים דברים אחרים".

נחום: "לגברים יש אגו. הם חושבים לעצמם 'מה אני עכשיו בגימלים הזה'. עבורם זה כמו להודות באסון. וגם, גברים רבים נמנעים מהגימלים כי הם עסוקים בהישרדות. אנחנו הגברים מקופחים בגירושים בענייני מזונות, ואנחנו מוצאים עצמנו משועבדים לעבודה ולחיים ברמה הישרדותית. לכן, לגברים רבים אין את האמביציה לצאת ולבלות. טבילת האש הראשונה היא הכי קשה וזה שווה את זה. קחו לכם 'באדי' שילווה אתכם, או רגע של אומץ, ותגיעו לאירועים. ולא למהר לשפוט. צריך להגיע לשלושה אירועים לפחות כדי להחליט אם כן או לא".

לוי מוסיף: "גברים מפחדים שיתחסו אליהם כשבורים, גרושים שבורים. אצל גברים הדימוי העצמי מאוד חשוב וזה חבל כי הם מפספסים הזדמנות חברתית נדירה, לצאת מהבית ולהכיר אנשים כמותם. ולמי שמגיע למפגשים אני מציע לא להתנפל. קחו זמן להכיר את הנשים שם, לאט לאט, ולא לשרוף קשרים. הרבה גברים מגיעים וישר יורים לכל הכיוונים וזה לא מכבד לא אתכם ולא אותן. תבואו, תכירו, תזרמו והכל יקרה מעצמו".

שמש: "אני ממליצה לגרושים לקפוץ למים, לצאת מאזור הנוחות, להגיע לאירועים לבד כי אני כאן בשבילכם. מי שחושש לבוא לבד אני מסדרת לו 'באדי' שילווה אותו ויכניס אותו עניינים. העיקר לא להישאר לבד". 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

8 תגובות
  1. האמת מאחורי הקבוצה

    מדובר בחבורת גברים וחבריהם שבנו לעצמם הרמון של גרושות. הם לא נותנים לגברים להצטרף לקבוצה רק לנשים.

  2. דלית

    אני בקבוצה שנה כבר פגשתי חברים חדשים מבלה פעמיים בשבוע ומכירה לפחות עשר נשים וגברים שהדבר הזה הרים אותם
    ושלר מעיף מי שלא יודע להתנהג ולפי הרוע שנשפך מהתגובה שלך כפי הנראה עשה בשכל אם את מחוץ לקבוצה וטוב שכך

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר