חבר מועצת העיר לשעבר, מתי פז, זקוק להשתלת כלייה דחופה. בפוסט שהעלתה אמש רעייתו ורדה בעמוד הפייסבוק שלה כתבה: "הדיאליזה מתישה והכוחות אוזלים. שלוש פעמים בשבוע הוא מחובר למכונת הדיאליזה למשך ארבע שעות. בשאר השעות ביום החולשה לא מאפשרת הרבה. כדי לחיות עוד 15-10 שנים וליהנות מהמשפחה האוהבת, לראות את הנכדים גדלים ולהמשיך לתרום לחברה, הוא זקוק לכליה. מתי בעל סוג דם o+ ואין במשפחה מישהו מתאים. מי יכול לתרום?".
עד לפני שנה היה פז פעיל בתחומים רבים: בתפקידו כחבר מועצה ושימש כיושב ראש ועדת רווחה. בנוסף היה יו"ר קרן סיוע לנזקקים וגם כיום ממשיך להיות פעיל בתחום. בתפקיד אחר הוא מתנדב ביחידת החילוץ והצלה של פיקוד העורף כמפקד היחידה הלוגיסטית הניידת. במשך 10 שנים היה יו"ר האגודה למלחמה בסרטן בסניף כפר סבא. היה יו"ר ועדת נפגעי טרור, חבר בוועדות: תכנון ובניה, נגישות נכים, כספים, מכרזים, ביקורת ובטחון. בחלקן מתנדב עד היום. בנוסף משמש "סב סביבה" בגן ילדים ומעביר שעורים בשמירה על איכות הסביבה.
"אני רואה בזה חשיבות כדי להעלות את הנושא של השתלות כליה", מספרת ורדה לצומת השרון, "לפני שנים מצב הכליות של מתי לא היה 100 אחוז. הוא חי עם זה הרבה שנים בשלום. לפני שלוש שנים הייתה עלייה בקריאטינין בכבד. לפני שנה הכליות התדרדרו והפסיקו לתפקד. הופנינו לבית החולים מאיר ותוך זמן קצר הוא הופנה לדיאליזה. זה משנה לחלוטין את החיים. שלוש פעמים בשבוע בדיאליזה. קמים בשש בבוקר כדי להתחיל בשבע וזה נמשך ארבע שעות. עוד שעה של פירוק. ואז מגיעים בצהריים הביתה. זה פוגע בפעילות שלו. אנחנו אמנם יוצאים, נפגשים עם חברים, הולכים לסרט, אבל הגוף נחלש והמשקל יורד והעור מדלדל והשרירים לא מה שהיה פעם. זה סיפור מאוד קשה. לצערי יש אנשים שהם כבר חמש או שש שנים בדיאליזה, והובטח להם חיפוש אחר כליה, אבל משלא מוצאים אחרי הזמן הזה המצב כל כך ירוד, והלב נפגע והריאות ואז אומרים לך 'מצטערים, אתה כבר לא מתאים להשתלה'. אנחנו רוצים להימנע מזה עד כמה שאפשר".
ולכן יצאתם עם הפוסט?
"כן, החברות והבנות שלי אמרו לי שאני חייבת לעשות את זה כי לאנשים אין מודעות והם לא יודעים שזה הליך לא מסוכן ושאפשר לחיות עם כליה אחת עד 120 שנה. לא רק שלא יודעים על המצב של מתי, הם גם לא יודעים על הנושא הזה. מהרגע שעלה הפוסט תוך 24 שעות היו לי מאות פניות. הטענתי את הטלפון כבר שלוש פעמים".
נסביר כי ישנן שתי דרכים לקבל כליה, מהמת ומהחי. כליה זה האיבר היחידי שניתן לתרום עוד בחיים מפני שיש שתיים בגוף האדם. "נרשמנו בבילינסון לתרומה מן המת מיד כשהתחיל הסיפור", היא מוסיפה, "הייתה תורמת והסתבר שהיא לא מתאימה למתי בגלל סוג הדם השונה. יש תור גדול, ומאחר שיש לשנינו כרטיס אדי מתי קודם למספר 400 בתור שזו המתנה של 5-4 שנים. בקשר לתרומה מן החי, ישנן אגודה כמו 'מתנת חיים' עם מאגר תורמים, רובם דתיים, ורוב התרומות מועברות לאנשים צעירים. לכן מזה גם לא יצא שום דבר. לפני שהרמנו ידיים הבנות אמרו לנו שאנחנו חייבים לפרסם בפייסבוק. אני מקווה שבין מאות הפניות נמצא את המתאים".
מתי איך אתה מרגיש?
"מתישים אותי. זה לא פשוט להיות מחובר לבית חולים שלוש פעמים בשבוע במשך חמש שעות בכל פעם. אני צוחק ואומר שאני עובד חצי משרה בבית החולים. אבל זאת המציאות. אני מאוד מקווה שהכל יבוא על פתרונו במהרה. הפתרון היחיד זה השתלה. אני לא רוצה להיות מחובר לדיאליזה 10 שנים. זה לא חיים. אני מקווה מאוד שאנחנו ממש אוטוטו שם. יש כ-1,000 אנשים שממתינים בתור להשתלה בזמן נתון. אם הציבור הרחב ידע שהוא יכול להיות פוטנציאל – זה הסיפור".
מתי פז. צילום רמי זרנגר
ליצירת קשר עם ורדה ניתן בטלפון – 054-4221448 או במייל [email protected]
