כבר כמעט שנה שרשויות החוק אוכפות את הנסיעה על קורקינטים, אופניים ואופניים חשמליים אבל בסיור בוקר שערכנו השבוע ברחוב אז”ר בכפר סבא אנחנו מגלים שהכאוס עדיין חוגג. לצד מיעוט תלמידים ממושמעים שרוכבים עם קסדות כחוק על הכביש, רבים אחרים מבין תלמידי התיכונים שמגיעים רכובים מצפצפים על החוק ונוהגים בלי קסדות, על המדרכות בזיגזגים בין התלמידים שיורדים מההסעות, קופצים מהמדרכה לכביש ולהיפך, חוצים על גבי הכלים במעברי החצייה ומסכנים את עצמם ואת עוברי הדרך.
השיטור העירוני בכפר סבא הקצה צוות ייעודי לאכיפת הנושא שפועל מדי יום, באופן גלוי וסמוי, במטרה לצמצם את התופעה בהסברה ובמתן דוחות לתלמידים שעוברים על התקנות. אבל בפועל מדובר בטיפה בים, גם אם עבור התלמידים מדובר במטרד הם עושים הכל כדי לגבור עליו – כולל קבוצות ווטסאפ ייעודיות שפתחו לדיווח לייב על שוטר או פקח בדרך או הימלטות לתוך כותלי בתי הספר. איך אמר אחד התלמידים כששאלנו אותו אם האכיפה עובדת? “אני לא חושב שהיא עוזרת” ענה. “נראה לי שביחס לכמות הם תופסים ממש מעט אנשים כי מה שמעניין אותם זה אולי רק לעשות כסף”.
“ראיתי פה לא מעט סיירים שעומדים עם אופנועים ועוצרים תלמידים ונותנים להם דוחות, ואת התלמידים מתחננים שיוותרו להם”, מספרת תלמידת תיכון כצנלסון, “לדעתי השוטרים צודקים כי התלמידים מסכנים את עצמם, אבל האכיפה יכולה להיות יותר עדינה. ראיתי גם שוטרים שממש נכנסו לתוך בית הספר כדי לתת דוח לתלמיד. השומר פותח לו כי הוא פוחד להסתבך בעצמו”.
תלמיד אחר מתיכון כצנלסון מספר: “יום אחד, לפני כמה חודשים, תפס אותי פקח בבן יהודה. מיהרתי לבית הספר כי היה לי סיור וירדתי למעבר החצייה בלי לרדת מהאופניים. הייתי עם חבר, והפקח התחבא מאחורי המכונית שלו בחניון וקפץ עלינו, עצר אותנו ונתן לנו דוח. התחלנו לבכות לו שאנחנו ממהרים ושזו פעם ראשונה, אז הוא אמר שאין מה לעשות ונתן לכל אחד מאתנו דוח של 100 שקל. ההורים שלי כעסו, אבל הסברתי שמיהרתי. אני לא אוהב את זה שהשוטרים יושבים פה עלינו, כי להתחבא מאחורי מכונית ולקפוץ עלינו זה לא אכיפה, זה לחפש אותנו. זה דבר שכיח, הם יושבים עלינו כבר הרבה מאוד זמן”.
אתה חושב שהאכיפה עוזרת?
“חלק מהתלמידים כן התחילו לשים קסדה ולהיזהר”.
אז אולי זה עובד.
“כן אולי”.
הכניסה לתיכון גלילי בכפר סבא. צילום אריה אברמזון
תלמיד כיתה י’ בתיכון גלילי מספר: “הם (סיירי השיטור העירוני) יודעים מתי מסיימים ומתחילים את הלימודים ונמצאים הרבה באזור, בעיקר ברחוב התיכונים, רחוב אז”ר, אבל גם בפארק ובדרכים המובילות אליו. יש לנו התלמידים קבוצות ווטסאפ שבהן אנחנו מעדכנים אחד את השני איפה יש שוטרים ואיפה אין. יש הרבה מאוד ילדים בקבוצות האלה. אם אתה רואה שזה קרוב אליך, אז אתה עוצר או עושה עיקוף”.
אתה עצמך רוכב?
“אני רוכב על אופניים ואני מודה שאני לא תמיד נוסע כחוק, למרות שאני משתדל כמה שיותר. אבל על הכביש אני פוחד לרכוב. יש הרבה מאוד מכוניות והכבישים צרים. ההורים שלי מאוד לא אוהבים שאני רוכב על אופניים, אבל לחצתי עליהם והם אישרו לי. זה דבר מאוד חשוב כי אין לי רכב להתנייד איתו ותחבורה ציבורית זה בעיה”.
למה?
“אני גר בשכונת האוניברסיטה ולהגיע לתיכון בתחבורה ציבורית לוקח בין חצי שעה עד 40 דקות. באופניים זה לוקח לי בין שמונה לעשר דקות. זה הבדל משמעותי”.
מחרימים סוללות, מוציאים אוויר
החוק בנושא הרכיבה על אופניים חשמליים נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019. ראשית, כלי הרכב הממונעים, אופניים וקורקינטים, אמורים לעמוד בדרישות משרד התחבורה, כיוון שיש בשוק כלים פיראטיים עם תוספות שמגבירות את המהירות. הרכיבה מותרת מגיל 16 בלבד, והחל מיולי האחרון מי שרוצה לרכוב ואין לו רישיון נהיגה נדרש לעבור בחינה עיונית מותאמת לנושא שתספק לו היתר רכיבה. לנהגים הצעירים אין תעודה, משום שקיים מאגר משטרתי עם שמותיהם. בנוסף, חלה על כולם חבישת קסדה בזמן רכיבה על כלי חשמלי. החוק קובע שאם קיימים שבילי אופניים חייבים לרכוב בהם, ואם הם אינם קיימים יש לרכוב על הכביש.
האכיפה המשטרתית התמקדה מלכתחילה, כך על פי המשטרה, בשלושה מישורים. שלב ההסברה התחיל לפני למעלה משנה וכלל הרצאות בבתי הספר, חלוקת פליירים ועוד. לאחר מכן עברו לשלב האזהרות. אנשי הפיקוח עצרו נערים ונערות והסבירו להם שבגין העבירה שביצעו הם יכולים לקבל דוחות בשיעורים שונים. לבסוף החל שלב האכיפה. לשוטרים מותר לאכוף את כל העבירות שבתקנות התעבורה של רכב דו גלגלי. לפקחים אושרו על ידי הרשות המקומית ארבע עבירות לאכיפה – הרכבה, נסיעה במעבר חצייה, שימוש בטלפון ואי חבישת קסדה.
“אנחנו מבינים שיש בעיה ואנחנו רוצים לעצור אותה”, מסביר פקד אפי חרפי, מפקד השיטור העירוני בכפר סבא לצומת השרון. “אנחנו מנסים למנוע פגיעה בחיי אדם, והשאלה היא לא אם אלא מתי זה יקרה. מדובר בתופעה גדולה ומשמעותית ואנחנו פועלים בנושא הזה גם בתחום המשטרתי וגם העירוני. אני אתמקד בציר המוביל אל התיכונים בשעות ההגעה והיציאה מהלימודים. ‘למרבה המזל’, במרכאות, התיכונים ממוקמים ברחוב אחד אז אפשר למקד את הפעילות ברחוב אז”ר. אני מכיר את השעות – שבע עד תשע, ואחת עד שלוש. אנחנו מחרימים סוללות ומוציאים את האוויר מהאופניים אם צריך במטרה שההורים יגיעו לאסוף את הכלי ואז נסביר להם. כהורה, שהילד שלך נוסע ב-12 בלילה באופנים או בדרך לבית הספר, אני לא רוצה שתישן טוב. אני רוצה שתדאג. הפן האכיפתי לא יכול לפתור את זה לבד צריך להרכיב על זה את כל המרכיבים הנוספים”.
כלומר?
“תחומי הסברה, גם שיתוף פעולה של גורמים אחרים, לא הכל לפתחה של משטרה ולא הכל אפשר לפתור באכיפה”.
מה אתה אומר להורים שמגיעים אליך?
“אני מנסה להעביר את המסר והם בעצמם לוקחים את האחריות”.
מה המסר?
“שהם עצמם קונים את האופניים. האחריות היא בידיהם. אולי אפילו לא צריך לקנות לילד אופניים. אנחנו קוראים לזה אופניים חשמליים אבל זה כלי רכב מנועי לכל דבר. הם עולים על כלי רכב מנועי בלי הכשרה מתאימה. באופן אישי, כהורה, כשהילדים שלי יבקשו ממני אופניים חשמליים או קורקינט אני אתנגד בתוקף”.
אתה מכיר את קבוצות הווטסאפ של התלמידים שמזהירות מפני שוטרים ופקחים?
“אני מכיר את הקבוצות האלה, זה מוכיח שאנחנו פועלים בנושא ועד כמה הם נערכים ונזהרים”.
למרות טענות התלמידים שהשוטרים לעיתים רודפים אחריהם לבית ספר, במשטרה מכחישים זאת (ראו תגובה). לצומת השרון נודע כי בעירייה דרשו מהפיקוח העירוני שלא לתת דוחות לתלמידים שלא רוכבים בצורה פרועה או מסכנים את הדרך. “העמדה שלי היא שאופניים הם כלי נהדר עבור תלמידים להגיע באמצעותו אל בתי הספר, וכמובן שעלינו לעשות הכל על מנת שההגעה תהיה בטוחה”, אומר מחזיק תיק התחבורה בעירייה, סגן ראש העיר עילאי הרסגור-הנדין, “קורקינטים לעומת זאת זה כלי בעייתי יותר מבחינת שיווי המשקל של הרוכבים וצריך יותר מיומנות כדי לתפעל אותו. אופניים הם כלי נהדר אם משתמשים בהם כחוק. אני מעודד רכיבת אופניים בעיר”.
ומה אתם עושים כדי לסייע לצד האכיפה של המשטרה?
“יש לנו תוכנית גדולות ולגבי חלקן יתחיל הביצוע בהקדם המיידי. תוכניות אחרות ממתינות לתקצוב של משרד התחבורה. אני יכול לספר שברחוב אז”ר אין לנו, בתנאי הדרך הנוכחיים, מקום לסלול בו שבילי אופניים, אבל אנחנו נקים שביל יפה ובטיחותי ברחוב פרופ’ דינור שעובר במקביל לרחוב הדר, עד הגב של התיכונים. תכנון השביל הוצג בוועדת תחבורה, התקבל בהתלהבות, ואנחנו מחכים לאישור משרד התחבורה לתקציב לצורך סלילתו. אני מקווה שנוכל לבצע אותו במהלך השנה הקרובה”.
זה מעולה, אבל הילדים נוסעים בפראות בכל מקרה.
“התופעה שילדים נוסעים בפראות היא לא חדשה. אנחנו חילקנו לתלמידים קסדות במחיר מסובסד ומוזל. יותר ויותר תלמידים משתמשים בקסדות של העירייה. כמובן שיש נהיגה פרועה ואנחנו נמשיך בהיבט ההסברתי ובהקמת תשתיות בטיחותיות. חשוב להבין שהרעיון של האכיפה הוא לא לתפוס את כולם אלא להרתיע. ברגע שהסיכון הוא מוחשי שיתפסו אז הם לא רוצים להיות אלה, ויזהרו יותר”.
רוכב אופניים. צילום אילוסטרציה עזרא לוי
שש שנים בלי מהלך משמעותי
סמנכ”ל עמותת אור ירוק, יניב יעקב, לא מקבל את ההסברים של המשטרה ושל העירייה בנושא. “ראשית אומר שהאכיפה המשטרתית עוזרת. ברגע שתלמידים ידעו שיש אכיפה כולם ירכבו כחוק”.
אבל במשטרה אומרים שהם נמצאים שם כל יום.
“תבקש מהשיטור העירוני סוג ומספר הדוחות שרשמו בחודשיים האחרונים”.
ביקשתי, הם לא מוכנים לתת.
“אז מה יש להם להסתיר? בין אמירה שיש הרבה אכיפה לבין אכיפה יש לפעמים פערים. יש מספיק כוח אדם ואתה תראה שהרכיבה הפרועה תיפסק מהר מאוד. האכיפה פה היא מאוד משמעותית. כנ”ל לגבי מקום הרכיבה ועבירות תנועה אחרות. אם הם אומרים כך אז שיראו נתונים. להגיד לתלמידים לנסוע בזהירות זו לא אכיפה. אבל חשוב לומר שאי אפשר רק לאכוף. תופעת האופניים החשמליים תגבר ואין אלטרנטיבה אחרת. במקביל צריך לדאוג לתשתיות. אי אפשר לבוא לבני הנוער רק עם מקל כל הזמן. אתה לא יכול לצפות שאם לא תיתן להם מקום בטוח לרכוב בו הם ירכבו כחוק. שמעתי משיחות שלי עם הורים משפטים כמו ‘אני אומר לילד שירכוב על המדרכה גם אם זה לא חוקי, אני מפחד’. המדינה מודעת לבעיה כבר כמעט שש שנים ולא עשתה שום מהלך משמעותי לטפל בזה”.
בעירייה אומרים שהם מתכננים שביל אופניים חדש בסמוך.
“יפה שהתעוררו אבל שוב, התופעה ידועה ולא נולדה אתמול. היה מספיק זמן להיערך ברמה של משרד התחבורה. זו אוזלת יד של משרד התחבורה שלא הכריח את הרשויות לעשות את זה. יש מספיק תקציבי תמיכות לזה. מעבר לזה גם לרשות יש אחריות. איך שזה נראה עכשיו הבעיה רק תלך ותחמיר, אבל אם ימשיכו לתת תירוצים נראה יותר נפגעים ויותר הרוגים”.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: “האכיפה מתבצעת לשם שמירה על מרקם חיים תקין וביטחונם של משתמשי הדרך. האכיפה אינה כוללת כניסה לבתי ספר כי אם במתחמים האסורים ברכיבה”.
