בשכונת אליעזר בכפר סבא לא נרגעים משוד שארע ביום חמישי האחרון בלילה לקראת חצות באחד מבתי השכונה. השודדים נכנסו לבית והתחילו לשוטט בו כשלפתע הדיירת, תושבת השכונה בת למעלה מ-70, נכנסה פנימה ונחרדה לגלותם. השניים איימו עליה שאם לא תשתף פעולה, יהרגו אותה, ונעלו אותה במזווה לא לפני שנתנו לה כוס מים כיוון שחשה בסחרחורת, ונמלטו מהמקום. במשטרה אומרים כי איש עדיין לא נעצר והמקרה בחקירה.
בנה של האישה סיפר לצומת השרון: "אבא שלי התאשפז ביום רביעי וכולנו עזבנו את עיסוקנו ונסענו אליו. ביום חמישי ב-11 בלילה המטפל של אבא שלי החליף אותנו וכל אחד הלך לדרכו. כשאמא שלי נכנסה הביתה, תפסו אותה שני אנשים שכבר התחילו בתהליך של פריצה. הם סתמו לה את הפה עם היד ואמרו לה שאם תצעק הם יהרגו אותה והכניסו אותה למזווה. לקחו לה את הכסף, את התכשיטים, את האוטו, את הטלפון הנייד, את הטלפון של הבית, ממש הפכו את המקום והסתלקו. למזלנו הטוב היא הצליחה להשתחרר מהמזווה בהפעלת כוח קל ורצה לשכנים. דרך השכנים היא הזעיקה אותנו. הייתה משטרה במקום ולקחה את כל העדויות שצריך לקחת. מאז אמא ישנה אצל אחותי. אבא שלי הוא סיעודי ויש לנו מטפל והוא מאוייש 24/7 במשך כמעט 15 שנה. אין מצב שבבית הזה לא נמצא אף אחד. אז יש שתי אפשרויות או שהגנבים מתצפתים על הבתים בצורה מוזרה, או שמישהו בבית החולים החליט שהוא נותן מידע שכל המשפחה פה והבית פנוי, ויש מספיק כאלה שם".
הגברת עצמה סיפרה: "זו טראומה מאוד קשה. כשנכנסתי לחדר השינה, אמרו לי 'אל תדאגי, אנחנו רק גנבים'. הם סתמו לי את הפה והם אמרו שאם אשתף פעולה הם לא יהרגו אותי. לא העזתי לצרוח. כולם צוחקים שהפעלתי אותם, אבל אני סוכרתית ועמדתי להתעלף וביקשתי מהם כוס מים והם הביאו לי. אמרו לי 'תשמעי, לך יש בית ואנחנו צריכים לפרנס את הילדים שלנו'. אמרתי 'צאו לעבוד'. אמרו 'אין עבודה'. ביקשתי בגלל שבעלי גוסס שלא יקחו את הטלפון עם כל אנשי הקשר אבל הם אמרו 'הוא יחיה' ולקחו הכל, נעלו אותי במזווה ונעלו מבחוץ. הפעלתי כוחות על ואחרי חצי שעה של ניסיונות אמרתי אני חייבת להיות 'וונדר וומן'. שברתי את הדלת עם הישבן ורצתי בגשם שוטף את השכן והזעקתי את הבנים ובמקביל הגיעה משטרה".
איך את מרגישה מאז?
"אני כל הזמן על כדורי הרגעה. ממש איבדתי את הביטחון שלי. אם לא הגשם, הייתי רואה שהסוכך נקרע עוד לפני שנכנסתי. הייתי רואה ובורחת כל עוד נפשי בי".
לפי הסיפור היית גיבורה בזמן אמת.
"זה כן. אבל עכשיו אני מתקשה להיכנס הביתה. יש לי טראומה. הבת שלי לא נותנת לי לישון לבד בשום אופן ואני מאז ישנה אצלה".
"בחצי השנה האחרונה אנחנו עדים לתחושתנו לעלייה בגל הפריצות", אומר יו"ר וועד השכונה, דוד ריצ'קה. "לנוכח זאת ארגנו פה וועד שעוסק גם בענייני הביטחון של השכונה. אנחנו לא מיליציה אבל עושים כמיטב יכולתנו כאזרחים. כעת התחושה של ההחמרה במצב גברה לנוכח העובדה שהאישה נכלאה שם באיזה מזווה. זה די מפחיד והיא לא צעירה. אנחנו מנסים לפעול מול גורמי העירייה, ומול המשטרה. לא נוכל ככל הנראה להפסיק את הגל הזה. את האנשים האלה לא עוצר כמעט שום דבר. אבל ננסה להגיע למצב שבו העניינים יהיו רגועים יותר ונוכל לתת מסר מרגיע לתושבי השכונה בשיתוף פעולה עם העירייה והמשטרה – כך אנחנו מקווים. זה לא פשוט, אנחנו שכונה די קטנה ובדרך כלל שקט פה וגם נעים והדבר הזה מייצר חוסר ביטחון ממשי אצל אנשים מכל הגילאים".
אנשים פה מפחדים?
"יש פה אנשים שהתבגרו פה כמוני וכמו זוגתי ואחרים ויש גם כמה צעירים – ואת כולם זה מפחיד כי אף אחד לא רוצה להתיקל או להסתבך בעימות גופני. אנחנו לא רמבו, אך מקווים שנצליח להחזיר את ההרתעה לשכונה ואנחנו פועלים בהתאם".
