כשנה וחצי אחרי שעיריית כפר סבא הקימה מתקן זמני לטיפול בגזם בסמוך לבתי העלמין מנוחה נכונה ופרדס חיים ועוררה זעם רב, היא הכריזה השבוע כי בתוך כשנתיים יוקם מתקן סגור בסטנדרט אירופאי שאין כמותו בארץ לטיפול בגזם, בקצה הצפוני והמרוחק של העיר באזור התעשייה כ"ס 50.
המתקן, שאמור להיות נקי, ללא רעש, ללא ריח וללא מפגע של זיהום אוויר יקלוט עד 6,000 טון גזם בחודש שיופרד מפסולת גושית (כגון רהיטים), יקוצץ וישוגר למתקן קומפוסט. מדובר בתוכנית שהוצגה לראשונה בוועדת איכות הסביבה העירונית ומשמעותה לדברי העירייה חיסכון של כמיליון שקלים בשנה מהפחתת עלויות הטיפול בגזם ברחובות העיר, סכום שצפוי לגדול מדי שנה.
בעירייה מתחייבים כי תכנון המתקן ייעשה בשיתוף עם גורמי מקצוע בעיר ותושבים ואומרים שבימים אלה מתנהל כבר שיתוף ציבור בנושא. כמו כן, המתקן יהיה תחת בקרה תפעולית שוטפת של החברה הכלכלית. הזוכה במכרז יתחייב להקים את המתקן על חשבונו, וזאת כנגד זיכיון להפעלת המתקן לתקופה של 15-10 שנים.
סמנכ"ל פיתוח עסקי וראש מנהלת העסקים בחברה הכלכלית, עידן חסון: "מדובר במתקן סגור עם ארבעה מסועים לוגיסטיים שדרכם ייכנסו משאיות, תהליך שכולו ממוכן ואוטומטי להפרדת פסולת גושית שמתערבבת בו. מיד אחרי ההפרדה עושים הכנה לשילוח למתקני קצה. בתוך המתקן הסגור ישולבו מערכות אקוסטיות למניעת רעש וחיישנים למציאת חלקיקי מזהמים, אף שאלה אינם צפויים במתקן כזה. המתקן ישנה לחלוטין את שיטת הפינוי מתוך העיר, ישמור את העיר נקייה יותר ויחסוך כסף לרשות שכיום משנעת את הגזם שלה למתקן פרטי בטייבה ומשלמת כסף רב עקב חוסר בשוק תחרותי. לבסוף אנחנו נדאג שיהיה טיפול קצה אמיתי – מיחזור באופן שהולם את האג'נדה של כפר סבא".
מה ההבדל בין מתקן סגור ופתוח?
"יש שני היבטים – אובייקטיבי וסובייקטיבי. האובייקטיבי הוא כשמשהו פתוח יש לך פחות שליטה עליו ויש יותר יכולת להגיע אליו ולזרוק שם דברים שאנחנו לא רוצים שיכנסו למקום. ברגע שזה סגור, מצולם ומנוטר יש שליטה הדוקה יותר על מה שנעשה שם. בהיבט הסובייקטיבי – זה עניין מנטאלי. כשהמתקן סגור זה מאפשר לך לשלוט בנושאים של נראות. המקום מקבל צורה של מרלו"ג (מרכז לוגיסטי) בסטנדרט הכי גבוה. אתה יכול לבקר נושאים הקשורים לרעש, זה יקל על תושבים ודיירים באזור התעשייה ולא ייצר מטרד ויפיג את החששות".
אז באמת אין מה לחשוש, המתקן יפעל בלי אשפה ובלי חשש לזיהום אוויר?
"בדיוק כך, אבל אני מדייק – יש פסולת גושית היום עם הגזם אבל לא פסולת מעורבת. השאיפה להגיע רק לגזם, כולל בעבודת הסברה מול התושבים. הפסולת הגושית עוברת או למיחזור או להטמנה. זו פוזיציה לוגיסטית. מכיוון שאין טיפול קצה במתקן אין חשש לזיהום כזה או אחר".
יגיע לשם גם גזם מערים שכנות, כלומר תעשו מזה עסק כלכלי?
"כדי להקים תחנה בסטנדרט שאנחנו מדברים עליה, בעלות של כ-15 מיליון שקלים, אתה נדרש להגיע לכמות גזם שהיא יותר ממה שהעיר מייצרת. כיום היא מייצרת סדר גודל ממוצע של 1,500 טון גזם בחודש. פה אנחנו מדברים על קצת יותר מפי שניים כדי לאזן את זה ולהפוך את זה לכלכלי".
ראש העיר, רפי סער: "המתקן החדש שאנו בוחנים כעת את הקמתו, יאפשר לנו לקדם את המדיניות העירונית לשמירה על הסביבה ומרחב עירוני ירוק ונקי, וזאת תוך חיסכון כספי משמעותי בעלויות העירוניות, והכל תוך הליך שיתוף הציבור. חשוב להדגיש, כי המתקן יאפשר טיפול יעיל יותר בפסולת המוצקה ובגזם".
סגן ראש העיר ומחזיק תיק הקיימות והחדשנות, עילאי הרסגור-הנדין: "לאחר תהליך ארוך של בחינת הנושא מהבחינה הכלכלית והסביבתית ודיון עליו בוועדת איכות הסביבה, פתחנו בהליך שיתוף ציבור מול בעלי עניין ופעילי ציבור במזרח העיר. המטרה היא לעשות זאת באופן השקוף ביותר כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי הקמת תחנת מעבר לגזם ופסולת גושית, שתהיה הנקייה בישראל. ההשלכות על ניקיון הרחובות יהיו דרמטיות. בסוף התהליך נוכל להפריד את הגזם הנקי ממכונות כביסה, רהיטים וכדומה, להעלים את פינות הגזם ולהפוך את כפר סבא למובילה בארץ בתחום".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
