כניסת השבת בכפר סבא: 17:12
יציאת השבת בכפר סבא: 18:18
פרשת כי תשא
הקב"ה מורה למשה רבינו לאסוף מטבע מחצית השקל "העשיר לא ירבה – והדל לא ימעיט".
מצווה זו חוזרת מדי שנה בערב פורים נותנים 'זכר למחצית השקל'.
טענת המן כנגד עמנו: בבואו לשכנע את המלך לחתום על גזירת חיסול העם היהודי, נוקט המן בטענה קשה: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותך … ולמלך אין שווה להניחם".
העם הזה הוא חצוי, מפוצל ומקוטב, ימנים ושמאלים, אשכנזים וספרדיים, אנשי ארץ ישראל וחוץ לארץ, הנה אפילו קואליציה הם לא מסוגלים להקים אחרי שלוש מערכות בחירות רצופות…
ולכן אין טעם להשאיר אותם בחיים.
המלך גם לא צריך לחשוש שהם יקימו עצרת צעקה כלל עולמית, משום שהם לא יהיו מסוגלים להגיע להסכמה מי תהיה הוועדה שתארגן את העצרת…
וכדי לשכנע את המלך יותר, המן הוסיף ושקל על גנזי המלך "עשרת אלפים ככר כסף" –
הגמרא מסכת מגילה (טז,ב) מסבירה ש"עשרת אלפים כיכר כסף" הם שווי ערך לחשבון שש מאות אלף מטבעות מחצית השקל = שש מאות אלף מספר עם ישראל שיצאו ממצרים.
המן נתן בדיוק את הסכום הזה שהעניקו כל ישראל, כדי לקטרג על האחדות שיצרנו בכוח הנתינה המשותפת של מחצית השקל.
ואחרי כל זה עולה השאלה
למה נתקעים על המחצית הזו?
אדרבה, למה לא נוסיף וניתן שקל שלם או מיליון שקלים שלמים?
הרעיון הוא שכל אחד מאיתנו הוא רק "חצי".
בני האדם בכלל – וכל שכן בני העם היהודי – הם "רקמה אנושית אחת" שכל אחד מעניק את הצבע והתרומה שלו אל תוך הרקמה הזו.
כל מוצר שאנו מחזיקים יש בו שותפות של אלפי אנשים: אחד שתל את העץ, אחד גזם אותו, אחד הוביל אותו לנגריה, אחד עיצב אותו בנגריה, ועוד רבים אחרים הובילו אותו לחנות, סידרו אותו על המדפים ומכרו אותו ללקוח.
כל אדם מביא לעולם יכולת איכותית אחת וכולנו יחד מרכיבים את השלם.
אנו יודעים כיום כי עצבים הקשורים לפעילות הלב נמצאים בכלל בכף הרגל וכך הלב הוא רק "מחצית" הזקוק להשלמה של הרגל כדי לעשות את עבודתו במאה אחוז.
הרעיון הזה מגיע לשיא בימים אלו עם הפחד מהקורונה: פתאום מתברר שאפילו החמצן שאנו נושמים הוא סך כל האנשים החיים על פני הגלובוס. איש אינו חי על אי בודד.
כשאדם אחד מתעטש בעיר וואהן בסין, הבורסה בארצות הברית קורסת.
כשמתגלה נשא קורונה אחד במינכן, השמים בארץ ישראל נסגרים.
ולכן נותנים "מחצית השקל", כדי להזכיר לעצמנו שכל אחד מאתנו הוא רק "חצי" וכולנו יחד מרכיבים את השלם.
ואם העשיר ישאל: רגע, מה העני נותן לחיי? מה הוא תורם לי? מילא אדם שעובד ומייצר ותורם לחברה, אבל העני לא עובד ולא מייצר כלום, רק חי כפרזיט על חשבון העשיר. אז למה אני רק "מחצית" בלעדיו?
העני מעניק לעשיר את המתנה הגדולה ביותר שקיימת: מתנת הנתינה.
את האפשרות להיות נותן, לפרוץ את חומת האגו ולגלות את היופי הנשמתי האצילי שבוער בתוך כל אחד מאתנו.
שבת שלום!
הרב יעקב מזרחי הוא מנהל בית חב"ד כפר סבא.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
