תמונות של אנשים

זום בליל הסדר: חמש משפחות מכפר סבא מספרות על ערב פסח מצומצם ומיוחד

למרות ההגבלות גם בכפר סבא לא ויתרו על הארוחה החגיגית, קריאת ההגדה, שירי החג ומפגשים עם המשפחה המורחבת שהתקיימו דרך המסך

פורסם בתאריך: 10.4.20 08:58

"לפחות חסכנו את הפקקים ואת הוויכוח הנצחי של איפה עושים את הסדר"

משפחת נוביק

מי: אורלי, מעצבת UX עצמאית, גלעד, מנהל פיתוח ב-LetsDeel, והילדים ג׳וי (12), אמילי (10), ליאם (8) וראיין (6).

"זו הפעם הראשונה שחגגנו את הסדר לגמרי לבד", מספרים בני הזוג נוביק, "גרנו בקנדה מספר שנים וגם שם חגגנו ללא המשפחה, אבל זו הפעם הראשונה בה חגגנו גם ללא חברים. הסיטואציה הייתה משעשעת כי לא היה מי שינהל את הסדר כמו תמיד וכל פעם היינו צריכים לקרוא את כל האותיות הקטנות בהגדה כדי לזכור מה עושים עכשיו. בסך הכל השתדלנו להסתכל על חצי הכוס המלאה. אנחנו שנינו רגילים לעבוד מהבית גם לפני המשבר, כך שהסגר לא השפיע עלינו באופן משמעותי. לפחות חסכנו את הפקקים ואת הוויכוח הנצחי של איפה עושים את הסדר השנה. התחברנו בזום להורים במהלך הסדר ויכולנו לשתף קצת חוויות תוך כדי. אנחנו חושבים שמה שעזר לנו ליהנות מהחג זאת העובדה שיש לנו ארבעה ילדים ולכן לא הרגשנו ממש לבד. חיפוש האפיקומן הפך לאתגר לוגיסטי בו הילדים חילקו ביניהם אזורי חיפוש עד שהבהרנו להם שרק המוצא מקבל מתנה ואז זה הפך לתחרותי בו כל ילד לעצמו. מכיוון שזאת הייתה הסביבה הטבעית שלהם, הילדים היו הרבה יותר משוחררים ונהנו יותר מהרגיל (גם לא התלבשנו באופן חגיגי מדי, כי באמת רצינו לשים דגש על החוויה המשפחתית). בסך הכל זה היה ערב מגבש ביותר וזו הפעם הראשונה שבה באמת נהנינו בלי כל הבלאגן ששורר בערב חג טיפוסי".

 

"נהניתי מאוד מהביחד של משפחתי המצומצמת"

משפחת טיגלמן

מי: אורית, מנהלת שירות בחברת "זו ארץ זו"; חיים; והילדים גיל (20.5), רון (17) ומתן (10).

"כל שנה היינו נוסעים כל המשפחה המורחבת, משפחת כהן, סבא, סבתא, האחים והנכדים לצימר, כל שנה במקום אחר בארץ, ודואגים לבשל ארוחת חג חגיגית ומסורתית", מספרת אורית, "הביחד שלנו זה הדבר הכי כיף וממלא בתחושת אחדות ואושר. השנה לצערנו הרב ואחרי לבטים רבים כל אחד מאיתנו חגג עם משפחתו הקרובה. ההורים שלי עדנה וחזי כהן, אחי הגדול אורן ואחי הקטן גיא. כל אחד בחיק משפחתו, כמוהם גם אני עם חיים והילדים (גיל רון ומתן) בבית שלי. אני חייבת להודות שבהתחלה המחשבה היה קשה, הרגשה מוזרה, איך זה ייתכן? חג בלי כולם? אין רעש ואת הבדיחות המשפחתיות, אין החבאת אפיקומן שכל הילדים מתרוצצים. אבל מהר מאוד שיניתי גישה וכמו מכל דבר צריך לקחת את הטוב. נהניתי מאוד מהביחד של משפחתי המצומצמת והבנתי שגם קיבלנו באיזשהו מקום מתנה: זמן אחדות ואהבה עם האהובים שקרובים ביותר ללבי והבאסה הפכה לסבבה. בשעה 20:30 יצאנו למרפסת לשיר מה נשתנה ובכך מילאנו את בקשת עיריית כפר סבא. ההרגשה הייתה מדהימה ומעצימה – רבים יצאו ושיתפו פעולה. מעולם לא היינו כל כך מאוחדים כמו היום".

 

"בגדים לבנים, מרפסת פתוחה, אוויר נעים, ריח טוב של צלי אופף את הבית"

משפחת כהן

צולם לפני כניסת החג

מי: אבירם, ספר הגברים מ"המספרה", יהודית ובתם יעלה.

"בשבועות אלה ב'(ה)מספרה' אנו בדרך כלל עובדים מסביב לשעון, מנסים לקבל את כל המשפחה הגדולה שמסתפרת אצלנו לקראת החגים והעומר", מספר אבירם, "אלוקים רצה ונשארנו בבית תחת מציאות הזויה של נגיף ואני, כהרגלי, עוד מדמיין כיצד אעשה מהלימון לימונדה – מבסוט על החופש, מסתלבט על החיים עם יעלה התינוקת שלי. דמיינתי את עצמי במרפסת, כוס ערק עם קוביית קרח, מכין מבעוד מועד את ליל הסדר, עושה כושר גופני מול הטלוויזיה וישן מלא – כמו בן חורין אמיתי. ואז נפלה האמת. לאשתי היפה, יהודית, תוכניות משלה ומהר מאד מצאתי עצמי עם סמרטוט ותרסיס משמיד שקר כלשהו ביד. עבדות במיטבה – נקה את התעלות של המרפסת, נקה ת'חלונות. ואני בתנועות של ילד הקארטה – רסס נגב – מפנים: אני בן חורין דווקא בגלל הניצחון על הרצון שלי להיות בצד הנוח, המתענג הקל והעצל.
אין חופש גדול מלהבין שיש עת לכל דבר, לא רוצה לשרוף את המוח מול נטפליקס או לתת לחדשות להשתיל לי במוח את מי לאהוב או לשנוא היום, להיות עבד לאפל, לגוגל לפייסבוק. תנו לי להתאמץ ולהזיע בנקיונות. לעלות אט אט לרגע זך, מקודש, זורח באור צחצחות, אז תגיע העת להסב. בבגדים לבנים, מרפסת פתוחה, אוויר נעים, ריח טוב של צלי טלה אופף את הבית. יעלה הקטנה כמעט בת שנה בשמלת חג, אני מנסה להוסיף תנועות מוזרות ל'מה נשתנה' כדי לעניין אותה. כשהיא נקרעת מצחוק כשאני מצליף עם הבצל הירוק כמנהג המסורת הפרסית בדיינו, בדיוק כמו שלמדתי מאבא שלי. שלמד מאבא שלו , וכך מאז ועד היום. וזה הכוח הבלתי מנוצח שלנו. חג חירות שמח".

 

"הכאוס בזום היה די דומה לבלגן בשולחן הסדר המסורתי"

משפחת ורנר

מי: ערן, טרייסי והילדים איתי (10), נועה (8) ועדי (6).

"את ליל הסגר הזה לא נשכח שנים רבות", מספר ערן, "אמנם אנחנו רגילים לחגוג את הפסח בבית, אבל עם המשפחה המורחבת, עם האחים והאחיינים, ההורים שלי ושל אשתי. רבים מסממני החג שהכרנו נעלמו, ביניהם הפקקים בכבישים, החיפושים אחר חניה פנויה וכמות האוכל המוגזמת על שולחן החג. יחד עם זאת החלטנו שלא מוותרים, ואת הפסח נחגוג כהלכתו. החל מהניקיונות והכנת האוכל, שירים ששרו הילדים בסדר זום משפחתי עם הסבים ובני הדודים וגם חיפוש אפיקומן אינטראקטיבי שארגן סבא אלי. הכאוס בזום היה די דומה לבלגן בשולחן הסדר המסורתי, אך לצד החגיגיות היה בו גם קצת עצב, ובעיקר בלראות את שולחן החג הערוך לשניים בבתי הסבים והסבתות. אחר כך עברנו לערוך סדר במשפחה הגרעינית. בשבילי היתה זו הפעם הראשונה להוביל את הסדר במלואו, ולכן לא ויתרנו על קריאה בהגדה (מתנת עיריית כפר סבא) וכמה שירי פסח, וכמובן על האוכל הטוב. חצי הכוס המלאה היתה שכל ה'אורחיםי הלכו מוקדם ולא נאלצנו לשטוף כלים אל תוך השעות הקטנות של הלילה. עם תום הארוחה יצאנו לגינה לשירת מרפסות שכונתית מרגשת, תחושת אחדות של כל הקהילה בשכונה הירוקה. מקווים לחזור במהרה לשגרה, לצאת לחירות או לכל הפחות לעבודה, ולתיקון גדול בשנה הבאה – ליל סדר כבעבר, בחיק המשפחה המורחבת".

 

"החלטנו שלא ניתן לקורונה לנצח אותנו"

משפחת דפנה

צולם לפני כניסת החג

מי: חגי, אל"מ במיל' ויועץ ארגוני; רותי ובתם מוריה.

"כשהקורונה משתוללת בחוץ וההנחיות מאלצות אותנו להישאר ספונים בבית, חגגנו סדר שונה מכל סדר שחגגנו בעבר. לראשונה מאז נישאנו חגגנו את ליל הסדר בהרכב משפחתי מאד מצומצם", מספר חגי, "סדר זה החזיר אותי למחוזות ילדותי, שנים בהן גדלתי במשפחה של הורים יוצאי שואה, כאשר לשולחן הסדר ישבו הורי ושני אחי וזהו, פשוט כי לא היה מי שיצטרף. מעניין, שבאותן שנים היה נדמה לנו שכך חוגגים את הסדר, כי כך היה גם ברוב הבתים של החברים שלנו. יחד עם זאת, השמחה והשירה במהלך הסדר היתה אמנם כאילו סביב שולחן הסדר יושבת משפחה מורחבת, אבל 'עננת' השואה תמיד היתה ברקע. כמו כן, זכור לי שעם סיום הסדר, נהגנו ללכת להשתתף בסדר הגדול שערך הרבי מצאנז (האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל), וקשה לי לשכוח איך הרבי היה פורץ בבכי קורע לב כשהיה מגיע ל'מרור', בכי על משפחתו הגדולה (אשה ואחד עשר ילדים) שהושמדה בשואה. חוויה ייחודית זאת נשארה חלק מזיכרון הילדות שלי בכלל ומחוויית הסדר בפרט.

"וב"ה זכינו לחגוג מדי שנה את הסדר ברוב עם, כשהילדים והנכדים מסבים איתנו סביב שולחן הסדר, וקריאת הסדר מתערבבת במצהלות הנכדים חסרי הסבלנות, שהגדולים ביניהם כבר רוצים להגיע ל'תפוח אדמה והביצה במי מלח' ואחיהם הקטנים יותר שואלים בפה מלא (תפוח אדמה או ביצה) 'מתי מגיעים כבר לאפיקומן?', כשהדבר שעניין אותם באמת, אלו המתנות שיקבלו תמורת השבתו.

"זיכרונות הילדות בצד חווית הסדר במשפחה המורחבת היום, גרמו לנו להחליט שלא ניתן לקורונה לנצח אותנו, ולכן ערכנו השנה שני סדרים – הראשון היה כשעה לפני כניסת החג וזה היה סדר בזום, בו השתתפה כל המשפחה, הילדים והנכדים. שרנו מקצת משירי ההגדה וקראנו מספר קטעים מההגדה ונפרדנו בברכת חג כשר ושמח. הסדר השני היה הסדר המסורתי, אותו חגגנו בהרכב מצומצם של שלושה משתתפים – רותי רעייתי, בתנו הצעירה מוריה ואני. גם בסדר הזה שרנו ושמחנו, קראנו את ההגדה כסדרה והתגעגענו לשנה הבאה, שנה בה נזכה שוב לחגוג את הסדר עם כל המשפחה.

"כחברי עמותת 'אדם' שהוקמה על ידי חברים שיצאו לגמלאות והחליטו לנתב את האנרגיה שלהם לעשיה למען בודדים או קבוצות שזקוקים לתמיכה פיזית או רגשית, זכרנו בליל סדר זה גם את אלה בתוכנו שמעבירים מדי שנה את הסדר בבדידות ליד שולחן ערוך בצמצום רב".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הנושאים החמים בכפר סבא?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר