משפחת עיואן: "בשנה הבאה תהיה שמחה כפולה ומכופלת"
ליאת וארז עיואן במימונה. צילום: ארן חן צלמים
מדי שנה, יותר מעשור, נערכת בבית משפחת עיואן בכפר סבא מימונה מהאגדות ולערב אחד בית המשפחה הופך לארמון המלך במרוקו. "המטעמים, הרהיטים התלבושות – הכל הופך מאגדה למציאות", אומרת אם המשפחה ליאת, מעצבת שמלות ערב ומפיקת אירועי חינה יוקרתיים, "הדלת פתוחה וכך גם הלב, וכל מי שרוצה להגיע מגיע. מדי שנה עוברים בבית מאות אנשים, באים, מברכים, שרים, רוקדים ואוכלים מתוקים כמו ספינג', מופלטה, ז׳בן, ריבות ועוד ועוד. כל ערב כזה מלווה בצוות שלם והפקה, כולל 20 קילו קמח של מופלטות וספינג'ים, דבש וסוכר, דיג’יי גולן חסיד, הצלם האמן ארן חן וצוותו וקרובים ורחוקים שמגיעים במיוחד לחגוג איתנו, כולל משפחה, שכנים, ראש העירייה, צוות המימונה של עיריית כפר סבא ועוד. כולם באים לחגוג איתנו והבית גדוש ועמוס אנשים עד השעות הקטנות של הלילה, כי אחרי שכולם הולכים אנחנו מתחילים בסדר וניקיונות".
המימונה במשפחת עיואן. צילום: ארן חן צלמים
והשנה?
"בשנתיים האחרונות, חוץ מההפקה של המימונה המשפחתית, אני גם מפיקה אירועי מימונה ענקיים והשנה היו אמורים להיות לי ארבעה כאלה שבוטלו. זה פוגע לי לא רק בפרנסה אלא גם במורל. בצל הקורונה גם נבצר מאיתנו לצערי לחגוג מימונה גדולה מושקעת וזה כואב לי כי אני, כמרוקאית, מרגישה צורך לשמר את המסורת ולהעבירה לילדיי. לכן נעשה השנה מעין מימונה-קורונה, שזה אומר משהו קטן מאוד רק למשפחה הקרובה ולקומץ חברים, תוך שמירה על ההנחיות של משרד הבריאות כדי לא לסכן אף אחד. נגיש מגשים של מופלטות וספינג'ים חמים, בתקווה שבשנה הבאה תהיה שמחה כפולה ומכופלת ונוכל לחגוג יחד כולם".
אליס גל: "זו השנה הראשונה בחיי שלא אטעם מהמופלטה של אמא"
אליס גל. צילום פרטי
תושבת כפר סבא אליס גל, אמא לשישה, היא יו"ר סניף כפר סבא של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו. "בילדותי, זכורות לי ההכנות למימונה של אמי האהובה מרסל ושל סבתי אסתר ז"ל", מספרת גל, "כבר בחול המועד הן שקדו על עוגיות כשרות לפסח, העשויות משקדים, בוטנים, אגוזים ושומשום ורקחו ריבות פרי. אבי המהמם והמיוחד במינו, אונרי, שכל כך אוהב את תרבות האירוח, עמל על משקאות מיוחדות לאורחים שלו, על קוקטיילים נדירים ועל קניות בשפע כדי שהשולחנות יהיו עמוסים וצבעוניים ככל האפשר וכדי לארח את האורחים כיד המלך כמו שהוא יודע.
"לשמחתי, אנו נמצאים בעידן רב תרבותי שבמסגרתו הפכו חגיגות המימונה לאירוע מסורתי ולחג לאומי ולא רק בקרב העדה המרוקאית. לצערי, אנו נמצאים בעיצומו של משבר בשל מגפת הקורונה ולא יכולים השנה לחוג את החג כפי שאנו רגילים. לא נוכל לארח, שזה בעצם סמל החג, ולא נוכל לצאת לטבע. עצוב לי אישית שהורי יהיו לבד בחג, ואני יודעת ומאמינה שזה כואב לעוד לרבים. זוהי לי שנה ראשונה בחיי שלא אטעם מהמופלטה של אמא.
גל עם ראש העירייה רפי סער במימונה בבית משפחת לוגסי בשנה שעברה
"לצד זה, מתוקף תפקידי, אני כבר 12 שנה מסתובבת בבית המשפחות המארחות ולא ממש חוגגת את החג באופן אישי עם משפחתי. יש בזה גם הזדמנות שהשנה, בפעם הראשונה, ילדי יאכלו מופלטה מעשי ידיי. אני בטוחה שהם יגידו ש'אין על המופלטה של סבתא מרסל'. תהיה מימונה מסורתית קטנה ומצומצמת, עם מופלטות, ספינג'ים, ריבות ועוגיות שאכין וכמובן נלבש גם את הלבוש מסורתי ונשמח ככל יכולתנו את שמחת החג.
"למרות זאת, עם כל הקשיים שהמגפה הזאת הביאה עמה, אני סבורה שהיקום מנסה להעביר לנו מסר חשוב, מסר שלא עובר בדרך הרגילה, מסר שטומן בחובו חשיבה אחרת, חשיבה שעדיין לא נחשפנו אליה, ובמקום לפתח אנטי למה שקורה עם המגפה הזאת פשוט כדאי שננשום ונקשיב. בסופו של דבר, זה יחלוף. הכל יהיה בסדר ואנחנו, כל כך חזקים, נתגבר על הקשיים ונצא עם הרבה תובנות מהתקופה הזאת. ובשנה הבאה, בעזרת השם, בטוחה אני שנחגוג בגדול ולמימונה יהיה טעם אחר, יותר מבכל שנה. תרבחו ותסעדו, בריאות לכולנו".
משפחת מימוני-כרשיש: "אני אשלח מופלטות למשפחה אם משרד הבריאות יאפשר"
מימונה אצל משפחת מימוני-כרשיש
בזמנים רגילים משפחת מימוני-כרשיש מרעננה חוגגת את המימונה עם מאות אורחים. השנה יאלצו להסתפק רק במשפחה הגרעינית. "אנחנו עושים מימונה השנה, אבל מימונה מאוד קטנה", אומרת אם המשפחה יפה, "ישתתף רק מי שגר בבית – אני, בעלי, שלושת הילדים שלי ובת הזוג של אחד הבנים. הבת שלי, שגרה בנתניה, לא תחגוג איתנו. בכל שנה אני מתחילה להכין את העוגיות שבוע וחצי לפני פסח. אני מתחילה עם עוגיות החמץ, ואז בחול המועד אני עושה את הכשר לפסח. כל העיר באה אלינו, בין 600-500 איש. יש לנו מערכת סאונד שעלתה לנו כמה אלפי שקלים ואנחנו עושים שמח, שמים מוזיקה כל הערב. זו חתיכת הפקה המימונה אצלנו. אז כמובן שהמצב קצת שונה עכשיו, ולא נזכה לחגוג חגיגה המונית. השנה, אני עדיין עושה מופלטות וספינג', אבל מן הסתם הרבה פחות. אבל עדיין עושים, גם בשביל הברכות וגם בשביל האווירה, לשמח את המשפחה".
מימונה אצל משפחת מימוני-כרשיש
תשלחי קצת מופלטות לשאר המשפחה?
"אני אשלח מופלטות למשפחה אם משרד הבריאות יאפשר את זה. אשלח לאחים, לבת שלי. יש לי גם אח חולה קורונה שמאושפז בגלל המצב שלו בבית החולים. אני מקווה מאוד שהוא יבריא, כי זו תהיה הבשורה הכי טובה שאפשר לקבל לחג".
משפחת מלכה: "נשים מופלטות ליד הדלת של ההורים שלי"
משפחת מלכה במימונה. צילום פרטי
משפחת מלכה מקיימת יותר מעשור את אחת המימונות הגדולות ברעננה, אך גם היא תאלץ השנה להסתפק בחגיגה קטנה. "אנחנו עושים כל שנה מימונה גדולה, שהשנה היא תהיה קטנה מאוד לצערי", אומרת אם המשפחה סימי, "מדי שנה אנחנו עושים מימונה של בין 200-150 איש. אנשים כל הזמן נכנסים ויוצאים – בני משפחה, חברים, שכנים ואפילו אנשים שאנחנו לא מכירים נכנסים ונהנים מהאוכל. איך אומרים? תרבחו ותסעדו. את המופלטות אני ואחיות שלי מכינות כל הערב, עומדות על הגז ולא נושמות מרוב עבודה, ברוך השם. וזה אפילו לא מספיק, אנחנו כל הזמן בלחץ להוציא מופלטות כדי שכולם יאכלו וממש עוברות אחד אחד כדי לוודא שכולם אוכלים. יש לנו שולחן ערוך עם סירים עם קציצות ורוטב ואיך שיוצא החג אנחנו מביאים פיתות חמות, ויש את השולחן של המתוקים והאלכוהול. אנחנו רוקדים, שרים ונהנים, פשוט כיף. מדי שנה יש משלחת של עיריית רעננה וראש העירייה עם הסגנים מגיעים אלינו ומשתתפים בשמחה שלנו. אנחנו עושים את המימונה הזאת באופן מסורתי כבר יותר מ-12 שנה".
המימונה של משפחת מלכה. צילום פרטי
ומה יהיה השנה?
"השנה זה עצוב, כי זה יהיה בקטן. כולם כבר כותבים לי 'השנה לא נהיה אתכם, אנחנו לא מאמינים'. השנה נחגוג רק המשפחה הגרעינית, מי שנמצא בבית, אני, בעלי והילדים. אחר כך כמובן שנשים מופלטות ליד הדלת של ההורים שלי כי אמא שלי חייבת לטעום. גם הבת שלי, שעושה שירות לאומי בבית לוינשטיין, כבר שלחה לי הודעה שמחכים שם למופלטות שלי. את מי שאפשר לפנק, מפנקים".
משפחת שמסי: "החלטתי להעביר את המימונה שלי לבתי החולים"
רוחמה שמסי במימונה. צילום: איציק בין דוסא
לאחר ארבע שנים שבמשפחת שמסי מהרצליה לא עשו מימונה, השנה החליטה אם המשפחה רוחמה לעשות חגיגות מימונה ענקיות. אבל אז הגיעה הקורונה ושיבשה את התוכניות. שמסי, בת 57, ספרית ותושבת שכונת נווה עמל, התכוננה למימונה לפחות חודשיים מראש וקנתה 22 ק"ג קמח, 20 ק"ג שקדים, 20 ק"ג אגוזים, 12 תבניות ביצים ו-15 בקבוקי וודקה ובקבוקי יין. זה עוד לא הכל – שמסי תכננה להקים אוהל ענק, לעצבו ולקשטו, להזמין שטיחים, להזמין צלם מגנטים, להביא את שני האחים שלה שהם זמרים לשיר וכהפתעה נגן בוזוקי, לעשות עמדות אוכל, להלביש את האורחים בתלבושות מסורתיות, ובקיצור לעשות שמח והרבה בעלות של כ-20 אלף שקל. שמסי הבינה שהשנה היא לא תוכל לעשות מימונה כמו שרצתה והחליטה לעשות מימונה לצוותים הרפואיים בבתי החולים מאיר בכפר סבא, שיבא בתל השומר ואיכילוב בתל אביב. בשבועיים האחרונים היא שלחה 80 סלסלות מלאות בעוגות ועוגיות לאיכילוב ולתל השומר ושמחה את העובדים.
המימונה במשפחת שמסי
"כשהתחיל הבלגן של הקורונה הבנתי שלא נוכל לעשות את חגיגות המימונה כמו שתכננתי", מספרת שמסי, "התחלתי לפני שלושה חודשים להכין את הריבות ולפני חודשיים לקנות מצרכים למימונה: סוכריות, שוקולדים, שקדים ואגוזים. אמרתי שהשנה נעשה אירוע ענק ונזמין לפחות 300 איש כי מאז שאמא שלי נפטרה לפני ארבע שנים לא עשינו מימונה גדולה. כבר תכננתי לקחת חופש שבוע בחול המועד כדי להכין את כל העוגות והעוגיות, כמו שאני עושה כל שנה ומכינה דברים טובים מהשעה 8:00 בבוקר עד השעה 3:00 לפנות בוקר. מאז שאני זוכרת את עצמי עשינו מימונה. הזמנו בכל שנה מאות אנשים שאכלו, רקדו ושמחו ולא רצו ללכת הביתה. מי לא היה אצלי במימונה – ראש העיר ועוד הרבה אנשים מכובדים ומוכרים. השנה שלחתי הזמנה לראש הממשלה אבל אז הגיעה הקורונה. יש לי 70 תלבושות מסורתיות שהבאתי ממרוקו ואני לרוב משתמשת בהן לחינה ואני מוציאה ומלבישה את האורחים בהן.
"אמא שלי כל כך אהבה את המימונה. תפרתי לה בגד לבן כמו שהיא ביקשה, במיוחד למימונה, ולצערי, היא לא הספיקה ללבוש אותו והוא נשאר כמו שהוא בארון. אמא שלי הזהירה אותי לא להפסיק לעשות את המימונה כי זה אסור ובשבילה כל כך רציתי להמשיך את המסורת וכל שנה מאז שהיא נפטרה אמרתי שהשנה נחגוג מימונה אבל הלב שלי לא נתן לי ולא יכולתי. כבר השקעתי כ-8,000 שקל במצרכים אבל היה לי עצוב לעשות השנה מימונה במצב הזה, אז החלטתי שחבל לזרוק אותם אם אפשר לשמח מישהו ולהכין מהם דברים טובים שמישהו אחר ייהנה מהם והחלטתי להעביר את המימונה שלי לבתי החולים".
איך עלה הרעיון לעשות מימונה לצוותים הרפואיים?
"לפני שבועיים הנכדים שלי סיפרו לי שבשכונה שלהם ביוחנני הירוקה יש הרבה רופאים ושהם הכינו לילדים שלהם עוגות ועוגיות והציעו שאני אעשה לרופאים עוגיות ועוגות למימונה. אמרתי להם שעכשיו אני מתחילה להכין. כבר לפני כשבוע וחצי שלחתי לבתי החולים עוגיות ועוגות כשרות לפסח וזה חימם להם את הלב. הם היו אסירי תודה. עכשיו אני מתכננת לשלוח להם ביום רביעי, במוצאי החג, מופלטות טריות שאני אכין. אמא שלי לימדה אותי להכין מופלטות והיא אמרה לי שאני מכינה אותן יותר טוב ממנה. אין על המופלטות שלי. השנה אני מתכננת להכין מופלטות מעשרה ק"ג קמח ולשלוח לבתי החולים וכל מי שרוצה מופלטה מוזמן לבוא לקחת ממני. בשנה הבאה אני מקווה שנעשה אירוע ענק".
ויש גם מתכונים:
המופלטה של רוחמה שמסי
צילום: איציק בין דוסא
המצרכים:
1 ק"ג קמח
כפית שטוחה של מלח
כפית שטוחה של סוכר
1/2 2 כוסות מים פושרים
אופן ההכנה:
מערבבים יחד את כל המצרכים ומעבדים עד לקבלת בצק רך. מניחים בצד למשך עשר דקות ואז מחלקים לכדורים קטנים ומניחים אותם בתבנית עם שמן במשך חצי שעה. לאחר מכן פותחים את הכדורים בעזרת מעט שמן, עם שתי כפות הידיים, לגודל המחבת ומניחים על מחבת חמה. הופכים את המופלטה ומעליה מניחים עוד מופלטה. הופכים את שתי המופלטות יחד ומניחים מעליהן עוד מופלטה וכך הלאה, עד שמסיימים את הבצק ויש ערימה של מופלטות אחת מעל השנייה על המחבת.
הספינג' של אליס גל
ספינג'. צילום דודו בכר
המצרכים (לכ-30 יחידות):
1 ק"ג קמח
1 כף שמרים יבשים
1 כף סוכר
3/4 כף מלח
2 ביצים
3-4 כוסות מים חמים
אפשר להוסיף גם שתי כפות של ערק
שמן עמוק לטיגון
אופן ההכנה:
לשים את הקמח, השמרים, הסוכר, הביצה והמלח בקערה. מוסיפים את המים בהדרגה תוך כדי לישה. צריך לצאת בצק רך, קצת דביק, אבל לא נוזלי. יש ללוש עד שמקבלים מרקם אחיד. מניחים את הקערה מכוסה להתפחה לשעה. עם סיום התפיחה, לשים בעדינות מעט ובידיים משומנות קורצים עיגולים. מניחים על משטח משומן ומתפיחים כ-30 דקות נוספות. מחממים שמן בסיר מתאים לטיגון. יוצרים מעין עיגול בצק ושמים אותו בעדינות בשמן הרותח. מטגנים משני הצדדים עד להשחמה. מוציאים למסננת או לנייר סופג, מצננים מעט, מפזרים סוכר ומגישים.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
