כניסת השבת בכפר סבא: 16:11
יציאת השבת בכפר סבא: 17:19
מדוע יעקב לא ישן? פרשת ויצא
פרשתנו, 'ויצא', מספרת את סיפור יציאתו של יעקב לחרן, אל דודו הרשע לבן הארמי. כיצד יהודי אחד ויחיד הלך לארץ זרה. הוא הגיע לשם חסר כל. מלכתחילה חשב שיהיה לו רכוש רב, כי עזב את בית אביו מצוייד בכל טוב וברכוש נכבד, אך בדרך תפסו אליפז בן עשיו, שאביו שלחו להרגו, ויעקב הצליח לשכנעו להותירו בחיים ולהסתפק ברכושו. כך נותר יעקב ללא פרוטה, "כי במקלי עברתי את הירדן". ועם זה, צעד יעקב לדרכו בלב קל, כי היה לו ביטחון גמור בקב"ה.
בבואו לחרן גילה יעקב שאין לו על מי להישען, אפילו לא על קרוביו. דודו, לבן, רימה אותו. בכל זאת, לא איבד יעקב את ביטחונו בקב"ה. אכן, הדבר ארך שנים רבות וחייב עמל קשה – "ביום אכלני חורב וקרח בלילה" – אבל בסופו של דבר השיג עושר רב, ובעיקר זכה שתהיה "מיטתו שלמה": כל ילדיו צמחו וגדלו כראוי, שלמים, צדיקים.
בדרכו עצר ב'בית אל', שם התפלל לה' ושכב לישון – "וישכב במקום ההוא". אומר על כך המדרש: "כל 20 שנה שעמד בביתו של לבן, לא שכב". כפי שנאמר: "ותידד שנתי מעיני". למה לא ישן ב-20 שנות עבודתו בבית לבן, שם עסק לכאורה בעבודה פיזית פשוטה, רעיית צאן?
הרבי מליובאוויטש מגלה רעיון נפלא שכל סיבת הליכתו של יעקב לחרן הייתה למטרה רוחנית נעלה. בחרן סלל יעקב את הדרך לבניו אחריו – לקדש את החיים הגשמיים ולגלות את ניצוצות הקדושה הטמונים בתוכם. לכן היה עליו להיות ערני תמיד ולעמוד על המשמר מול לבן הארמי, שייצג את ההפך הגמור.
את השקפת עולמו המנוגדת ביטא לבן כאשר טען: "הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני". הוא דרש בעלות על שני תחומים: החינוך ("הבנות בנותי"), וחיי המסחר והעסקים ("הצאן צאני"). טענה זו אנו שומעים גם מפי 'יורשיו' הרוחניים של לבן הארמי.
בעידן המודרני
מילא המבוגרים – אתם שייכים לדור הישן. אבל הילדים, הם גדלים בתקופה המודרנית וצריך 'להתקדם' עם הזמן. אתם רוצים ללמדם יהדות? בבקשה, אבל בלבוש 'מודרני', תוך 'התאמת' הדברים לעידן הנוכחי. כך יגדלו 'בני-אדם' ויוכלו לתפקד כראוי בעולם.
"הצאן צאני" – תובע לבן. אינני מתערב בענייני התפילה וחיי הדת שלכם, אבל בענייני עסקים – בזה אני בר-סמכא. עליכם לנטוש את המחשבות על ניהול חיי עסק ועבודה על פי התורה, עם כל הדקדוקים והאיסורים על רמאות והסגת גבול. כך אי אפשר לנהל עסק מוצלח. בענייני עסקים, שמעו בקולי – אומר לבן הארמי (אותיות 'רמאי').
שליטה מלאה
לכן לא היה יעקב יכול לישון בהימצאו בחרן, כפי שהוא אומר: "ותידד שנתי מעיני". היה עליו להבטיח את שליטתו המלאה בשני הנושאים הללו: חינוך הילדים וההתעסקות בענייני העולם דווקא על פי התורה. הוא נדרש להיזהר שלא להניח ללבן ולאנשיו להתערב בזה.
וכך אמר יעקב ללבן: "עבדתיך (במסירות נפש) ארבע-עשרה שנה בשתי בנותיך (חינוך הילדים) ושש שנים בצאנך (דרך ניהול העסקים)" – עמלתי בכל נפשי כדי שהחינוך והפרנסה יהיו אך ורק על פי התורה.
כוח זה הוריש יעקב לצאצאיו עד סוף כל הדורות: לשמור במסירות נפש על חינוך הילדים, שיהיה מקודש לחלוטין, ולנהל גם את כל ענייני הבית והפרנסה באווירה של יהדות וקדושה.
שבת שלום!
הרב יעקב מזרחי הוא מנהל בית חב"ד כפר סבא.
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
