לפני כשבוע ציינו ברחבי הארץ את יום הזכויות הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות. במסגרת האירועים שנערכו לציון היום הזה, התקיימה אמש (חמישי) בזום הרצאתו של סרן במיל' זיו שילון מהרצליה. ההרצאה הייתה אודות סיפורו ההירואי של הקצין, שנפצע אנושות בפעילות מבצעית ברצועת עזה, ובמשך שנתיים עבר לא פחות מ-17 ניתוחים ושיקום אינטנסיבי. "סיפור על כוחה של הנפש והיכולת לצלוח אתגרים בלתי אפשריים. הרצאה בלתי נשכחת, מסעו של זיו שילון, אשר הפך את הקושי והמגבלה להזדמנות", כך תוארה ההרצאה. במשך שעה תמימה ריתק שילון את הצופים למסך.
"ההרצאה היא סביב סיפור החיים שלי", מתאר זיו. "בהרצאה אני מעביר לאנשים את המסע שעברתי דרך העיניים שלי, כולל רגעי השפל והקושי וגם רגעי ההצלחה, במטרה שכל אחד בעולמו שלו יצליח ליצור את החיבור האישי לחוויות שאני חוויתי, ולהוציא מזה את מקסימום התובנות לעולמו הפרטי. אם זה קורה – מבחינתי אני את שלי עשיתי. אני ניזון מהיכולת והרצון ליצור אצל אנשים את ההבנה של התמודדות והתגברות על הקשיים בחיים. אני מרגיש אחריות גדולה".
סרן במילואים זיו שילון, בן 33, מתגורר בהרצליה עם אשתו עדי, לה נישא שנתיים לאחר הפציעה. לזוג שני ילדים, שירה בת 6, ויהונתן בן 4. חודש לפני נישואיו לעדי, ניחתה עליו מהלומה עם מותה של אימו ממחלת הסרטן. שירה בתו היא לבקנית עם מוגבלות ראייה קשה. זיו מציין כי היא לימדה אותו מה באמת חשוב בחיים: "אני חושב שמסע החיים של עדי ושלי, הפציעה שלי והחוויות שעברנו עם הבת שלנו שירה, מאפשרים לנו לתת לאנשים אחרים תקווה ולאפשר להם להסתכל על דברים בצורה אחרת”, אומר שילון.
השראה גדולה מהבת שירה
באוקטובר 2012, יממה לפני שסיים את תפקידו כמפקד פלוגת מסלול בגדוד גבעתי, נפצע סרן זיו שילון אנושות בעת פעילות מבצעית ברצועת עזה. באותו יום לפנות בוקר הגיע זיו לשער בגבול הרצועה בכדי לפתוח אותו ולאפשר כניסה ויציאה של כוחות צה״ל. כדי שלא לסכן את חיי חייליו, הנחה אותם להישאר כ–250 מטר מאחוריו. שילון פתח את השער, התקדם שלושה צעדים ואז הכל התפוצץ, תיל ממעיד הוצמד לגדר והפעיל את המטען. בשעה שהוא פצוע קשה, ולאחר, שבין יתר פציעותיו אף איבד את שתי ידיו, המשיך לתפקד ולנהל את אירוע חילוצו מהשטח. כשהתעורר, הבין שחייו השתנו לעד. משעברה סכנת המוות, הגיע המאבק על החיים. במשך שנתיים עבר למעלה מ-14 ניתוחים ושיקום אינטנסיבי. הודות לנחישות יוצאת דופן וכוח רצון עז צלח מאז אתגרים גופניים רבים, לרבות כאלו שנחשבו בעיני רבים וגם בעיניו לבלתי אפשריים גם בנסיבות רגילות. למרות מגבלותיו, הגיע להישגים ספורטיביים מרשימים: הוא השלים בהצלחה את מרתון ברלין, השתתף בתחרויות איש הברזל ובכלל מתאמן על בסיס קבוע. חודש לאחר שהשתחרר משיקום הוא החל ללמוד משפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה (כיום אוניברסיטת רייכמן).
אני מבין ששירה בתך היא סוג של השראה עבורך.
"אין ספק. יש לי ילדה מיוחדת, מדהימה ויש לא מעט אתגרים, היא מוכיחה לנו כל יום מחדש מה זה כוח רצון".
מה מצבך הבריאותי בימים אלה?
"אני כל הזמן בתהליך שיקום, אומנם לא הולך קבוע לפיזיותרפיה, אבל אני בדרגת נכות גבוהה שכל הזמן צריך לטפל בה. לא השתתפתי בתחרות איש הברזל האחרונה עקב אילוץ בריאותי".
בראש הוועדה הציבורית
בחודש אפריל השנה, מינה שר הביטחון בני גנץ את שילון לעמוד בראש ועדה ציבורית מיוחדת למען רפורמה באגף השיקום של משרד הביטחון. ההודעה הגיעה שלושה ימים לאחר שאיציק סעידיאן הצית את עצמו במחאה על היחס שקיבל מצד אנשי האגף. לפני כשבועיים וחצי סיים שילון את תפקידו, לאחר תקופה של שבעה חודשים. "לצערי השינוי לוקח המון זמן. להערכתי קו פרשת המים כבר עבר וייקח עוד הרבה זמן לסיים את התהליך, אבל כן, דברים כבר קורים", מציין שילון.
הצלחת להתרגל לחשיפה הציבורית?
"זה בסדר כל עוד בשיקולי עלות מול תועלת אני עושה עם זה דברים טובים. אני מודה שלפעמים זה מציק ולא מתאים, אבל בסוף אני לא עושה את זה רק בשביל עצמי. אם אני יכול להשפיע לטובה על חיים של אנשים ולשנות דברים, אז כנראה זה שווה את הוויתור על הפרטיות".
מה מושך אותך קדימה?
"אני ניזון מהיכולת והרצון ליצור אצל אנשים את ההבנה של התמודדות והתגברות על הקשיים בחיים. אני מרגיש אחריות גדולה".
מה המטרות שלך בראייה קדימה?
"אני מתעסק הרבה בתחום העולם העסקי בתחומים של הייטק וחדשנות, בספורט מתמיד בתחום הטריאתלון".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
