"פצע כזה לא מתרפא, גם אחרי חמש שנים", אומר השבוע לצומת השרון עו"ד ברוך עמרמי, אביה של שלי ז"ל, במלאות חמש שנים למותה של בתו. לפני מספר ימים נערכה האזכרה השנתית והפצעים שבלב אינם מגלידים.
עשרות רבות של אנשים הגיעו לכבד את זכרה של מי שהייתה עו"ד, פעילה חברתית מוכרת, מוערכת ואהובה בקהילה, יו"ר הנהגת ההורים העירונית בעבר וגם כיהנה כחברת מועצת העיר בין השנים 2008-2013. אביה מספר: "ביום שישי ציינו חמש שנים ללכתה. האזכרה הייתה מאוד מכובדת, הגיעו כל כך הרבה אנשים, זה ממש הדהים אותי, זה היה מאוד מרגש. אנשים כנראה אהבו אותה, יותר מזה, אפילו העריצו אותה. היא הייתה משהו שקשה לתאר, אישיות, אבדה ענקית. היה לה מין כתר כזה על הראש".
ב-8 בדצמבר 2016 שכל ברוך עמרמי את בתו שלי, ששמה קץ לחייה, כשקפצה ביום הולדתה ה-49 מהקומה התשיעית של מלון ישרוטל טאוור בתל אביב. הרופאים בבית החולים איכילוב נאבקו אז על חייה, אך היא מתה מפצעיה. ברוך אומר: "אני לא מנסה לחטט יותר מדי במה שקרה, כי זה רק מגביר את הכאב. קיבלתי את העובדה. אפילו לא הלכתי למקום שזה קרה בתל אביב. כל נבירה פשוט פותחת פצעים. אנחנו נאלצים לחיות עם זה, סוחבים את הכאב וממשיכים הלאה".
שלי עמרמי ז"ל, צילום באדיבות המשפחה
הוא מספר על ההנצחה של שלי ז"ל: "הקמתי קרן מלגות עבור סטודנטים בכפר סבא, שמחלקת מלגה בכל שנה. אני מתכנן לעשות גלעד לזכרה באזור גינת עמל שקרויה על שמה, על הגבעה שם".
בעבר היה ניסיון להנציח את זכרה על ידי קריאת שם רחוב או סמטה על שמה, מה דעתך על זה כעת?
"הייתי מייחל שיהיה משהו יותר נרחב מאשר הגינה הקטנה, אבל אני לא דוחף לזה".
עולות מחשבות לאן הייתה מגיעה, אילו לא שמה קץ לחייה?
"היא בהחלט יכולה הייתה להגיע רחוק, למשל בזירה הפוליטית, אבל אין טעם לשגות באשליות".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
