ערב שבת פרשת 'ויחי'
מסיימים ספר בראשית.
הדלקת נרות: 16:18
יציאת שבת: 17:18
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
החיים הטובים של יעקב אבינו היו דווקא במצרים כפי שהוא מעיד.
יעקב קורא לבנו יוסף ומשביע אותו שלא ייקבר במצרים, אלא במערת המכפלה.
לאחר מכן יוסף שומע שאביו חולה והוא הולך לבקר אותו, ואיתו שני בניו – מנשה ואפרים – המגיעים לקבל ברכה מיעקב.
ומברך אותם שידגו לרוב בקרב הארץ (כפי שהדגים מתרבים, כך יתרבו הם).
הוא שיכל (הפך) את ידיו והניח יד ימינו על אפרים שהיה הצעיר, ואילו יד שמאלו על מנשה שהיה הבכור.
יוסף ניסה לתקן את אביו, אך סירב ואמר שהצעיר יהיה גדול מאחיו.
ובירך את נכדיו שכאשר ירצו לברך יאמרו "ישימם אלוקים כאפרים וכמנשה".
כל שבט זוכה לברכה:
ראובן – בתור הבן הראשון הוא נועד לכהונה ומלכות, אך איבדם.
שמעון ולוי – אנשי מלחמה, תכסיסים ותככים.
יהודה – מלוכה, משיח, ושפע של יין וחלב בחלקו.
זבולון – תומך התורה (שבט זבולון עסק בסחר בים והוא היה תומך את שבט יששכר שהיה לומד תורה).
יששכר – לימוד התורה.
דן – שמשון הנביא.
גד – חוזק – התנדב לעמוד בראש המלחמה לכיבוש הארץ.
אשר – שפע של שמן זית בנחלתו.
נפתלי – פרי יפה ומילים יפות.
יוסף – סגולה, צדקנות, אבן ישראל ועין הרע לא תשלוט בזרעו.
בנימין – שאול שנלחם נגד מואב ואדום, ומרדכי ואסתר שעמדו לישראל בזמן אחשוורוש.
יעקב אבינו נפטר והמצריים בוכים אותו בשבעים ימי אבל, כיון שכאשר הוא הגיע למצרים הוא הביא עמו ברכה – הרעב פסק.
לאחר מכן נערכת הלוויה גדולה בהשתתפות חשובי מצרים וכמובן כל בני יעקב שעולים לחברון לקבורה.
יוסף חי מאה ועשר שנים ונפטר במצרים. ומבטיח לכל אחיו שה' יוציא אותם ויקח אותם לארץ ישראל, והם הבטיחו לו שהם יקחו את עצמותיו כשייצאו מהגלות, ויקברו אותו בישראל (כפי שאכן הוא נקבר בשכם).
***
למה נקראת פרשתנו בשם 'ויחי', כשהיא עוסקת בפטירתו של יעקב אבינו ולא על חייו.
ההסבר טמון בעומק משמעותם של החיים.
רק על הקב"ה נאמר, מקור החיים – כי הוא לא נפסק.
מובא בתלמוד: "יעקב אבינו לא מת; מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים".
המשך קיומו של עם-ישראל, מתוך אמונה בה', בדרכו של יעקב – זהו המשך חייו.
לכן נקראת הפרשה 'ויחי', מפני שדווקא בה אנו רואים בבירור את החיים הנצחיים של יעקב אבינו.
שבת שלום!
