"זה מקום להרגיש בית" | קמפיין גיוס מתנדבים לטובת 120 חיילים בודדים

בלא מעט קבוצות בהרצליה, רצה באחרונה הודעה תחת הכותרת "מתנדבים לחיילות נורדאו 51". המודעה מדברת על חיפוש מתנדבים ומתנדבות לפינוק וסיוע לחיילים וחיילות בודדים המתגוררים בווילה בהרצליה. מאחורי ההודעה עומדות מספר מתנדבות שמסייעות ליותר ממאה חיילים וחיילות המתגוררים בשישה בתים בהרצליה. (פרטים להתנדבות והצטרפות בסוף הכתבה).

זו ההודעה המלאה: "את הווילה של החיילות הבודדות בהרצליה אתם מכירים? הווילה נמצאת ברחוב נורדאו 51 בהרצליה ומאכלסת 13 לוחמות ותומכות לחימה (מדהימות אחת אחת אבל אני לא אובייקטיבית). אנחנו מרחיבים את מעגל המתנדבים שלנו, אלו המפנקים אותם בימי חמישי ושישי, באוכל ביתי מפנק. מדובר בהתנדבות של פעם בחודש, חודש וחצי, לפי הנוחות שלכם. בעיקרון, המינימום שאנחנו מבקשים עבורן הוא מנה עיקרית גדולה (בגודל מגש תנור) תוספת גדולה וסלט גדול. מעבר לזה – כל מתנדבת מוסיפה דברים כראות עיניה (סלטים, תוספות, קינוחים, שתיה, פירות)".

על ההודעה חתומה נעה מדעי, "האמא" של המתנדבים והמתנדבות בעמותת הבית הכי אחי בהרצליה. נעה היא פעילה חברתית ידועה בעיר, אמא ל-3, ולצד שתי משרות, היא מלווה חיילות בודדות בהרצליה, מבשלת בשישי, ואף מגיעה עד לבסיס בו בן משרתות. היא מספרת איך הכל התחיל: "לפני שנפתח הבית פנה אליי אלון אבן חן (יו"ר עמותת הבית הכי אחי) בבקשה להצטרף ולנהל בבית את נושא המתנדבים והמתנדבות. על מנת לתת לבנות את ההרגשה הביתית, שכל אחד מאיתנו נותן לילדים שלו, הוחלט כי כמו בבית של הבנים, גם כאן יהיו מתנדבים שמכינים ארוחות חמות לסופי השבוע וכך הבנות שמגיעות אחרי שבוע שטח צריכות לדאוג לסידורים כמו כביסה וגיהוץ, אבל לא לנושא האוכל. עם הזמן הפכתי ל"אמא" של החיילות, עם אוזן קשבת לצרכיהן. אני מגיעה לארוחות שישי, מבשלת, מלווה אותן בבסיס, מגיעה לפעמים לדבר איתן סתם ככה באמצע השבוע".

חיילות על רקע הווילה של עמותת הבית הכי אחי ברחוב נורדאו, ראשונה מימין המדריכה אור אפטרגוט, צילום פרטי

# # #

עמותת "הבית הכי אחי" הוקמה בשנת 2018 ופועלת בהתנדבות מלאה. היא מתקיימת מתרומות בלבד ובזכות אנשים שתורמים מזמנם. העמותה שמה לה ליעד להוות בית חם, עוטף ואוהב עבור כל החיילים/ות הלוחמים/ות הבודדים/ות. אלון אבן חן, יו"ר 'הבית הכי אחי', מספר: "ההכרה של חיילינו כחיילים לוחמים בודדים נעשית על ידי צה"ל ולפי הגדרותיו ובפיקוחו. חייל/ת בודד/ה הם חיילים שמסיבות כאלו ואחרות חסרי עורף משפחתי, בין אם מבחירה ובין אם לא. חלקם ילידי הארץ, שגדלו במסגרות השונות וחלקם מתגוררים בחו"ל ועלו ארצה ממדינות אחרות ללא משפחתם בכדי לשרת כלוחמים בצה"ל. אצלנו, כולם שווים, משפחה אחת גדולה ואנו עושים כל שביכולתנו להעניק להם את המיטב. העמותה מעניקה לכל חייל/ת קודם כל בית. בית חם ואוהב בו לכל חייל/ת חדר הכולל מזגן, טלוויזיה, ארון, מיטה, מצעים ומגבות, שפע של אוכל שמבושל על ידי כ-350 מתנדבות המבשלות להן אוכל חם וביתי מידי כל סוף שבוע ואף למשך השבוע לטובת אותם חיילים המצויים בחופשה/מחלה. העמותה מונה כבר שישה בתים בהם מתגוררים כ-120 חיילים וחיילות בודדות שכבר מזמן אינם בודדים ועוד 20 משוחררים אשר בחרנו להמשיך ולחבק על מנת לתת להם את היכולת להמריא בכוחות עצמם וכולם זוכים להמון תמיכה, ליווי ואהבה והכול בזכות אנשים טובים שפותחים את ליבם, מרצם וגם את כיסם למען האחר".

# # #

מי שמלווים ומתגוררים עם החיילים והחיילות ביומיום הם המדריכים המסורים, אלעד תבין ואור אפטרגוט. אלעד מדריך את הבנים ואור את הבנות. במקרה שלהם מדובר באהבה ממבט ראשון. אלעד, בן 23, תושב הרצליה סטודנט באוניברסיטת רייכמן, מספר על הקסם בו נשבה במהלך ארבעת חודשי פעילותו בבית: "אני מנהל את הבתים של הבנים. החוויה כמדריך מאתגרת אך ממלאת, להיות אחראי על 40 חיילים בודדים, כל אחד והעולם שלו ולנסות להתחבר לכל אחד בדרך אחרת זה מורכב ומצריך הרבה סבלנות. אני השתחררתי לפני שנה אחרי 4.5 שנים כקצין ביחידת יהלום. החיים בבית זה כמו משפחה של כל כך הרבה חבר'ה שזקוקים להכוונה. זו חוויה ממלאת מאוד ונותנת תחושת סיפוק, להיות איתם ולנסות לעזור כמה שיותר".

אחד מעשרות החיילים הבודדים ולבטח הוותיק שבהם, הוא ח', לוחם קרבי, בן 21. הוא נמצא בבית כבר מחודש יוני 2018 וצפוי להשתחרר משירות חובה עוד חודשיים וחצי. לחן יש רק מילים טובות על הבית בהרצליה: "יש החלטות חכמות שאדם מקבל בחיים, לי היו שלוש כאלה, להגיע לבית בהרצליה זו אחת מהן. אתה מקבל איזה שקט ויציבות, אתה לא צריך לדאוג לאוכל וכל מיני דאגות קיומיות אחרות".

איך הגעת לבית?
"כשנה וחצי לפני הגיוס אחי עזב את הבית עד שהתגלגל לבית בהרצליה והיה לו טוב שם. הוא הזמין אותי לעשות שבת פעם אחת, בדיעבד זו הייתה אחת השבתות הטובות בחיים שלהם. התחברתי עם החבר'ה ועם אלון היו"ר, החלפתי איתו כמה מילים. אחרי כמה שבועות הוא אמר לאחי להביא אותי לגור בבית. הייתי אז לקראת סיום תיכון. לקחתי תיק וכרית ועזבתי".

יש חשש מכך שבקרוב אתה לעזוב את הבית?
"בטח, בסופו של יום אתה צריך לצאת אל החיים האמיתיים. כנראה אעבור לדירת משוחררים לשהות של חודשיים נוספים".

אחד הבתים לחיילים בודדים בהרצליה (עמותת הבית הכי אחי)

# # #

38 חיילות בודדות יש בבתים של "הכי אחי" בהרצליה. אור אפטרגוט, מדריכת הבנות, שהתה בבתים האלה כחיילת בודדה בעצמה, וכיום היא סוגרת מעגל. היא מתגוררת בהרצליה בשלוש השנים האחרונות והשתחררה משירות סדיר לפני שנה, במהלכו שירתה כלוחמת ומפקדת. היא מתגוררת באחד הבתים ומחלקת את זמנה במהלך השבוע עם הבית השני של החיילות. אור מספרת על מקום שהוא בית ומשפחה לכל דבר: "הבית בהרצליה זה מקום לשים בו את הראש, להרגיש בית, אם זה ארוחות שישי ובכלל. אני דואגת לכל העניינים הלוגיסטיים ובעיקר להיות עם החיילות ולשמוע אותן".

איך הגעת בתחילת דרכך לבית?
"אני חזרתי בשאלה. תמיד ידעתי שאני אתגייס לצבא, וזה היה גבול מאוד ברור בבית, למרות שהגעתי מבית דתי לאומי. אופי החיים שלי ושל הוריי לא מאפשר מגורים ביחד, יש בינינו קשר, אבל הם לא חלק פעיל מהחיים שלי".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

גם לחיילת ב', מש"קית צוות פיתוח והדרכה, סיפור אישי שהוביל אותה לבית בהרצליה, בו היא מתגוררת מספר חודשים, מאז אוקטובר 2021. "אני מאוד אוהבת את הבית והעמותה, הם יודעים להכיל ולקבל", היא אומרת.

כיצד התגלגלת לבית בהרצליה?
"אני ממשפחה דתית. עזבתי את הבית המקורי שלי בגיל 15 ועברתי לגור עם סבתא וסבא שלי. על מנת להתגייס היה עליי לבטל פטור מדת, אז הייתי צריכה לעזוב את הבית שלהם כדי להתחיל תהליך גיוס. היום הבית בהרצליה זה הבית היחיד שלי, אין לי אופציה אחרת".

איך היית מתארת את החוויה בבית בהרצליה?
"מדהימה, יש דינמיקה טובה בין הבנות ועם המתנדבות, ארוחות שישי, תחושת משפחתיות. החדרים גדולים, אני חולקת חדר עם עוד 2 חיילות, שהן כמו אחיות שלי".

ואיך החיבור עם אור המדריכה?
"חיבור מעולה, אני ממש יכולה לסמוך עליה. שבוע שעבר הייתי חולה והיא באה באמצע הלילה וטיפלה בי. זה לא מובן מאליו שיש את המישהו הזה שהוא שם בשבילך".

# # #

ובשביל שהחיילים והחיילות היקרים ימשיכו לקבל חום ואהבה, וגם ארוחות טובות, בעמותת הבית הכי אחי זקוקים לעוד מתנדבות ומתנדבים, והם ישמחו לקלוט כל מי שירצה לתת מעצמו למען החיילים והחיילות הבודדים.