ערב שבת פרשת 'בא'
ה' שבט תשפ"ב
הדלקת נרות: 16:31
צאת השבת: 17:31
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
'בא' גימטריה 3
3 מכות האחרונות:
מכת ארבה,
כמות עצומה של 'ארבה' מגיעה למצרים, ומחסלים כל דבר מאכל שנותר מהברד.
מכת חושך,
החושך כבד כל כך, כל אחד קפא בתנוחה בה היה כאשר התחיל החושך.
מי שעמד – נותר לעמוד. מי שישב – נותר לשבת.
אחת הסיבות לחושך היה גם כדי להרוג את כל היהודים שלא רצו לצאת ממצרים, דבר שהקב"ה לא רצה לעשות בגלוי כדי שלא לבייש את בני ישראל.
ה' אומר למשה כי נותרה מכה אחת אחרונה אותה יביא על המצריים ואז ייצאו ממצרים.
מכת בכורות,
בה ימותו כל המצריים הבכורים ואפילו הבהמהות הבכורות ימותו.
לאחר מכן ה' נותן את המצווה הראשונה בתורה: לקדש את החודש על פי ראיית מולד הירח,
מו כן הם מצווים לקחת שה – האליל של מצרים – עבור קרבן פסח וכן הציווי לאכול מצה והאיסור לאכול חמץ בפסח.
משה נותן הוראות כיצד לשחוט את קרבן הפסח. בנוסף לכך הם מרחו דם מהשה אותו שחטו על המשקוף של הכניסה לבית ועל שתי מזוזות הפתח, כאות סימן לה' שבבית זה גרים יהודים וכך הוא ידלג על הבית.
בדיוק בחצות הלילה, ה' עבר בכל ארץ מצרים והרג את כל הבכורות בכל בית החל מבכור פרעה ועד בכור השפחה, ובכל הארץ היתה צעקה גדולה ובכי עצום.
פרעה רץ לחפש את משה תוך שהוא צועק כי הוא מסכים ליציאתם של בני ישראל.
(פרעה עצמו היה בכור וחשש לחייו).
היהודים ביקשו משכניהם בהשאלה את כל חפציהם היקרים, ואלו נתנו אף יותר מאשר מה שהתבקשו.
בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון כאשר הלחם לדרך עוד לא הספיק לתפוח ולהחמיץ.
את ליל הסדר בכל שנה אנו חוגגים בדיוק בלילה זה של היציאה ממצרים.
בעליה השביעית אנו קוראים על מצוות פדיון הבן וכן על מצוות תפילין.
***
שם הפרשה 'בא' – אני בא איתך ביחד…
בסיום הפרשה ציווי הנחת תפילין – שעניינה לחבר הפלוס ומינוס לקב"ה.
"וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְהוָה מִמִּצְרָיִם".
פעמיים נאמר הפסוק כמעט באותה לשון,
מה הקשר בין יציאת מצרים בחוזק יד לתפילין .?
תפילין של יד – כנגד הלב שתמיד חם ורוצה עוד ועוד.
תפילין של ראש – כנגד המוח שתמיד רגוע ומשתיק את הלב.
כאשר האדם מחבר את הלב והמוח לאבא שבשמים – אמונה – מקבל עוצמה של אנרגיה.
כמו שעשו עם ישראל ובכוח זה יצאו ממצרים.
