יום שישי ח' אדר ב'
ערב שבת פרשת 'ויקרא' 'שבת 'זכור
כניסת שבת: 17:25
יציאת שבת: 18:22
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע
הפרשה הפותחת את החומש השלישי בחמישה חומשי תורה.
ספר ויקרא נקרא גם תורת כהנים, כיון שהוא מכיל את כל ההלכות של הכהנים בעת עבודתם במשכן ובמקדש.
הפרשה מתחילה במילה "ויקרא", כאשר האות א' היא אות קטנה. וה' קורא למשה רבינו למשכן, נותן לו את הפרטים של הקרבת קרבנות.
רש"י מציין שהמילים "אישה ריח ניחוח לה'" מכוונות על כל סוגי הקרבנות, ולא בהכרח על קרבן של בהמה, ניתן להקריב גם עופות או לחם, ללמדנו שאין חשיבות לגודל הקרבן אלא בעיקר לכוונה הפנימית של האדם בהתקרבותו לה'.
התורה מפרטת סוג נוסף של קרבנות המובאים בשמן, וכן את האיסור של הקרבת קרבן חמץ ופירות על גבי המזבח, ולעומת זאת את החובה להשתמש במלח בכל קרבן שהוא. חובה זו הינה הסיבה בגללה אנו טובלים במלח את הלחם כאשר אנו בסעודה.
כן גם מצווה התורה את מצוות הקרבת קרבן התבואה החדשה לאחר חג הפסח.
התורה מפרטת אילו חלקים בבהמה מוקרבים על המזבח, בהקרבת עיזים, כבשים ושאר בהמות כשרות.
העליה מסתיימת במתן "חוק" לפיו אסור באיסור חמור לאכול שומן או דם בכל מקום ובכל זמן.
האפשרות להקריב קרבן ככפרה על חטא שנעשה בשגגה.
כמו כן ישנו קרבן מיוחד באם בית הדין הגבוה – הסנהדרין, הורה למישהו לעשות עבירה בשגגה, ולשם כך עליהם לכפר על עצמם בקרבן.
אנו קוראים גם על קרבן מיוחד אותו מקריב קהל שלם שחטא בשגגה, וכן קרבן לאדם שיכל לתת עדות בבית הדין והוא התחמק מכך.
עוד אנו קוראים על אדם שהיה טמא, אם על ידי נגיעה בחיה לא טהורה או בנגיעה במת, ולאחר מכן נכנס למשכן או אכל קרבן, עליו לכפר על עצמו בהבאת קרבן אחר.
חכמינו זיכרונם לברכה, מלמדים אותנו שהלכות אלו תקפות גם כיום, וכיון שאנו כולנו טמאים, אסור עלינו להיכנס לתוך הר הבית, עד שייבנה במהרה, וניטהר כולנו מהטומאה, אמן.
בהמשך דנה התורה באדם שבשגגה גנב קרבן או חפץ אחר השייך לבית המקדש. עליו כמובן להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן, וכן לשלם עוד חמישית מערך הגניבה.
אנו קוראים גם על קרבן שאדם מביא מספק, כיון שאינו יודע האם חטא או לא.
כמו כן אדם שגנב את חבירו בכל אופן שהוא, או גרם נזק על ידי שקר וכיוצא בזה, עליו להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן וכן לפצות את חבירו בתשלום של חמישית מערך הגניבה.
*
אדם כי יקריב מכם קרבן לה'"- בתורה אין "סתם", והסדר המשונה של המילים בא להגיד משהו.
הסדר שמראה את העבודה הרוחנית – שבהקרבת קרבן:
"אדם כי יקריב"- כשאדם רוצה להתקרב לאלוקות
"מכם – קרבן לה'"- הוא צריך להקריב מעצמו לה'.
הקרבת קרבן נערכת ב-3 שלבים:
כצעד ראשון נבדקת הבהמה, לוודא שהיא שלימה.
בעבודה האישית הרוחנית, אדם קודם כל צריך לבדוק את עצמו פנימה, ולתקן כל חסרון שימצא.
השלב השני הוא השחיטה: הגוף נשאר שלם, הצורה לא נפגמת, אך הבהמה ללא חיות.
לכל אחד יש את ה"בהמה" שלו – גופו וענייניו הגשמיים מזון, דירה, אוטו יפה ועוד.
והשריפה באש, על המזבח.
זו עבודת הקורבנות הרוחנית של יהודי:
לקרב את הגוף וכל כוחותיך וחושיך – לאלוקים.
