סגירת מעגל. לוחם חטיבת הנח"ל, תומר פינקלס מהרצליה, סיים לאחרונה קורס קצינים אחוד של מקצועות החי"ר (חיל רגלים)/ חודשים מתישים של אימונים הגיעו לסיומם בטקס מרגש ברחבת המסודרים של בה"ד 1. אבל פינקלס בן ה-20, חווה במהלך הקורס רגע מרגש ומיוחד לא פחות ואף יותר. פינקלס, שאיבד את אביו, עדי, עקב מחלת הסרטן לפני ארבע שנים, התבשר במהלך הקורס, כי הדיסקית אותה נשא האב, שהיה לוחם בגדוד 12 בגולני, נמצאה על ידי מפקד פלוגת נח"ל בעת אימון שגרתי.
בשיחה עם צומת השרון שיתף תומר בסיפור האישי המרגש, כולל המפגש עם המ"פ בבית המשפחה, אותו הגדיר אירוע שלא יישכח: "חטיבת הנח"ל התאמנה בשטחי אש בצפון. אותו מ"פ שמצא את הדיסקית הוא אספן של עתיקות, באחד האימונים הבחין בדסקית מבצבצת מהרצפה, הרים אותה וראה את השם של אבא שלי ואת המספר האישי שלו שחרוט. הוא נכנס למאגרים במחשב להתחקות אחר זהות אבי, הוא לא מצא וזה סקרן אותו עוד יותר. המ"פ פרסם בקבוצת פייסבוק של לוחמים ותיקים, וחברים של אבא שלי עוד מתקופת המילואים והסדיר הגיבו ושלחו לו את מספר הטלפון של אמא שלי. נוצר הקשר והוא הגיע אלינו הביתה, זה היה מפגש מאוד מרגש. זה היה כמו להרגיש לרגע את אבא איתנו שוב, הרגשתי שהוא גאה בי ובדרך שלי. אני עונד את הדיסקית בזמן שאנחנו מדברים".
הדיסקית של אביו של תומר פינקלס, עד ז"ל
אחרי פטירת אביו, לתומר היה ברור שהוא ממשיך את דרכו ומתגייס לתפקיד לוחמה, כך יצליח להביא לידי ביטוי את ערכי הציונות ואהבת הארץ שחונך עליהם, כפי שסיפר בוגר קורס קצינים הטרי: "אבא שלי שירת בגולני, כך שאני חונכתי מגיל אפס לשירות קרבי, לאהבת הארץ והמולדת ואני מאוד מאמין בלהגן על המדינה. החלטתי שבמקום ללכת ליחידה 8200 של מודיעין ולהקליד מול מחשב, אני אעשה שירות משמעותי ואהיה חי"רניק.
תומר פינקלס
על המוות הכואב של אביו אמר תומר: "המוות הכואב של אבא שלי ביגר אותי מאוד מהר. אני הבן הבכור, והייתי בן 16 כאשר אבא נפטר. זה דרש ממני לקחת את ההגה לידיים לצד אמא שלי ולהיות הגבר בבית, כשלצדי שני אחים קטנים יותר. כל מה שאבא שלי חינך והנחיל לי התעצם פי מאתיים, בין היתר ההבנה שמישהו צריך להגן על המדינה שלנו. בכלל, אנחנו במשפחה פחות מאמינים בלהיתקע במקום אלא להסתכל קדימה".
רוצים להישאר מעודכנים?
אמך לא חששה לשלוח אותך לשירות קרבי?
"ברור שלאמא שלי היו חששות, כמו כל אמא ששולחת את הבן שלה לקרבי, אבל אני חושב שהיא ראתה את זה מגיע וידעה מה מצפה לה. היא גם הייתה חלק בלתי נפרד מהחינוך בבית לאהבת הארץ והגנת המולדת והיא מבינה את החשיבות והמשמעות של זה עומדת ותומכת בי לגמרי. עם זאת, לפעמים היא נאלצת לבלוע רוק וממשיכה הלאה".
נדמה שמסלול חייו של תומר כמו הועיד אותו לנקודה בה הוא נמצא. בתקופת לימודיו בבית הספר התנדב במועדון גלישה לנוער בסיכון, חוויה אותה הוא מגדיר כמעצימה ומבגרת מאוד. כמי שמאמין מאוד בחינוך ובפיקוד, מבחינתו היה ברור שהוא יעשה תפקיד משמעותי גם בצבא. הוא התגייס לגדוד 933 של חטיבת הנח"ל במרץ 2020. כמעט שנתיים וחצי אחרי הוא מסיים, כאמור, קורס קצינים אחוד, מתיש במיוחד ומאתגר, כפי שהעיר תומר: "קורס הקצינים מחולק לשניים. ארבעה חודשים שבהם כל הקצינים הלוחמים מכל חילות היבשה עושים את הקורס ביחד, ואז כל אחד ממשיך להשלמה שלו, בסיומה לאחר מספר שבועות, חוזרים להתאמן יחד. זה קורס קשה מאוד, נושאים המון משקל לאורך מרחקים ארוכים, לצד עליות קשות, תנאי מזג אוויר של חום וקור, אוכל מוגבל יחסית וישנים מעט".
בימים אלה נמצא תומר בהכנה לתפקיד מ"מ טירונים, בו הוא צפוי לקבל חיילים מהבקו"ם ולהפוך אותם ללוחמים. "נותרו לי עוד שנתיים של שירות, אני מאוד אוהב את הצבא, השירות מאוד משמעותי ומאתגר, אני לא חושב שיש תפקיד יותר מאתגר מזה", הוא אומר. "רכשתי חוסן נפשי, ואי אפשר לקבל את זה בשום מקום אחר. זו מין תחושה של מסוגלות שקשה לי לתאר, זה ברמה של אם אתה רוצה – אתה יכול הכל. אם אני יוצא לאזרחות, אני לא רואה סיטואציה שתעמיס עליי בצורה כה חזקה כמו בצבא".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
