שבת שלום: זמני כניסת ויציאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת השבוע

ערב שבת פרשת 'ואתחנן' שבת 'נחמו'

יום שישי ט"ו מנחם אב תשפ"ב
הדלקת נרות: 19:08
צאת השבת: 17:05

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

משה חוזר ומספר כיצד התחנן לה' (515 תפילות = ואתחנן) להכנס לארץ ישראל, אך הקב"ה סירב, בעקבות זאת שמשה היכה את הסלע ב"מי מריבה" ולא דיבר.

כתחליף הותר למשה לראות את הארץ המובטחת מראש ההר.

משה מספר על האירוע שהיה בבעל פעור, כאשר יהודים רבים נהרגו כתוצאה מחטא עבודה זרה.

וכי היה זה אות אזהרה לעם ישראל לשמור את חוקי התורה והמצווה.

עם ישראל אתם ייחודיים מכל העמים, והקב"ה מתנהג אליכם באופן ייחודי, כאשר הוציאם ממצרים, באותות ומופתים.

בנוסף לכך עם ישראל שמע את קולו של הקב"ה כאשר עמדו בפני הר סיני לקבל את התורה וידעו כי אין אלוקים מבלעדי ה'.

וממשיך שעלינו לזכור תמיד את המאורע הזה וללמד לבנינו ובני בנינו את התורה הזאת.
עלינו לשמור על התורה והמצוות, ולא ללכת אחרי אלוקים אחרים.

כאן נרמז גם שבעתיד יילכו בני ישראל בגלות מארץ ישראל בגלל חטאיהם, ויהיו שבויים בין העמים.

אך משה ממשיך ואומר שאחרי הכל, אנו נחזור אל הקב"ה, וכאשר נחפש את הקב"ה בכל לב ונפש, אכן נמצא אותו.

משה מפריש שלוש ערי מקלט בצד המזרחי של נהר הירדן, מחוץ לארץ המובטחת, עבור שניים וחצי השבטים שקיבלו את השטח הזה לנחלה.
(ערי המקלט הינם עבור אדם שהרג איש בשגגה).

משה חוזר על עשרת הדברות שבני ישראל קיבלו בהר סיני במעמד מתן תורה (עליהם קראנו בפרשת יתרו, בספר שמות).

עשרת הדברות הן:
1. להאמין בהקב"ה.
2. לא לעבוד אלילים.
3. לא להשבע בשם ה' לשקר.
4. לשמור את השבת.
5. לכבד את ההורים.
6. לא לרצוח.
7. לא לנאוף.
8. לא לגנוב.
9. לא להעיד לשקר.
10. לא לחמוד דברים של רעך.

משה מספר קצת על "מאחרי הקלעים" של קבלת התורה בהר סיני.

נכתב שהקב"ה אמר את המילים מתוך האש וחושך כבד בקול גדול. המילים נכתבו על שני לוחות.

במהלך נתינת התורה, נגשו ראשי השבטים למשה ואמרו שהם לא יישרדו את ההתגלות הגדולה הזאת.
וביקשו שמשה לבד ישמע מהקב"ה, ולאחר מכן יעביר את הדברים לעם ישראל, ואכן כך היה.

הפסוקים הידועים של "שמע ישראל", הכוללים את מצוות תפילין ומזוזה.

למעשה, פסוקים אלו כתובים בתוך בתי התפילין וכן על קלף המזוזה.

העליה מסתיימת בהבטחתו של הקב"ה לארץ מבורכת, אך אסור לנו לשכוח את ה', שהוציאנו ממצרים מעבדות לחירות.

וכאשר יגיעו בני ישראל לארץ, הקב"ה יעקור את שבע האומות המתגוררים שם, ועלינו לוודא שאף אחד מהם לא יישאר בארץ.

יתירה מכך, אסור על ישראל להתחתן איתם.
הקב"ה אומר כי הוא בחר אותנו להיות לו עם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה.

ומסיים את הפרשה בכך שהקב"ה ישמור את הבטחתו לאלו שנאמנים לו ושומרים את מצוותיו.

***

משה רבינו מספר שהתפלל ולא נענה.
מדוע שלנו הוא כן יענה.???

בהמשך הפרשה משה מעביר את הציווי "שמע ישראל ה אלוקינו ה אחד".

וממשיך: "ואהבת את ה אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך…"

משה מצביע על הקשר המיוחד והפנימי שיש לכל יהודי עם ה'.

מכיוון שהקשר הוא פנימי לכן לא משנה איך אתה ומי אתה.