"הפיוט שפל רוח לא משאיר עין אחת יבשה"
החזן: מאיר מזרחי. בית הכנסת: משכנות יעקב בכפר סבא. הנוסח: ספרדי-ירושלמי
מאיר מזרחי. צילום עזרא לוי
מאיר מזרחי (31) יליד ותושב כפר סבא, גדל בבית הכנסת הספרדי המרכזי בכפר סבא שברחוב התחייה. הוא החל לעסוק בחזות לפני כשבע שנים, ולמד בקורס חזנות של רננות שנפתח בכפר סבא, קורס של חזנות ופיוט בנוסח ספרדי ירושלמי. "בגיל 13 התחלתי לקרוא בתורה, ואחרי הבר מצווה, כשלמדתי את טעמי המקרא, התחלתי לעלות כל שבת לקרוא בספר התורה בבית הכנסת הספרדי המרכזי בכפר סבא. הייתי קורא בתורה והייתי מחליף את החזן בבית הכנסת. מגיל צעיר הבנתי שאני רוצה לעסוק בחזנות, כי אני אוהב מוזיקה וסגנונות של סולמות מוזיקליים. זאת הייתה דרך לחבר בין האהבה שלי לתורה לבין האהבה שלי למוזיקה".
בשנה האחרונה הוא משמש כחזן הראשי בבית הכנסת משכנות יעקב, שברחוב תל חי, ובמקביל הוא עורך שבתות חתן ומלמד ילדים לבר מצווה. "בית הכנסת הזה הוא בית הכנסת המרכזי לעולי פרס בעיר. זה בית כנסת מרכזי בעיר, ומדי שבת יש לנו אירוע מרגש בבית הכנסת. אני החזן שם כל שבת ובחגים. בבית הכנסת אני מפייט בנוסח ספרדי ירושלמי, וכל שבת אני מעביר את התפילה במקאם אחר (מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית, י.י). אני מוסיף הרבה פיוטים שלא רק קשורים לדת, ומכניס קטעי תפילה שאני שר בלחן של שירים מוכרים כמו הפרח בגני או אני אוהב אותך לאה. בית הכנסת משכנות יעקב הוא בית כנסת מרכזי, וכמעט ומדי שבת יש לנו אירוע מרגש בבית הכנסת".
איזה רגע מרגש במיוחד זכור לך בבית הכנסת?
"בראש השנה, כשאני עושה את הפיוט של שפל רוח, שזה פיוט מאוד מרגש. למילים שלו יש הרבה משמעות. זה פיוט שבו הקהל לא מצטרף, ואני עושה אותו סולו. אני מסתכל אחר כך על הקהל ורואה שהעיניים של כולם רטובות כי הפיוט הזה לא משאיר עין אחת יבשה. זה פיוט שאנחנו עושים אחרי תפילת שחרית, שבסיומה שרים פיוטים".
ומה אתה חושב על הסטטוס קוו בעיר?
"כפר סבא נחשבת לעיר שכולם בה מכירים את כולם, ויש לי המון חברים שהם חילונים שגם מתחברים לדת ומגיעים בכל זאת לבית הכנסת. אני חושב שיש יחסים טובים בין דתיים לחילוניים וכל אחד מכבד את השני. יש הרבה חילונים בעיר שבאים להתפלל איתי".
"800 איש שרים יחד את שיר המעלות"
החזן: ישראל כץ. בתי הכנסת: האשכנזי המרכזי וע"ש קונייבסקי בכפר סבא. הסגנון: אשכנזי
ישראל כץ. צילום עזרא לוי
החזן ישראל כץ, בן 37, תושב כפר סבא, עובר ב־13 השנים האחרונות לפני התיבה בבתי כנסת ברחבי העיר, ביניהם בבית הכנסת האשכנזי המרכזי ובבית הכנסת ע"ש קונייבסקי ברחוב אוסטשינסקי. הוא החל לעסוק בחזנות לאחר שנחשף בילדותו, בזכות אביו שהיה שליח ציבור, לתקליטי חזנות.
"אבא שלי היה הרבה שנים שליח ציבור והוא היה עובר לפני התיבה. הוא היה יותר בעל תפילה, ואני החלטתי ללמוד את זה בצורה מקצועית, כולל לימודי קטעי חזנות. בילדות, אבא שלי היה משמיע לי בבית תקליטי חזנות של החזנים הגדולים של פעם, יוסל'ה (יוסף רוזנבלט שנחשב לאחד מגדולי החזנים בכל הזמנים), החזן שמואל מלבסקי, והחזן משה קוסביצקי. אחרי הצבא החלטתי ללמוד את זה באופן מקצועי ולמדתי חזנות ופיתוח קול אצל מורה פרטי".
כץ גדל בבית הכנסת המרכזי האשכנזי בכפר סבא, שם הוא עובר לפני התיבה בקביעות. "בבית הכנסת המרכזי האשכנזי אני מתפלל הרבה שנים, ומגיעים אליו גם מתפללים ספרדים. שם היתה הברית שלי ושם גם חגגתי בר מצווה. אני גדלתי בבית הכנסת הזה וכילד נחשבתי לילד שובב. היום אני עובר שם לפני התיבה ומתפלל. סגנון התפילה שלי הוא חזנות קלה. אני משלב בהם קטעי שירה של שלמה קרליבך וקטעי חזנות קלאסיים, סגנון התפילה שלי הוא נוסח אשכנזי. כמעט כל שבת וחגים אני עובר לפני התיבה בבית הכנסת. זה בית כנסת שמקבל את כולם, גם אנשים מסורתיים וגם אנשים שמגיעים לבית הכנסת והם לא שומרי שבת או דתיים, אבל כן חשוב להם להיות בתפילה והם מגיעים".
יש אירוע מיוחד שאתה זוכר מבית הכנסת?
"תפילת ערב יום העצמאות, שבכל שנה משתתפים בה בערך 800 אנשים, מהישיבות התיכוניות ומהאולפנות בעיר, ששרים יחד את שיר למעלות וזו חוויה אדירה. יום העצמאות הוא יום מאוד חשוב וסמלי, ולשמוע את כל הקהל ששר את שיר המעלות, פרק קלאסי וידוע מתהילים, זו חוויה מאוד מרוממת. בסיום התפילה אנחנו תוקעים בשופר. התפילה של יום כיפור היא לא מהמקורות, ולכן אנחנו מתחילים אותה בפרקי תהילים שמסמלים שבח והודיה ואחרי זה תפילת ערבית ובסופה מתחילים בפסוקים שמדברים על הגאולה שלקוחים מתפילת ראש השנה. לסיום אנחנו תוקעים בשופר ושרים את שיר למעלות".
מה אתה חושב על הסטטוס קוו בעיר?
"אני חושב שהסטטוס קוו הוא בסך הכל מאוד סביר. יש בכפר סבא אוכלוסייה דתית ותיקה מאוד וגם אוכלוסייה לא דתית. כמי שגדל בעיר נראה שיש פה יחסים טובים מאוד. כולנו בני אדם ואנחנו מכבדים אחד את השני".
